דונם פה ודונם שם

כבעל נחלה במושב אבן מנחם, עם אחים וקרובים שהם בעלי נחלות במושבי הסביבה, שלום שמחון נתקל כבר שנים בבעיות של ניגודי עניינים: השכרות אסורות במושבים, מכסות מים, לולים ומכסות ביצים, סובסידיות ומענקים. זה לא משנה: חביבם של ברק ואולמרט ממשיך להתקדם

שר החקלאות שלום שמחון הוא אדם קר רוח ושקול, שקט, לא מתלהם, בלי עודפי כריזמה אבל מקושר היטב וקרוב לראש מפלגתו ולראש הממשלה לשעבר, בין אם קוראים לו אריק שרון או אהוד אולמרט, שלמעשה הוא שביקש כי שמחון ימונה לשר החקלאות בממשלתו. שמחון אומר היום את מה שאהוד ברק יגיד מחרתיים. יש לו חושים חדים והבחנה מהירה של כיוון הרוח הפוליטית. לאחרונה הפך לחברו הטוב של שר המשפטים דניאל פרידמן, שאיתו הוא עורך סיורים מהנים ביקבים ובמיזמים חקלאיים.

ב-1996 נבחר שמחון לכנסת, והספיק לכהן כיו"ר ועדות הכספים והכלכלה. בממשלת שרון הראשונה הוא כיהן כשר חקלאות, בממשלת שרון השנייה כיהן כשר לאיכות הסביבה, ובממשלת אולמרט חזר לתיק החקלאות.

האיש מוכיח את הטענה ששר חקלאות, שהוא בעל זיקה לנחלה חקלאית במושב ולארגונים החקלאיים, מועד להסתבך בצרות. הבעיה העיקרית שלו היא התיק הלא גמור בפרקליטות, בעקבות תלונה של עמותת אומ"ץ, על נסיעות בחברת הטסת המטענים החקלאיים ק.א.ל - שאין לה רישיון להטסת נוסעים - הנשלטת על-ידי הקיבוצים והמושבים.

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חקר טענות לגבי נסיעות של שמחון, כשהיה השר לאיכות הסביבה, עם בני משפחתו, בק.א.ל, שאותה מנהל יצחק טובלי ממושב אבן מנחם, קרוב משפחה של שמחון. לנסיעות הצטרף איתן בן-דוד, מזכיר תנועת המושבים ויו"ר ק.א.ל. הטיסות והאירוח במלונות פאר, כך נטען בתלונה, היו על חשבון ק.א.ל, ובאחת הנסיעות קיבל השר אירוח כיד המלך גם בקזינו.

שמחון טען כי בידיו מסמכים המעידים על כך ששילם על כל הנסיעות מכספו. ביוני 2006 העביר לינדנשטראוס ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את החומר, לצורך בדיקת החשדות. שמחון אומר כי עד היום לא פנה אליו בשאלות כל גורם - לא המשטרה ולא הפרקליטות. משרד המשפטים מסר כי במחלקה הכלכלית בפרקליטות טרם התקבלה החלטה בתיק.

פוטנציאל ניגודי העניינים מתעצם, משום שרבים מבני משפחת שמחון עוסקים בחקלאות, הם בעלי מכסות גידול ומכסות מים, ופועלים במסגרת הכללים המחייבים של נחלות ושל מענקים וסובסידיות. לכן שמחון נידון באופן כמעט אוטומטי להיתקל בבעיות של ניגודי עניינים, קל וחומר כשמדובר ביישובי קו העימות בצפון, שחקיקה מיוחדת מעניקה להם מכסות וסובסידיות, ושהממשלה מקציבה סכומים גדולים לסייע להם.

השר יודע שעקרון הנחלות המשפחתיות במושבים פשט את הרגל. אבד כלח על העיקרון של תחילת שנות המדינה, שלפיו נחלה אמורה לספק את פרנסת המשפחה. מצד שני, שמחון הוא תומך גדול בהקצאת נחלות חדשות ובפיצול נחלות, אף שבכך נוצרות נחלות קטנות שבוודאי אינן יכולות לספק פרנסה.

