הכלכלן הראשי של הראל על הורדת הריבית המפתיעה: "בנק ישראל לא מפחד היום מפיחות חד"

מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל פיננסים אמר היום (ג') ל"גלובס" בתגובה להורדת הריבית ב-0.5%: "עצם הפחתת הריבית לא מפתיעה. מה שמפתיע הוא שבבנק ישראל לא חיכו לסוף החודש. אנחנו רואים את הפגיעה של המשבר בשווקים הפיננסים בעיקר בייצוא - ואת ההשפעה הצפויה על הצמיחה מצד אחד וההיחלשות הצפויה באינפלציה מצד שני.

- מתי אתה סבור שהאינפלציה תחזור להתכנס ביעד הממשלתי (1%-3% ב-12 החודשים האחרונים)?

"אני מעריך שזה יקרה במהלך 2009. מה שיותר חשוב זה שכולם בטוחים בזה; גם כלכלנים וגם הציפיות הנגזרות משוק ההון מצביעות על כך שתהיה ירידה ודאית בקצב האינפלציה בחודשים הקרובים - ולכן בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להוריד את הריבית מבלי לערער את האמינות במדיניות ותוך שמירה על יציבות מחירים".

- למה הצעד הזה נדרש עכשיו ולא בסוף החודש, במועד החלטת הריבית המקובל?

"הצעד גם מסייע לדולר להתחזק מול השקל, וגם תומך באופן חיובי בשוק המניות, כפי שאנחנו רואים בתגובה המיידית בבורסה להודעה. בנוסף, הצעד גורם לשיפור בתחזית לגבי מצב המשק ומקטין את הפאניקה באופן כללי למשל בהקטנת רצונם של המשקיעים לנוס משוק ההון".

- הורדת ריבית שלא בעיתוי המקובל (ימי שני בסוף החודש, א"ו) לא ראינו בישראל מאז 2001 ולפני כן רק ב-1998. כן נתקלנו בצעד הזה בארה"ב בשנה האחרונה. האם אנחנו צועדים בנתיב דומה?

"מי שלחץ על הפחתת ריבית זה בעיקר היצואנים, בענפים שנפגעו קשות מהתחזקותו של השקל. הם תמיד לוחצים, אבל הפעם יש להם סיבה מאוד ממשית; בהיעדר פיחות הייצוא צפוי להיפגע מאוד חזק גם מההאטה בעולם וגם מהתחזקותו של השקל. אני חושב שהנגיד והכלכלנים בבנק ישראל מודעים לזה. גם בלי הלחצים האלה יש סיבה טובה שבנק ישראל ירצה לראות פיחות בשקל".

- האם הפיחות הוא תכלית הכול? מה לגבי רעיונות אחרים הנפקת אג"ח מיועדות, הזרמת נזילות לשווקים, דרישה ליחס הלימות הון גבוה יותר בבנקים?

"כל הרעיונות שהיו לגבי התערבות בשוק ההון היו מוצלחים פחות מהפחתת ריבית - לפחות מבחינת הפעילות הריאלית וגם מהרצון להימנע מהתערבות נקודתית. יש נזק מאוד גדול שיכול להיגרם כתוצאה מהתערבות ממשלתית של בנק ישראל באופן נקודתי. להפחתה יש השפעות רחבות הרבה יותר".

- השאלה אם יש מקום לצעד דרסטי כל כך.

"זה לא צעד דרסטי כל כך. לבנק ישראל יש יעדים של שמירה על יציבות מחירים וצמיחה במשק. זה הכלי הרגיל שבו הוא משתמש. הדבר היחיד שהפתיע זה העיתוי".

- העיתוי בהקשר הזה לא מעיד על זיג-זג מבחינת הנגיד ועל פגיעה באמינותו?

"לפני שבועיים בנק ישראל החליט לא לשנות את הריבית ועכשיו אפשר אולי לדבר על זיג-זג ושינוי בתפיסה, אבל השבועיים האחרונים לא היו רגילים ובלטו מאוד מבחינת ההחרפה של המשבר העולמי והפאניקה של הציבור ביחס לחשיפה של שוק ההון . בהחלט קרו הרבה דברים שאפשרו לבנק ישראל לשנות את המדיניות".

- אם בנק ישראל בוחר להשתמש בנשק הזה עכשיו, מה זה מותיר לו בהמשך? האם ההיסטוריה של החודשים האחרונים בארה"ב תחזור על עצמה גם פה?

"המגמה חשובה יותר מגובה הריבית. מה שמשפיע הוא גם הפרשי הריבית ביחס לארה"ב (שם שיעור הריבית המרכזית עומד על 2%, א"ו).

- דיברת על מרווח הריבית בינינו לבין ארה"ב. האם נכון לצמצם את המרווח דווקא בתקופה כזו?

"סביר להניח שגם בארה"ב יפחיתו את הריבית, אבל שם זה צפוי במועד הסדיר, ב-29 באוקטובר. בנק ישראל לא מפחד היום מפיחות חד, כפי שהוא צפה בעבר: גם האינפלציה פחות מפחידה, וגם התמסורת מהדולר נמוכה יותר בין היתר כיוון ששוק הדיור לא צמוד לדולר באותו היקף כמו פעם".