לתפור להם תיק

הוועידות של הרפובליקנים והדמוקרטים כבר מאחורינו, המועמדים לנשיאות וסגניהם המיועדים כבר ידועים, ומערכת הבחירות בארה"ב נכנסת לישורת הסופית. ברק אובאמה או ג'ון מקיין, אחד מהשניים ייבחר בתחילת נובמבר לנשיא המעצמה הגדולה והחזקה בעולם. על רק מצבה הלא פשוט האתגר שיעמוד בפניו יהיה גדול מאוד, אך גם עבור מנהלי ההשקעות, שיצטרכו להתאים את עצמם לאופיו החדש של הממשל שינהיג הנשיא הבא, מדובר באתגר לא קטן.

מורן נחשוני, אנליסט בכיר באקסלנס נשואה קרנות נאמנות, בחן את שני התרחישים האפשריים, וסימן את הקווים הכלליים שלפיהם יצטרכו לפעול מנהלי ההשקעות לאחר הבחירות.

ממשל בוש מותיר ליורשיו מצב בעייתי במיוחד: משבר אשראי הולך ומתעצם הכולל פשיטת רגל של מוסדות פיננסים ותיקים, אינפלציה עולה, עלייה בשיעור האבטלה, וחולשה של הדולר האמריקני מול מטבעות אחרים. במידה שהנשיא הבא ייבחר במתן תמריצים לעידוד הצמיחה, הוא עלול להביא לאינפלציה גבוהה מאוד, לגירעון אדיר בתקציב הממשלה ולהיחלשות חדה של הדולר. מנגד, אם ייבחר בהעלאת הריבית וריסון האינפלציה, הוא עלול לפגוע בצרכן הפרטי, שהוא עמוד השדרה של הכלכלה האמריקנית.

"האיזון בין הצעדים לריסון האינפלציה לבין הצעדים שתומכים בצמיחה צריך להיות מאוד עדין", טוען נחשוני שקובע כי "הסיכוי של הנשיא הבא להצליח במשימה הזו נראה כיום נמוך במיוחד".

ברק אובאמה, המועמד הדמוקרטי, מבטיח לבוחריו שינוי גדול בתפיסת הממשל את הכלכלה. בין היתר כוללות הצעותיו ביטול של מס רווחי הון לעסקים קטנים, הפחתת מיסים למעמד הביניים, תמיכה בתעשיית הרכב על מנת שזו תהפוך למרכז הייצור של רכבי העתיד, סיוע לצרכן האמריקני ברכישת כלי רכב אמריקניים, השקעה של כ-150 מיליארד דולר בייצור אנרגיה חלופית, בחינוך ובמערכת בריאות נגישה.

את ההוצאות הללו מתכוון אובאמה לממן באמצעות הגדלת המיסוי על בעלי ההכנסה הגבוהה, וביטולם של סעיפים תקציביים מותרים. אובאמה, יש לציין, לא מחבב גם את מעורבותה של ארה"ב בזירות מלחמה ברחבי העולם.

לעומתו, מקיין הרפובליקני, לא ירצה לפגוע בעשירים ובשכבות המבוססות, ולכן הוא לא ימהר להגדיל את המס המוטל עליהם. לדברי נחשוני, באופן עקרוני, מקיין תומך בקיצוץ מיסים ובאי מעורבות הממשלה במערכת הבריאות, והוא מתנגד להוצאות גבוהות של הממשל. מקיין מצהיר כי הוא מעדיף שלא להתערב יותר מדי בכלכלה, ובגדול ניתן לקבוע כי הוא מעדיף להשאיר את המצב קרוב ככל הניתן למצב הנוכחי. זאת בניגוד ליריבו שמעוניין, כאמור, לבצע רפורמות ושינויים מבניים שיעלו לממשל האמריקני סכומי כסף לא מבוטלים.

כלכלנים רבים סבורים כי בחירתו של מקיין היא הדבר הנכון לכלכלה האמריקנית. ג'ון סיליביה, הכלכלן הראשי בבנק וואקוביה, התבטא בעניין ואמר כי הוא סבור שאם אובאמה ייבחר, ארה"ב תהפוך למקום אטרקטיבי פחות לעסקים.

במקרה של ניצחון דמוקרטי

אובאמה התבטא מספר פעמים בעבר בעניין הצורך לנתק את ארה"ב מהתלות בנפט מחד, ולדאוג לעניינים סביבתיים מאידך. לפיכך, טוען נחשוני, חברות שעוסקות באנרגיה חלופית או בטיפול בפסולת עשויות להרוויח מבחירתו.

גם בתחום הרפואי אובאמה הוא איש בשורות, מעריך נחשוני. בתחום זה צפוי המועמד הדמוקרטי לתמוך בקידום הביוטכנולוגיה על חשבון חברות הפארמה הגדולות והוותיקות. זאת, באמצעות הידוק הפיקוח על מחירי התרופות.

סקטור התשתיות בארה"ב צפוי לקבל גם הוא רוח גבית, וחברות שעוסקות בסלילת כבישים, בניית גשרים ועוד, עשויות להרוויח מהסטת תקציבים לשיפור התשתיות. גם קרנות ריט המשקיעות בנדל"ן מניב ואינן ממוסות, עשויות לצבור אהדה בקרב המשקיעים, במידה שהממשל החדש אכן יחליט להעלות את שיעור המס על כלל החברות במשק.

לממשלים דמוקרטיים יש נטייה להעביר את העושר מהמעמד הגבוה למעמדות נמוכים יותר. לפיכך, בחירתו של אובאמה עשויה להגביר את הצמיחה ולשפר את המכירות של הרשתות המוזלות.

במקרה של ניצחון רפובליקני

בדומה לאובאמה, גם מקיין ער לבעיות האנרגיה של ארה"ב. בניגוד ליריבו, הוא עשוי לתמוך בהקמת כורים גרעיניים להפקת אנרגיה, וכן לפתוח את האפשרות לקידוחים ימיים, שעודם מחוץ לתחום לחברות הנפט.

ממשל מקיין עשוי להמשיך לתמוך בלחימה בעיראק ובאפגניסטן, מה שמהווה בשורה מעודדת לחברות הנשק, שימשיכו לזכות בתקציבים נדיבים מהממשל. בתחום הבריאות מקיין אינו מעוניין להתערב, אך הוא שוקל להעניק מענקי מס לאזרחים על מנת שיוכלו לשלם את ביטוח הבריאות שלהם. במקרה כזה ירוויחו בעיקר קופות החולים הפרטיות, דוגמת HMO.

לפי נחשוני, מגזר הפיננסים, שעתיד לסבול מהידוק הפיקוח עליו, יזכה תחת מקיין ליחס אוהד במיוחד. בסקטור זה מומלץ לדבריו להתמקד במניות בתי ההשקעות וקרנות הגידור, שנהנים ממס נמוך על פעילותם.

נטייתו של מקיין לתמיכה בסחר חופשי עשויה לסייע לחברות רב לאומיות ולפיכך, קמעונאי פרימיום הפונים לקהל המבוסס עשויים ליהנות מבחירתו. בשל הנטייה של מקיין לא להעלות את המיסים, ייתכן שהדבר ייתן רוח גבית למחלקות הדיבידנדים הגבוהים לבעלי השליטה שלהן.