סופר נענע

לפני שנים רבות הייתה לאימא שלי ערוגה פורחת, לפני הבית הקטן שבקיבוץ. יום אחד היא החליטה לשתול שם שתיל תמים של נענע ריחנית. היום הערוגה הפורחת נעלמה, ובמקומה יש לאימא שלי ערוגת נענע, שהתפשטה כמו עשב רע והשתלטה על כל הגינה. הנענע היא טיפוס מטעה. נראית צנועה, אבל מטפחת נטיות קולוניאליסטיות די בקלות. תנו לה שמש, מים, פת של לחם - והיא כובשת חצי מדינה.

ביום שבת אחד, לפני כמה חודשים, הגעתי לביקור אצל ההורים בקיבוץ. הדרך לגליל הייתה קסומה כרגיל, ובערב נפתחו הכיסאות המתקפלים של סבתא לצד שדות הנענע המרננים. בדיוק אז, כאילו במקרה, עבר במקום חבר ילדות שלי, שלא ראיתי כבר שנים, והתיישב לכוס בירה. למרות שמחת הפגישה המחודשת, הקושי במציאת נושא שיחה משותף הוביל אותנו לשיחה על הנענע שמילאה את נחירינו בכל טוב. התברר שיש לו עניין לא פתור עם הצמח הזה, והשיחה קלחה והשכיחה את המבוכה הראשונית.

התברר שהחבר, שבילדותנו לא ניהל כל קשר או תקשורת משום סוג עם נשות ישראל, הפך עם השנים לאיש היי-טק די בכיר, אך עדיין סבל ממחסור בביקושים. מצוקת הנענע האישית שלו נבעה ממחסור בעלי נענע טריים במטבחון המשרדי של חברת ההיי-טק שבה הוא עובד.

מיד עקרתי בשבילו צרור נענע לוחמני מהגינה של אימא שלי. יחד שטפנו את השורשים מאדמת הגליל הכבדה מתחת לברז הישן והמוכר. החבר המשיך לטעון שאני סוג של פסיכופת ומה אני רוצה מהחיים שלו, בעוד אני רוחץ בינתיים את כוס הבירה הריקה ואוסף בידיים את הטוף הדק מהחיפוי של הגינה. שתילי הנענע שטופי השורשים נדחפו במחאה קלה אל תוך הכוס, ועם עוד קצת טוף ומים מהברז ייצרתי לו נענע הידרופונית - החומר שממנו קורצה התהילה.

סופר נענע נכנסה לחייו של החבר שלי, ומיד עשתה שם מהפך. הבן אדם הפך לטורף-על ביערות אינטל. את העציץ ההידרופוני והריחני הניח על השולחן המשרדי מתחת למנורת הכתיבה הפלורוסנטית, אי-שם במשרדים האפורים. כבר למחרת התחילו שאלות חצי תמימות של חובבות נענע מושבעות בנושאים אגרובוטניים מורכבים, וכשהעציץ תפס קצת נפח והרבה עלים ריחניים, זה הפך כמעט להטרדה מינית על בסיס יומי: נשים (מכובדות מתמול שלשום) החלו להתגנדר לפני שהן הולכות לכוס תה במטבחון, ופיזרו חיוכים רבי משמעות כשעברו ליד השולחן של חברי, כדי שהוא יואיל לשלוף את המספריים המיוחדים מהמגירה ולגזום להן בזהירות גבעול יפה ורענן. אותו חבר היה זהיר בחלוקת הסופר-נענע, אי לכך רק יחידות סגולה זכו ללגום ממנו, והוא הפך לסוג של אלוהים במשרדו.

מובן שאותי הוא שכח. מזמן לא עונה לטלפונים, מסנן אותי בעקביות מאז שנהיה לגולת הכותרת של הבועה. את הסיפור שמעתי מאשתו בחתונתם. **