המופרט האחרון

בשבוע הבא יציינו בארצות הברית 207 שנים לניצחון יורקטאון - הקרב שהכריע בשנת 1781 את מלחמת העצמאות האמריקנית. הגנרל ג'ורג' וושינגטון, בשילוב הצי הצרפתי, הצליח לכתר ולשבות את הצבא הבריטי בפיקודו של הלורד קורנווליס. זה קרה בעיר יורקטאון.

אחרי התבוסה לא נותרה למלך ג'ורג' השלישי ברירה והוא נאלץ להכיר בעצמאות 13 המושבות, שלימים תהיינה לארצות הברית. "זה היה הקרב המכריע על עצמאותנו" כתב ושינגטון שנים אחרי כן.

מוול סטריט יצאה הרעה

כעת נמצאת ארצות הברית בעיצומו של קרב מכריע אחר, הקרב על הכלכלה. אם ארצות הברית תפסיד בו, מעמדה כמעצמה העולמית המובילה יתערער. המשבר שהחל כמשבר משכנתאות אמריקני יצא מכלל שליטה ומאיים כעת, באמצעות מכשירים פיננסים מתוחכמים מבית היוצר של וול סטריט, לכלות את הכלכלה העולמית.

מהדורות הבוקר האמריקניות אינן נפתחות עוד בשרה פיילין וברק אובמה, אלא במורגן סטנלי, בנפילת מניות GM ובשבוע הגרוע ביותר של הבורסות בשישים שנה.

ג'ורג' המלהג

הנשיא היוצא ג'ורג' בוש ממשיך ללהג בשידורים חיים ולנסות להרגיע במסרים נבובים: "זהו משבר אמיתי" (יופי, שאתה מספר לנו) ו"ננקוט את כל האמצעים הדרושים" (אז מה בדיוק עשיתם עד עכשיו?), כשפניו המודאגות והמכורכמות של שר האוצר הנק פולסון מציצות מאחוריו.

המועמדים לנשיאות משתי המפלגות, אובמה ומקיין לא יותר טובים: נדמה שלשניהם אין מושג של ממש מה קורה ואיך לעזאזל פותרים את הבעיות, ושניהם מדקלמים סיסמאות יפות שיועציהם מחברים, ומכינים להם מבעוד יום.

הרושם שמתקבל הוא שלאיש בארצות הברית לא ברור לאן הולכים מפה, מה עושים הלאה ואיך אפשר להשיב את האמון. התוכנית הגדולה של פולסון לרכישת "נכסים רעילים" עוד לא החלה לפעול, וכבר מספידים אותה. השלב הבא, כך נראה, הוא הזרמת כספי מדינה להון הבנקים תמורת מניות ואחריו מתן ערבויות ממשלתיות לעסקאות בין בנקאיות.

המופרט האחרון

למי שמתקשה בהבנת הנקרא ונזקק לתרגום: קניית מניות בנקים על ידי ממשלות באמצעות הקצאת מניות תמורת הון, פירושה הלאמה, פשוט כך. בקצב הזה ישראל תשאר המדינה היחידה בעולם המערבי שלה מערכת בנקאות מופרטת ושאינה (למעט לאומי) בשליטה ממשלתית.

לישראלים שאוהבים להתלונן על הבנקים שלהם, אולי קשה לעכל, אבל עם יחס הלימות הון בשיעור 11.6% וללא הזרמת שקל ממשלתי אחד לבנקים או לשוק, ישראל מתמצבת כחיה מיוחדת במינה במשבר הנוכחי.

מערכת הבנקאית הישראלית (ותודה למפקח על הבנקים רוני חזקיהו שהכריח את הבנקים להגדיל בזמן את הלימות ההון) נכנסת למשבר חזקה ואיתנה, כשהאיום המרכזי עליה הוא דווקא ריכוזיות הלווים הגדולים ולא בעיות נזילות, אמון או בורות חבויים בהון העצמי.