משמעותה של תוספת נחלות היא פשוטה: מתן קרקע בחינם. מבקר המדינה קבע כי פיצול הנחלות גורם לפגיעה בכללי השוויון שבבסיס משטר הנחלות. המפגשים של שמחון עם בעיות אלה הביאו אותו להצהיר עכשיו על מדיניות של התנתקות מכל מה שעלול לסבך אותו בניגוד עניינים.

הסתבכות עם אריק שרון

באוגוסט 2002, כשר חקלאות, בלחץ המושבים מאזור המרכז, הציע שמחון לראש הממשלה שרון לשנות את החלטה 755 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטה זו אוסרת על המושבניקים להשכיר את הקרקע החקלאית למטרות נדל"ן מסחרי. שרון הסכים, וביקש, בשיחת טלפון חסויה, מראש המינהל יעקב אפרתי, לשנות את החלטה 755 ברוח ההצעה של שמחון. הפרשה נחשפה ב"גלובס", ובעקבותיה יצאו דוחות חמורים של מבקר המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה. עיקר הקצף יצא על שרון, שפעל בניגוד עניינים ושהפר איסור מפורש שחל עליו בענייני קרקע חקלאית.

בעקבות הפרשה, מבקר המדינה אסר על שמחון לעסוק בקרקע חקלאית, בגלל זיקתו לנחלת משפחתו באבן מנחם. שמחון ערער, באמצעות עו"ד דוד ליבאי, וטען כי הוא מוגדר "אורח בנחלת ההורים", מאחר שביתו בנוי על שטח שהקצה לו המינהל וצירף אותו לנחלת הוריו בהתאם לזכויות הבנייה.

המונח "אורח בנחלת ההורים" אינו אומר דבר. שמחון טען אז שלמרות היותו הבן הצעיר במשפחה, הוא טרם הוגדר כבן ממשיך, והצהיר: "אני לא מתפרנס מחקלאות, ואין לי שום כוונה לעשות זאת. מושב אבן מנחם נמצא 500 מטר ממוצב כרכום, שווי הקרקע במקום הוא אפס, המינהל משקיע את כל התשתיות במקום, ולמרות זאת אף אחד לא רוצה לגור שם". באוקטובר 2002 קיבל שמחון מהמבקר היתר להשתתף בישיבות הממשלה הדנות בנושא קרקע חקלאית ולהציע הצעות, אך נאסר עליו להצביע ולשהות באולם בזמן ההצבעה.

מבדיקת מבקר המדינה, שפורסמה ב-2004, עולה ששמחון הוגדר במינהל כ"בן ממשיך" בנחלת המשפחה כבר ב-2001 (למעשה הוכרז ככזה כבר ב-1997). כלומר, כשרקם את התוכנית החסויה עם שרון ב-2002, שמחון לא היה "אורח בנחלת ההורים", אלא בעל זיקה ישירה לנחלה, ולכאורה פעל בניגוד עניינים.

מלשכת שר החקלאות נמסר: "שמחון עדיין סבור כי אינו נמצא במצב של ניגוד עניינים, אך ועדת ההיתרים אישרה לו בכהונתו הקודמת לעסוק בקרקעות בתנאים מסוימים. בכהונתו הנוכחית, שהחלה ב-2006, הודיע למבקר המדינה כי אינו מתכוון לעסוק במדיניות הקרקעות, ולכן לא ביקש אישור נוסף. אגב, המושג 'אורח בנחלת הורים' הוא בשימוש לנוכח העובדה שטרם נקבע סופית במשפחת שמחון מי יירש את הנחלה".

לאחים יש בעיה עם חוק ההתיישבות, האח עוצם עיניים

אחת התופעות הבעייתיות ביישובי קו העימות בצפון היא מתן מכסות גידול עופות וייצור ביצים - כולל סובסידיות - ל"חקלאים" הרשומים בספרי משרד החקלאות כבעלי נחלות, ואינם גרים כלל במושב. ה"חקלאים" האלה יכולים לגור בחו"ל בלי להריח את הלול, והם משכירים את מכסת גידול הביצים ב-6,000 עד 8,000 שקל לחודש. בנוסף, הם מקבלים ממשרד החקלאות את הסובסידיה בגובה כ-30 אלף שקל בשנה (17% סובסידיה על כל ביצה).

