צבי זיו: "למערכת הבנקאית בישראל יש חשיפה מוגבלת למשבר בשוק הפיננסי האמריקני".

צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים , אמר היום (ב') בערב, במסגרת המועדון העסקי-אקדמי שעסק בנושא ישראל והגלובליזציה שהתקיים בבית הירוק שברמת אביב, כי ענף בנקאות ההשקעות היום בבוקר קיבל תעודת פטירה רשמית עם הפיכתם של גולדמן זאקס ומורגן סטנלי לבנקים מסחריים.

הבנק לא יכול לתפקד ללא מערכת קשרים ענפה עם בנקים בחו"ל. המשק הישראלי פתוח כבר עשרות שנים למסחר מכל העולם.

"כל קרן פנסיה מחזיקה כמה סנטים בתיקי השקעות שערכם ירד. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי לתוכנית החירום של פולסון לא תהיה דיפוזיה ריאלית". "ארה"ב עומדת לפני מיתון שישפיע על כל העולם. מבחינת ישראל, המשבר הזה עוד לא נגמר", אמר זיו.

זיו הוסיף כי טכניקת המסחר האלקטרוני הקיימת, כולל האצת תהליכי שחיקת ערך של נכסים, יצרה כדורי שלג ענקיים שהשוק לא יכול היה להתאושש מהם.

כן ציין זיו כי "הסכמי הקיזוז בין הבנקים הוכיחו את עצמם כשלא אירעה קריסה ממשית בשוק הבנקאות עם קריסתו של ליהמן ברדרס. חלק גדול מהבנקים בארה"ב, במיוחד הקטנים שבהם ייאלצו להתחסל ולהתמזג".

"למערכת הבנקאית בישראל יש חשיפה מוגבלת למשבר בשוק הפיננסי האמריקני". לדברי זיו עדיף בנקים גדולים ויציבים מאשר בנקים שלא יכולים לעמוד בזעזועים גדולים. יש לבחון את תמהיל הנכסים הנכון לבנקים בישראל.

אנליסטים בעולם מרגישים נוח עם הבנקאות הישראלית, בגלל היחס החיובי שבין פיקדונות של לקוחות לאשראי של הלקוחות שבישראל הוא מהגבוהים בעולם.

פרופ' ליאו ליידרמן מביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס באוניברסיטת ת"א והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים שהנחה את הערב, אמר כי המגזר העסקי בישראל הוא מבין חמשת המגזרים בעולם, שידעו לנצל בצורה הטובה ביותר בעולם את הגלובליזציה בכדי לפתח עסקים מעבר לים.

לגבי המדיניות של המגזר הציבורי, לעומת זאת, עולות שאלות קשות. ישראל לא עושה מספיק בכדי להתגבר על האיומים שיש לה מסין והודו. נראה כי לישראל חסרה תוכנית עסקית. בישראל אין השקעה מספקת בחינוך. אין לישראל משאב אחר פרט למוח של האזרחים שלה, כשאנו משווים את ישראל למדינות כמו סין, סינגפור והודו המצב של ישראל בעייתי.

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום ונשיא אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א, ציין בפאנל נוסף כי "יש מומחים ממני בנושאים מאקרו כלכליים, אך אני רוצה לציין כי 2 נושאים עיקריים ישפיעו יותר מהמשבר הכלכלי על עתידה של ישראל: הוא הקשר שלנו עם המדינות השכנות, והחינוך -בעיקר החינוך האקדמי.

"25% מהחוקרים שלנו נמצאים מחוץ לישראל, זהו נכס שאנחנו מאבדים וזה לא נכון שהם לא חוזרים לארץ בגלל שכר גבוה יותר בארה"ב, האתגר המקצועי והיעדר התקנים הוא שגורם לרוב החוקרים להישאר בחו"ל. הרמה של המחקר האקדמי היא שתקבע את עתיד ישראל, אני אזום בעתיד מהלך של הקהילה העסקית למען החזרת מוחות לישראל".