הבהלה לזהב

במשברי העבר, לא היתה אחידות בהתנהגות שוק הסחורות: במיתון שפרץ בארה"ב בתחילת שנות ה-90, נרשמה ירידה של כ-25% בשוק הסחורות, כשמנגד, במשבר שפקד את הכלכלה האמריקאית בתחילת העשור, נרשמה עלייה חדה של כ-30% במחירי הסחורות.

כדי לשער כיצד יתנהגו הסחורות במשבר הנוכחי, הבה ונבחן את הגורמים שהובילו לעלייתם עד כה, ונברר אם השתנו.

1. עלייה בצריכה במדינות מתפתחות
   המדינות המתפתחות אמנם יושפעו מהמשבר, אך הן אינן ליבו, והצריכה בהן צפויה להמשיך ולגדול, אם כי בקצב מתון יותר. אולי לא נהיה עדים לצמיחה דו ספרתית, אך בהחלט ניתן לצפות לצמיחה בשיעור חד ספרתי גבוה.

1. חשש מפני התחממות כדור הארץ וזיהום אויר
   הרגולציה דוחפת לשימוש בתחליפי אנרגיה. מגמה זו אינה תלויה בהתרחשויות האחרונות במגזר הפיננסי וממשיכה להתקיים ולהשפיע על מחיר חומרי גלם שונים, שמפחיתים את הזיהום.

1. טעמי הצריכה של תושבי המדינות המתפתחות
   עלייה באכילת בשר (בעיקר, בסין) מגבירה את זיהום האוויר, שכן בעלי חיים המגודלים למאכלים, פולטים גזים מזהמים. גם השימוש בכלי רכב ממונעים גובר. אמנם עדיין קיים פער גדול בין המדינות המתפתחות למפותחות, אך הוא ילך ויצטמצם, ולראיה: צופים שמכירות כלי הרכב בסין ישתוו לזה שבארה"ב כבר בשנת 2010.

1. פוטנציאל הגידול בהשקעה בסקטור הסחורות
   אם משווים את פוטנציאל ההשקעה בסקטור הסחורות לסקטורים אחרים, נראה שהוא גדול יותר. כיום הוא תופס נתח קטן יחסית מהשקעות הציבור. ההערכה היא, כי כיום מושקעים כ- 300 מיליארד דולר, בעוד שבשוק המניות מושקע סכום גדול הרבה יותר של כ- 45 טריליון דולר.
   
   ההשקעה עדיין תופסת נתח קטן ורמת הביקוש יוצרת רצפה גבוהה יותר למחיר הסחורות.
   
   אמנם בימים אלה מנזילים חלק מהמשקיעים את נכסיהם, ובכלל זה גם את ההשקעה בסחורות. אולם, ברגע שהתמונה תתבהר, ההיסטריה בשווקים תפחת - יחזרו המשקיעים לבורסות. כשזה יקרה, אותן סיבות שהביאו את המשקיעים מלכתחילה לשוק הסחורות (פיזור, מתאם נמוך לשוק המניות, הגנה מפני אינפלציה ועוד) תחזיר אותם לסקטור זה.
   
2. עלייה במחיר ייצור
   עלויות ייצור הסחורות עלו משמעותית בשנים האחרונות, מה שיוצר רצפת מחירים גבוהה. בעיית המחסור במים ומחסור בקרקעות טרם תומחרה, אך אין ספק שברגע שתרשם עליית מחירים בתחומים אלו, היא תשפיע משמעותית על מחירי הסחורות.
   
3. ביקוש והיצע
   בשונה מהמגזר הפיננסי, הבנק המרכזי לא יכול לפתור בעיות בשוק הסחורות באמצעות הזרמת כספים. הצריכה גבוהה ביחס לרמות המלא ולחץ הביקושים, יוצר עליית מחירים. מעבר לכך, המלאי הנמוך יוצר מצב שכל בעיית מזג אוויר (כבר הייינו עדים לאופן שבו הוריקנים משפיעים על נפט, קרה על חקלאות, ושביתות במפעלים על המתכות התעשייתיות), יכולה להוביל למחסור שייקר מאוד את המחירים.
   
4. בעיות גיאופוליטיות
   בעיות אלו היו קיימות מאז ומתמיד. אמנם יש לכולם שאיפות לעולם אוטופי ובו שלום כלל עולמי, הנה באה המלחמה בגיאורגיה והבהירה היטב שאנו רחוקים משם שנות אור.

תרומת הספקולנטים

כן, פעילותם מגבירה את היקף המסחר, וכן, היא מעלה את מידת התנודתיות, אבל שינוי רמת מחירים אבסולוטית, אינה דבר שיש בכוחם לעשות. הוכחה לכך הן סחורות שבהן אין פעילות ספקולטיבית רבה, שהתייקרו באופן משמעותי. פחם הוא דוגמא טובה. מצד שני, הנה אבץ וניקל, שבהן פעילות רחבת היקף של ספקולנטים, ומחירם ירד.

כך נדע שהיתה זו רק בועה - טיפים למשקיע בסחורות

1. דובים אני סבור שהתחזית לתקופה דובית בענף שתסמן את "התנפצות בועת הסחורות" שכביכול התנפחה עד כה, תתגשם רק במקרה של פריצת מיתון כלל עולמי שיימשך שנים.
2. הודו וסין מי שמאמין שהמשבר יוביל למיתון עמוק שכזה, ושקצב הצמיחה בסין והודו יהיה נמוך מ- 7% ומ- 5%, בהתאמה, שלא ימהר להשקיע בשוק הסחורות.
3. לפחות שנה השקעה בסחורות מתאימה למשקיע לטווח של לפחות שנה ולא לטווח קצר מזה.
4. צמיחה גבוהה במתעוררות אין ויכוח על כך שקצב הצמיחה בעולם אמנם יאט, אך הוא עדיין נחשב לגבוה יחסית במדינות המתפתחות, כמו גם הגידול בהכנסה לנפש בהן.
5. ירידות זמניות הירידות בענף נראות כזמניות ולא כבעלות השפעה ארוכת טווח על מחירי חומרי הגלם במאה ה- 21.
6. הזדמנות להערכתי, רמות המחירים בשוק הסחורות אינן מרתיעות והמחירים אף נמוכים ומהווים הזדמנות, בפרט כשמתחשבים במונחים ריאלים.