נזכרנו מאוחר להתגונן מהבנקים

הפוזיציה של המוסדיים (בכסף שלנו) ושל הבנקים כבר נקבעה, כעת נותר רק לקוות

אחת התובנות העיקריות שעולות מהמשבר החריף שפקד את עולם הפיננסים והביא לקריסתם של גופי ענק בינלאומיים, היא שהרגולציה הפיננסית פשוט לא ידעה לאילו סיכונים אמיתיים חשופים גופים מפוקחים וגופים שאינם מפוקחים.

זו המסקנה לגבי הרגולציה בארה"ב ובמידה רבה גם לגבי הרגולציה בישראל, שנכנסה בימים האחרונים ללחץ רב והחלה לדרוש דיווחים על חשיפות הגופים הפיננסים המובילים בישראל למשבר בוול-סטריט ולמשבר שכולם מפחדים שיקרה בישראל - חדלות פירעון של גופים רבים.

כך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ידין ענתבי, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, מצאו את עצמם בימים האחרונים עם הרבה סימני שאלה. סימני שאלה לגבי מידת החשיפה של הגופים המוסדיים והבנקים. רק שכעת אין הרבה מה לעשות אם יהיה באמת משבר חדלות פירעון, ונותר רק לנסות ולכמת את הנזק הפוטנציאלי.

בימים האחרונים היינו עדים, בשלב מאוחר מדי מכדי לשנות את המצב האמיתי, לשורת הנחיות דחופות: דרישה לפירוט החשיפה של המוסדיים לחו"ל, למבטחי משנה, לענף הנדל"ן ולארבעת הטייקונים הגדולים בשוק - נוחי דנקנר, יצחק תשובה, לב לבייב ואליעזר פישמן, כשגם הבנקים נדרשו להעביר את נתוני חשיפתם ללווים גדולים וגופים נוספים.

הפוזיציה של הגופים המוסדיים (בכסף שלנו) ושל הבנקים כבר נקבעה, וכעת רק נשאר לרגולטורים לקוות שלא יהיה גל גדול של חדלות פירעון במשק, ולהתארגן לעתיד. *