בהחלטת הממשלה משנת 2000 נאמר שמקבלי המכסות החדשות חייבים לגור באופן קבוע במושב כתנאי לקבלת הסובסידיה. מבקר המדינה הבחין בכך שהמציאות שונה בתכלית, והלחץ שלו לאכוף את הנושא אילץ את משרד החקלאות להחמיר את כללי מועצת הלול: מי שלא יגור קבע במושב לא יקבל את הסובסידיה. התיקון המחמיר התקבל בתחילת 2008, והוא חל רק על מי שקיבלו מכסות גידול החל משנת 2000 ואילך. שפר גורלם של בני משפחת שמחון, שקיבלו את המכסות לפני התאריך הקובע, ויכולים להמשיך ולגור מחוץ למושב וליהנות מההטבות: האח מאיר מחזיק נחלה באבן מנחם, אבל גר בנהריה, האח דני שמחוני ממושב חוסן גר גם הוא בנהריה, ובנו יניב מתגורר בכפר ורדים. לאמו של שר החקלאות, סוזן שמחון, בעלת הנחלה המקורית של המשפחה, יש מכסה סטנדרטית לגידול 500 אלף ביצים לשנה, וכבעלת מכסה היא מקבלת סובסידיה בגובה כ-30 אלף שקל לשנה. היא, כאמור, מתגוררת במושב.

בכלל, עבריינות המקרקעין הגדולה במדינה מתרחשת בקיבוצים ובמושבים, מעצם העובדה שמשכירים בהם בתים ושטחים חקלאיים. מדובר בעבירה על חוק ההתיישבות (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית), שהוא אולי אנכרוניסטי אבל הוא חוק. לפי חוק זה, אסור להשכיר בקיבוץ או במושב ולו מטר רבוע אחד ללא אישור של שר החקלאות עצמו.

שר החקלאות ממונה על יישום חוק ההתיישבות. כאשר אחיו של שלום שמחון, מאיר מאבן מנחם ודני מחוסן, אינם גרים בנחלה ומשכירים את הבית - הם ממחישים את הבעיה לאחיהם הצעיר.

שמחון אומר כי אינו עוסק בחוק בגלל ניגוד עניינים, וכי שר החקלאות לא צריך לעסוק בעניינים הקשורים לתחום המגורים בהתיישבות. מלשכתו נמסר: "על-פי הרשות המוסמכת לעניין חוק ההתיישבות יש מבעלי הנחלות שאינם גרים בנחלתם (בעיקר במרכז). הטיפול בסוגיה הוא באחריות מינהל מקרקעי ישראל ואינו כלול בחוק ההתיישבות שעליו שר החקלאות ממונה. חוק ההתיישבות עוסק בשטחים פתוחים ולא במבנים. השכרה של מבנה בנחלה היא הפרת החוזה עם המינהל ולא הפרה של חוק ההתיישבות".

על מכסות ההטלה נמסר מלשכת שר החקלאות: "שמחון אינו מעורב בהחלטות הגורמים המקצועיים, מנוע מלטפל בכך ומקפיד שלא לעסוק בכך. למותר לציין כי גורמי המקצוע מקנים יחס שווה לכל מקבלי המכסות, וספק רב אם מי מהם יודע היכן מתגוררים אחיו של שמחון ומה מעמדם בכל הנוגע לזכאות למכסות הטלה. המגדלים המקוריים מחזיקים במכסות שנים רבות ולא ניתן לפגוע בהם. למצטרפים החדשים נתנה הממשלה 'מתנה', ויכלה לקבוע תנאים לקבלתה".

מכסת המים התנפחה

בזמן כהונתו הראשונה של שמחון כשר חקלאות, בשנת 2001, התגבשה במשרדו הצעה לקבוע מכסת מים ליישובי המועצה האזורית מעלה יוסף, המאגדת את היישובים שבהם מתגוררים בני משפחת שמחון. יודגש כי התהליך החל בתקופת רפאל איתן כשר חקלאות, אך הקביעה התרחשה אצל שמחון - תוך תעדוף ובניגוד לכללים.

מי שקידם את תוכנית מכסות המים היה מנהל המחוז במשרד החקלאות, יגאל חן, מקורבו של שמחון, שגם קידם למען השר את העבודות הציבוריות בביתו (ראו בכתבה המרכזית). במקום מכסה של של כשמונה מיליון קוב, נקבעה למועצה מכסה של כ-15 מיליון קוב, כ-80% מעל המכסה שהגיעה לה. גובה ההטבה ליישובי המועצה הוא 1.4 מיליון שקל בשנה, ומשמעותה היא גם שיפור בשווי הנחלות. לאחרונה התקבלה במשרד החקלאות החלטה שלפיה חקלאים יוכלו למכור לחקלאים אחרים מכסות מים שלא נוצלו במלואן.

