ליהמן וסופו של התיאבון המוסדי

המשבר המתגלגל בארה"ב יפגע בנכונות הגורמים המוסדיים להקצות הון לקרנות שמגייסות

1. ברחובות הרצליה-פיתוח הדברים נאמרים בבירור: קרנות ההון סיכון שמגייסות בימים האלה, ייאלצו להוריד את הסכום שהן מבקשות לגייס. כמה מעורבים בתחום מספרים שבתקופה האחרונה הם ראו יותר מקרן אחת שהכריזה על עדכון הסכום שהיא מבקשת לגייס - עדכון כלפי מטה.

יש לא מעט קרנות בכירות ישראליות, שעדיין מצויות בגיוס הון לקרנות המשך, בהן ג'נסיס, גיזה, ג'מיני, אתגר, ובשנה הקרובה גם ורטקס תיכנס לסבב המגייסות. והמצב? לא נראה טוב בלשון המעטה.

התמוטטות ליהמן ברדרס וכמעט התמוטטות מצד גופים כמו מריל לינץ' ו-AIG, ישפיעו על התיאבון של המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. אלה, הם בעלי ההקצאות השמנות לפרייבט אקוויטי, מהסוג שהקרנות הישראליות מחפשות בארה"ב ובאירופה.

האלטרנטיבה של חיפוש משקיעים מוסדיים באסיה קורצת לקרנות הישראליות. זה לא רק פתרון יצירתי להתמודדות עם הקושי לגייס הון ממוסדיים אמריקנים או אירופיים, אלא שבמדינות שונות באסיה תחום הפנסיה עובר תהליכים של הפרטה או של התגבשות. קרנות פנסיה חדשות וגדולות מהמזרח בוודאי יחפשו אפיקי השקעה אלטרנטיביים וקרנות ההון סיכון המקומיות יכולות להיות מועמדות ראויות.

הסבב הפנימי

2. תופעה אחרת שאנחנו צפויים לראות ביתר אינטנסיביות בזמן הקרוב היא "הסבב הפנימי", שכבר מככבת בארה"ב. "סבב פנימי" הן צמד מילים יפות המכסות על מצוקה של חברות שלא מצליחות לגייס הון ממשקיעים חדשים, ופונות בצר להן לבעלי המניות הקיימים בבקשה לפתוח את הכיס ולהזרים עוד כסף.

מעבר לבחירה במילים יפות לתופעה לא נעימה, הסבבים הפנימיים מעוררים שורה של צרות בחברות, גם אם משמעותם היא הזרמת חמצן לחברה כדי שזו תמשיך להתקיים.

כך, הערכת השווי של חברה פרטית נעשית בדרך-כלל על-ידי משקיע פוטנציאלי חדש, שבודק את החברה ומציע הערכת שווי להשקעה שלו. בעונה של סבבים פנימיים רבים קשה לקבוע מהי הערכת השווי המעודכנת של החברה וזה יכול להערים קשיים בתהליכים של מיזוג ורכישה.

מדובר בשרשרת של תגובות. לפי מחקר חדש של חברת המחקר דאו ג'ונס VentureSource, כשהשווקים הציבוריים סגורים וכמעט שלא שומעים על עסקאות מיזוגים ורכישות מרגשות, קרנות ההון סיכון מתמקדות בחברות הפורטפוליו שלהן ונאלצות להשקיע בהן יותר משקיוו.

מעבר לקושי האפשרי בתהליכי מיזוג או רכישה, התופעה המדוברת מעוררת גם בעיה לדור החדש של היזמים, שמחפשים מימון ראשוני לרעיונות החדשים שלהם, והסבבים הפנימיים המוגברים מביאים לכך שפחות הון זורם אליהם.

על-פי המחקר, במחצית הראשונה של 2008, הזמן הממוצע לאקזיט בארה"ב הוא שבע שנים. זמן שיא לא חיובי מבחינת הגורמים המעורבים. הסכום הממוצע שחברה צריכה לגייס עד לאקזיט המיוחל הגיע ל-22 מיליון דולר לעומת 14.9 מיליון דולר בשנת 2001. במילים אחרות - פעילי ההון סיכון יצטרכו לחכות יותר כדי לזכות באקזיטים, שכנראה יהיו עם מכפילים פחות גבוהים.

גם אצלנו, חברות שלא יצליחו לגייס הון ממשקיעים חדשים יצטרכו לעשות סבבים פנימיים. הקרנות, שלא מוותרות מהר כל כך על החברות, בוודאי יפתחו מעט את הכיסים ויתנו להן עוד קצת כסף תמורת שורה של צעדי התייעלות. "צעדי התייעלות" - עוד מונח שמורכב ממלים מכובסות שקל לכל בר דעת להבין את משמעותו. *