פרופ' יוסף גרוס: "ממש מסוכן לסמוך היום על מילה של עורכי דין"

האם מקצוע עריכת הדין עדיין נחשב לחלומה של כל אם יהודייה? לא נראה ככה. זה כבר יותר דומה לסיוטה של אותה אם. אל מבקריו של המקצוע, בטענה שהפך למקצוע להמונים ורמתו ירדה, מצטרף גם פרופ' יוסף גרוס, מוותיקי ובכירי עורכי הדין בישראל: "יותר ויותר אנשים לומדים משפטים, וכל שנה רמתם ואיכותם יורדת. המכללות מקבלות אנשים ברמה מקצועית נמוכה, וגם לאוניברסיטאות יש מסלולים לתארים שניים שהם מעבירים אותם בזלזול, כשלא אכפת להם אם הסטודנט מגיע ללימודים. מה הפלא שבשנים האחרונות המקצוע איבד מכבודו? הוא הפך לקשה יותר, איבד מהמעמד הנכבד שהיה לו פעם, התחרות בו בלתי נסבלת, והוא גם לא מספק את ההכנסות הראויות בתמורה לעבודה הקשה".

גרוס מוטרד במיוחד מחוסר הקולגיאליות שמגלים עורכי הדין הצעירים יותר כלפי חבריהם למקצוע. "אחת הבעיות הקשות שאני רואה היום היא שלא ניתן לסמוך על עורכי דין. אם בעבר הייתי מרים טלפון לאמנון גולדנברג או לרם כספי לדוגמה, והייתי מסכם איתם משהו בעל-פה - ידעתי שיש לי את המילה שלהם, שזה גמור ומסוכם, והם לא ישבשו כלום. היום, לצערי, ממש מסוכן וקשה לסמוך על מילה של עורכי דין ועל דברים בעל-פה. אין לחלק מהצעירים מילה, והם לא נרתעים מלפגוע בעמיתיהם, להתלונן עליהם, לנגח אותם. במכתבים ובכתבי טענות הם משתמשים בביטויים נלוזים המכוונים כלפי עורך הדין".

גם מעורכי הדין "החדשים" בתחום הכלכלי, לפחות חלק מהם, הוא לא ממש מרוצה. לדבריו, "יש תופעה של נהירת עורכי דין שלא מבינים את התחום לתחומים כלכליים, בעיקר לניירות ערך ולתשקיפים. עורכי דין חשבו שכיוון שמדובר בגיוס מיליונים, התחום הזה הוא אוצר בלום של כסף, ורצו לעסוק בניירות ערך".

* ומה הבעיה עם כניסת עורכי דין נוספים לתחומים האלה ועידוד התחרות?

"עורכי דין שחושבים שהם מבינים בניירות ערך לפעמים מחליקים דברים, או לא ערים לעובדות שהם צריכים להכניס לתשקיף ולכל מיני דברים אחרים, והם גורמים נזקים ללקוחות. הם גם התחילו לתת פיקס-פרייס לתשקיף, לתת מחירים מראש, והורידו את המחירים בחדות על חשבון האיכות. כשעורכי הדין בתחום מתחרים, מי שמשלם את המחיר הם הלקוחות".

הביקורת הזו, במיוחד שהיא נשמעת מפיו של מי שנחשב בעיני רבים לאורים ותומים של המשפט המסחרי-עסקי בישראל, מטרידה במיוחד בימים של משבר העולמי. בתקופה זו, רמתם של עורכי הדין הכלכליים חייבת להיות גבוהה מתמיד.

* מה צפוי לנו במשק בעקבות הקריסות האחרונות?

"מה שנראה בשנים הקרובות - אם אכן התחזיות למשבר עמוק יתממשו - יהיו חדלות פירעון, תובענות ייצוגיות, פיטורי עובדים ועומס עצום על בתי המשפט".

גרוס מצטרף היום לשרשרת הבכירים שחושבים שהגרוע מכול עוד לפנינו. להערכתו, "השנים הקרובות עשויות להיות קשות מאוד מבחינת גיוסי הון. לחברות יהיו קשיים לממן את עצמן, הבנקים יגבילו את האשראי, ההשקעות הממונפות, כפי שהיו במשק בעשור האחרון, יצטמצמו ביותר והתוצאה תהיה האטה של כל הפעילות הכלכלית. הדבר עלול להביא לחדלות פירעון של חברות, בעיקר הממונפות, כי לא יהיו להן מקורות להחזרת ההלוואות".

גרוס גם מזהיר מאפקט הדומינו שמאפיין משברים מהסוג הזה. "נפילה של גורם אחד גוררת בדרך-כלל נפילות של גורמים שקשורים לחברה. זה יתחיל בחברות הממונפות, בעיקר בחברות הנדל"ן - ויעבור לעובדיהן, לנותני השירותים ולספקים שלהן, וכך יגיע לכל תחומי המשק".

באופן מפתיע, על אף שהוא מעריך שהעומס בבתי המשפט יגדל בשנים הקרובות - ובייחוד בתחומים הכלכליים, לאור קריסתן של חברות רבות במשק שיכריזו על חדלות פירעון, פירוקים ופשיטות רגל - גרוס אינו תומך ברעיון להקים בתי משפט נפרדים לתחומים הכלכליים. "אמרתי לזוהר גושן (ראש רשות ניירות ערך, א' ל'-ו'), שהוא חבר טוב שלי, ואני מאוד מעריך אותו, שלדעתי אין צורך בבית משפט מתמחה נפרד. אם בכל בית משפט היתה יושבת גברת כמו ורדה אלשיך, שהיא מומחית לפירוקים, או בלהה גילאור, נשיאת המחוזי בחיפה - אז לא היה צורך במערכת נפרדת לתחומים הכלכליים. למה צריך להשקיע בכך את המשאבים ואת כל האדמיניסטרציה הזאת, המבנים החדשים וכוח-אדם. אני רואה את ההפרדה כדבר מיותר".