מבקר המדינה קבע ששמחון היה מעורב בתהליך קביעת מכסות המים ואישר את תוכנית המכסות, אף שקיבל התראה מהמבקר להתרחק מענייני מים הנוגעים לו אישית (בכך כלולים גם קרוביו). שמחון טען באוזני המבקר כי לא התערב בקבלת ההמלצות וההחלטות, אך המבקר פסק ששמחון היה צריך להדיר עצמו מכל מעורבות. "מן הראוי שמשרד החקלאות יתקן את המכסה שנקבעה", קבע המבקר, והנחייתו לא בוצעה עד היום.

מלשכת השר נמסר בעניין מכסות המים ליישובי מעלה יוסף: "התהליך החל בתקופת השר רפאל איתן ז"ל והסתיים במהלך כהונת שמחון, אך ללא מעורבותו. בני משפחתו אינם עוסקים בחקלאות צמחית כלל, ולכן מכסות המים אינן נוגעות אליהם (מכסות המים אינן אישיות אלא מכסה כוללת של האגודה, והיא שמחלקת את המכסה למי שמגדל חקלאות צמחית). דוח מבקר המדינה פורסם ב-2003. שמחון שב למשרד ב-2006. שמחון אינו עוסק בנושא הנמצא באחריות הרשות לתכנון". מהרשות לתכנון נמסר: "ההחלטה בעניין מכסות המים התקבלה לפני מספר שנים. הרשות קיבלה החלטות דומות בנוגע לאזורים נוספים שבהם נדרש תיקון בהקצאה. מכסת המים שאושרה למעלה יוסף תואמת את הפרוגרמה המקובלת באזור ללא כל תוספת. בעת הקמת היישובים לא נקבעה להם מכסה, שכן הם סווגו ככפרי עבודה. לאחר שהפכו למושבים לכל דבר, נקבעה להם מכסת מים כמקובל בשאר מושבי האזור. למבקר המדינה נמסר לאחר פרסום הדוח כי ההקצאה נעשתה בהתאם לכללים ואין בה כל חריגה, וממילא לא נדרש תיקון".

13 דונם נוספים

בחזרה ליגאל חן: יש לו נחלה במושב שאר ישוב, הנמצא בתחום אחריותו כמנהל מחוז במשרד החקלאות. גם בנו, יניב חן, הוא בעל נחלה במושב, והשניים מגדלים בשותפות מטעי פרי. חן היה אחראי על בדיקות ואישורים של מענקי השקעות לחקלאים, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. למרות היותו בעל נחלה - ומכאן בעל עניין - במשרד החקלאות, גם לפני תקופתו של שמחון, לא זיהו כאן בעיה.

בשנים 1999-2002 הגישו אשתו אירית ובנו יניב בקשות למענקי השקעה במטעים. את רוב הבקשות, בגובה 140 אלף שקל, אישר סגנו של חן, נמרוד שץ. על מסמכי אישור אחת הבקשות של אשתו, כזו הנוגעת לנחלה שלו עצמו, בגובה 38.5 אלף שקל, נמצאה חתימת הבעל ובעל הנחלה, יגאל חן. העניין עבר בשקט.

בדצמבר 2006 הודיע משרדו של שמחון למבקר המדינה: אנו מתחייבים שמעתה והלאה, כשעובדי מחוז מסוים יגישו בקשה למענק, יטפלו בבקשה גורמים מחוץ למחוז. לא יבשה הדיו על ההתחייבות, וביולי 2007 הגיש הבן יניב חן, השותף של אביו, בקשה למענק השקעה. הבקשה, בדבר מענק של 40% מהשקעה כוללת של 145 אלף שקל, הועברה בתחילה למחוז דרום, ואושרה; אבל אחרי האישור, כשהפרויקט נכנס לשלב הביצוע, מחוז גליל של יגאל חן המשיך לטפל בבקשה של יניב חן, בנו ושותפו למטעים, כאילו אין מבקר מדינה וכאילו לא ניתנה התחייבות. יגאל חן טען כי המשך הטיפול במחוז שלו היה רק מהלך טכני פשוט.

