מיכה אסטרחן מגיש: כך נסיים את המשבר - וגם ניפטר על הדרך מאחמדינג'אד

- מיכה אסטרחן, האם ניתן עדיין לעצור את המפולת הפיננסית?

"ספק רב. לקח לקונגרס כשישה חודשים להכניס את היד עמוק לכיס (של משלם המיסים האמריקאי) ולעשות את שני הצעדים של מתן ערבות ממשלתית לפאני מיי ופרדי מק, והקצאת 700 מיליארד דולר לתוכנית ההצלה שלו. לא הייתה כאן הארה פתאומית של הבנת הסיכונים הכלכליים. מה שהניע את חברי הקונגרס הנכבדים היה רמז דק משוק המניות המתמוטט.

מה שדרוש כרגע, להערכתי, הוא צעד אחד משלים של הזרמת סכום דומה ישירות לבנקים, תמורת מניות בכורה למשל. אני גם אופטימי שבסופו של דבר זה ייעשה. הבעיה היא רק שעם כל שבוע של דחייה הסכום עלול לגדול ב-100 מיליארד דולר. והקונגרס כידוע נמצא כעת בחופשה לקראת בחירות".

- מהם סימני המשבר?

"עבור הציבור הרחב, כמו עבור הקונגרס האמריקני המשבר מתבטא בנפילת הבורסה, אולם זוהי רק תופעה נלווית. את מרכז הבמה תופס שוק האשראי על כל חלקיו. כך, בשבוע שעבר כשלו כחצי תריסר בנקים גדולים וכולם טופלו על ידי הממשלות הנוגעות בדבר באמצעות הזרמת הון או מכירה בשלמות או בחלקים. התוצאה הקיצונית ביותר של חולשת המערכת הבנקאית באה לידי ביטוי בכך שלא זו בלבד שהבנקים מנסים להקטין הלוואות לציבור הרחב, הם גם צמצמו בחדות הלוואות בין-בנקאיות ללילה אחד, ומכירת רזרבות לשלושה חודשים נפסקה כליל.

- מדוע הפדרל ריזרב אינו מייצב את המערכת?

"הפד פועל במלוא עוצמתו, ואולי אפילו קצת מעבר לכך, כדי לסייע למערכת הבנקאית, וזאת במסגרת החוק ומגבלות המאזן שלו עצמו. כך, הפד מלווה מאות רבות של מיליארדי דולרים למערכת הבנקאית, גם כנגד ביטחונות שלא היו מתקבלים בעבר, וגם לתקופות ארוכות יחסית, כשהסכומים מוגדלים כמעט מדי יום.

"הפד גם הודיע כי ישלם ריבית על רזרבות הבנקים המוחזקות אצלו. פירוש הדבר הוא שבנקים עם עודפי נזילות יוכלו להפקיד אותם אצל הפד ולקבל ריבית, ובנקים הזקוקים לרזרבות ילוו אותן מהפד. בכך נכנס הפד בין הבנק המלווה ללווה ומבטל את הסיכון למלווה. כמובן שהבנקים עדיין יצטרכו לקחת סיכוני אשראי בעסקאות שאינן הלוואה פשוטה, כמו קנייה או מכירה של מט"ח, עסקאות חילופין (swaps) למיניהן וכו', אבל סיכוני האשראי האלה קטנים יותר".

- מה קורה בשאר העולם?

"המערכת הבנקאית באירופה רופפת אפילו יותר מזו האמריקנית, ולכן אין להתפלא שהמפולת שם חריפה יותר. הטיפול בבנקים הכושלים שונה ממקרה אחד למשנהו וממדינה למדינה, למרות שהוא אמור להיות אחיד למדינות האיחוד המוניטארי. זה תופס גם לגבי הביטוח לפיקדונות בבנקים, שהוגדל על ידי חלק מהמדינות אבל לפי תנאים וכללים שונים.

"כמו כן הוצע באירופה להקים קרן סיוע למערכת הפיננסית כמו בארה"ב. אך נכון לעכשיו, כמו בנושאים הקודמים, עיקר הנעשה הוא חילופי האשמות הדדיים על פגיעה בעקרונות האיחוד המוניטארי.

"אם לא די באלה, הבנק המרכזי האירופי מצטרף במדיניות המוזרה של מלחמה באינפלציה, על ידי שערי ריבית גבוהים שהביאו את אירופה למיתון עוד לפני ארה"ב. רק שהאינפלציה הייתה תוצאה של עליית מחירי הנפט, שבינתיים כבר ירדו. באותו זמן, הבנק גם מזרים נזילות למערכת הבנקאית, בנחרצות גדולה אף יותר מזו של הפד, מה שמהווה כמובן היפוכה של מדיניות שערי הריבית שלו.

"באנגליה המצב חמור גם כן בשל פקיעת בועת הנדל"ן. מבין המדינות המתפתחות ראוי להזכיר את רוסיה וסין, גם שם פקעו בועות המניות והנדל"ן. ברוסיה אף נוספה בריחת הון כתוצאה מהמדיניות הגיאופוליטית של הנשיא ולדימיר פוטין, שמחריפה את המצב.

- איך יוצאים מהמשבר?