לסיפור הזה יש זווית יצירתית: בנחלה של משפחת חן בשאר ישוב יש שלושים דונם מטעים, אבל בבקשה למענק מדובר ב-43 דונם מטעים. 13 הדונמים הנוספים אינם שייכים כלל לנחלתו של יניב חן: לדברי מינהל מקרקעי ישראל, זה שטח שאליו פלשו חברי המושב.

משרד החקלאות יכול היה להתעלם מ-13 הדונמים העודפים; יכול היה להחמיר ולדחות את הבקשה כולה, בגלל הדונמים המסתוריים שהתווספו אליה; אבל הוא דווקא מחפש דרך לשלם למשפחת חן את המענק, כולל הדונמים שאינם שלה. וכך, צמרת המשרד תפרה לאחרונה סוג של פתרון: חן יקבל בכל מקרה מענק על שלושים הדונם שלו, ואם יציג הוכחה שקיבל את יתרת השטח מהמינהל - יקבל מענק נוסף. הוחלט שהסמנכ"לית למימון במשרד תתנדב לפנות למינהל ולברר אם יש מניעה למסור את הקרקע ליניב חן ל-12 שנה, כדי שיזכה ביתרת המענק.

מלשכת שר החקלאות נמסר ששמחון "סומך ידיו על טיפולם של הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות בטיפול וביישום דוחות המבקר. יגאל חן כבר אינו עובד המשרד. איננו מכירים את המקרה האמור עם בנו".

יגאל חן מסר בתגובה: "מושב שאר ישוב אישר ליניב נטיעה של 43 דונם בחלקות א' ו-ב'. מעולם לא הייתה פנייה של המינהל או כל אזכור שחלקה זו בחלקה אינה במשבצת. יש בסמכות המושב לחלק חלקות ב' שלא באופן שווה אלא על-פי הביקושים. המענק בגין הנטיעה לא התקבל עד היום. לא שוחחתי מעולם על כך עם שלום שמחון. הנושא טופל מתחילתו ועד היום על-ידי הדרג המקצועי בלבד. אני אכן מעריך מאוד את השר שלום שמחון, איש מוכשר מאוד, אולם מערכת היחסים בינינו הייתה בתחום העבודה בלבד".

מינה ועדת חקירה, מינה את חבריו

לשלום שמחון יש סכסוך ישן עם בכירי השירותים הווטרינריים, והם למדו לאחרונה שמסוכן למדי להסתבך איתו. בשקט-בשקט, בתמיכת שר המשפטים דניאל פרידמן ותוך נמנום של היועץ המשפטי לממשלה, הוא העביר בממשלה החלטה מפתיעה: תוקם ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, לבדיקת התנהלות השירותים הווטרינריים. שמחון נימק את הקמת הוועדה בכך שהגיע אליו מידע בעל אופי חמור, על התנהלות לקויה עד כדי סכנת חיים לאוכלוסיה.

הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה ללא דיון, בישיבה שבה התקבלה ההחלטה על העסקה עם חיזבאללה. מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', טוען בתלונה למבקר המדינה שאין שום תלונות או "ממצאים של גופים בודקים", כפי שטען שמחון, וכי מדובר למעשה בהטעיית הממשלה על מנת להקים את הוועדה מטעמים לא ענייניים.

שניים משלושת חברי ועדת החקירה קשורים לשמחון כספית ופוליטית. יו"ר ועדת החקירה, השופט בדימוס ורדי זיילר, חתם ב-2006 על הסכם ריטיינר עם משרד החקלאות, שבו הוא מקבל על עצמו את סמכויותיו של שמחון כיו"ר הוועדה לרשלנות מקצועית של וטרינרים, תמורת 6,000 שקל לחודש. חבר הוועדה השני, הווטרינר מכפר אז"ר ד"ר יהודה עפרון, הוא חבר לשכת מפלגת העבודה ופעיל בולט במחוז המושבים של שמחון.

שמחון אמר כי המינויים כשרים ואושרו על-ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים. זיילר אמר שלמען ועדת החקירה הוא יוותר על התפקיד במשרד החקלאות. מבקר המדינה בודק את העניין.

צרו איתנו קשר *5988