"הגורם הבסיסי המאיץ את המפולת הוא תהליך של הקטנת המינוף הפיננסי של הבנקים (Deleveraging). התהליך אומנם החל בחוליה החלשה ביותר של מערכת האשראי - משכנתאות הסאב-פריים - אבל הוא כבר מזמן התפשט לכל סוגי האשראי. ממשכנתאות ועד אשראי לקנייה ממונפת של חברות, מהלוואות לצרכנים ועד הלוואות למדינות, מאשראי לקרנות גידור ועד אשראי לחברות יצרניות.

"הקטנת המינוף הפיננסי היא תהליך הכרחי ואולי אף רצוי לאור רמות המינוף הפיננסי שאליהן הגיעה הכלכלה העולמית בחצי הראשון של העשור, אולם ישנן דרכים שונות להשגת מטרה זו:

א. הקטנת האשראי הבנקאי: תהליך איטי ומסודר של קיטון האשראי היה אולי רצוי, אבל התהליך המתרחש היום יפיל את מחירי הבטוחות לאשראי (בתים, מניות, עסקים), יעצור את הפעילות הכלכלית וכך יביא למיתון עמוק.

ב. מכירת נכסים של הבנקים: גם כאן הבנק המוכר אולי יגדיל את הונו הפנוי, אולם ירידת מחירי הנכסים הבנקאיים עלולה אפילו להגדיל את המינוף של המערכת כולה.

ג. גיוס הון לבנקים: זה פתרון רצוי אבל בטווח הקצר שום גורם פרטי אינו גדול מספיק כדי לבצע זאת. רק הממשלה יכולה לתת פתרון משמעותי, אף אם חלקי.

ד. יצירת אינפלציה: שום פיתרון לא יהיה מספיק לעצירת המפולת אם מחירי הבתים יוסיפו לצנוח בעוד 15%-25% בממוצע כפי שחוזים כלכלנים רציניים בארה"ב. לכן הזרמת הון לבנקים חשובה גם להקטנה מיידית של המינוף הפיננסי וגם ליצירת אינפלציה (5%-7%) שהיא הכרחית לעצירת הירידות במחירים הנומינליים (גם אם לא הריאליים) של הבתים".

- האם הפאניקה מוצדקת?

"כידוע, פאניקה בדרך כלל לא עוזרת, אבל בתנאים הנוכחיים יש לה סיבות כבדות משקל. יפן ואירופה נקלעו למיתון כבר לפני התפתחות מחנק האשראי ומפולת המערכת הפיננסית. ארה"ב נכנסה כנראה לאחרונה אף היא למיתון. בכלכלות האחרות בעולם, כמו למשל במדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) הואטה הצמיחה או חלה נפילה למיתון, ובסך הכל העולם כולו ללא ספק שוקע במיתון.

"במיתון העולמי הקודם (2001) הובילה כלכלת ארה"ב את הכלכלה העולמית ביציאה מהמיתון על ידי עליית מחירי הבתים והגידול בגירעון המסחרי שבעקבותיה. זה כמובן לא יקרה הפעם והמיתון עלול להיות ארוך וכואב.

"למרות הפאניקה בוול סטריט, אין כנראה פאניקה של ממש במיין סטריט, כלומר בקרב בציבור הרחב. כך, מדד אמון הצרכנים עלה דווקא באחרונה עם ירידת מחירי הדלק. ככל שהפאניקה תחלחל מהר יותר גם אל תוך הציבור הרחב, כך יגבר הלחץ על הקונגרס לפעול במרץ הדרוש לפיתרון המשבר".

- ומה בישראל?

"אצלנו עמלים כבר שנים כדי להכין את המערכת הפיננסית למשבר. הבנקים הוחלשו בעיקר על ידי כך שאולצו להקטין השקעות ריאליות ולצאת מניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות. צמצום מרחב המחייה שלהם כאן, אילץ אותם לצאת לפעילות בינלאומית בין אם במישרין, ובין אם על ידי הלוואות לטייקוני הנדל"ן המשקיעים ברחבי העולם.

"בשנה הנוכחית, עם החרפת מחנק האשראי העולמי, הופיעו כאן לווים בינלאומיים שלוו כאן את מה שלא קיבלו בחו"ל, ובריביות מגוחכות. חלק מהתוצאות של המהלך הזה כבר ראינו חלק בדיווחי הבנקים על ההפסדים שלהם מהשקעות בשוק המשכנתאות האמריקאי. נפילת מניות הבנקים והאג"ח הבנקאיות ואחרות, בהחלט מרמזות שהמשך עוד עלול לבוא. כל זאת כמובן בנוסף להשפעה הישירה של המיתון העולמי עלינו.

- אילו השפעות נוספות יש למשבר?

"מאחר שהמיתון העולמי עלול להיות קשה יותר מכל מה שידענו בעשורים האחרונים, אפשר לצפות שיהיו לו גם השפעות סוציאליות וגיאו-פוליטיות. אפשר, למשל, לצפות להתגברות הפשע, הטרור והאנטישמיות. ורק שתי דוגמאות להשפעות על התחום הגיאופוליטי: המשבר ודאי יחריף את הבעיות בכלכלת איראן ועשוי להפיל את אחמדיניג'ד וחבורתו, או דווקא לגרום להם לצאת להרפתקה צבאית כדי למנוע את נפילתם. בנוסף, הוא גם ישפיע על ארה"ב ועל יחסיה עם ישראל, וכנראה שלא לטובה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988