סקר חדש של אינטרנשנל פייננס קורפוריישן (IFC), זרוע של הבנק העולמי, מדרג את ישראל במקום ה-30, מתוך 181 מדינות, במדד גלובלי של ידידותיות לעסקים לקראת 2009 (על פי נתוני 2008), אך מדגיש כמה נתונים, בעיקר בתחום רישום רכוש, שבהם ישראל מפגרת אחרי, למשל, סוריה או הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
הדירוג משקף את העובדה שישראל לא הצליחה לשקם את מעמדה בסקר. היא דורגה אמנם במקום ה-30 גם בסקר הקודם (לקראת 2008), אך בסקר שקדם לו, לקראת 2007, היא דורגה במקום ה-26. המדד החדש פורסם בוושינגטון ערב הכנס החצי-שנתי של הבנק ושל קרן המטבע הבינלאומית.
בראיון ל"גלובס" אומר יואב סופר, נציג ישראל בבנק העולמי, כי ישראל "מדורגת במקום בהחלט לא רע", אך "הדברים הרעים בסקר לא יפתיעו אף ישראלי... בהחלט יש מה לשפר". לדבריו, אמרו לו מחברי הסקר שהגברת השימוש באינטרנט עשויה להביא לשיפור משמעותי בדירוג ישראל.
הסקר, שנחשב בעל השפעה רבה בקהיליית המשקיעים, נועד לבדוק את "קלות עשיית העסקים", או ידידותיות הסביבה הרגולטורית במדינות הנסקרות כלפי יזמים שמבקשים להשיק עסק ולנהל אותו. עורכי הסקר משתמשים בעשרה מדדי-משנה, מהגנה על משקיעים ועד אכיפת חוזים. דירוגה של כל מדינה נקבע ע"י שקלול הציונים שקיבלה בכל אחד ממדדי המשנה, כשלכל מדד משנה משקל שווה.
חמש המדינות המובילות הן סינגפור (1) ניו-זילנד, ארה"ב, הונג-קונג ודנמארק. סוגרות את הרשימה: בורונדי, הרפובליקה של קונגו, גינאה-ביסאו, הרפובליקה המרכז-אפריקנית והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (181).
צרפת (31), פורטוגל (48) , ספרד (49), לוקסמבורג (50) ואיטליה (65) מדורגות כפחות ידידותיות לעסקים בהשוואה לישראל. סעודיה, שמדורגת במקום ה-16, היא המדינה הידידותית ביותר לעסקים במזה"ת, לפי הסקר. זו המדינה היחידה בעולם שקיבלה ציון 1, הגבוה ביותר במדד המשנה של רישום עסקים.
הציונים של ישראל במדדי המשנה (בסולם שנע בין 1 ל-181):
השקת עסק: 24 (18 בסקר הקודם). לפי הנתונים, נדרשים חמישה הליכים אדמיניסטרטיביים ו-34 יום לפתיחת עסק בישראל (בניו-זילנד, השיאנית בתחום זה, נדרש יום אחד בלבד, בירדן: 131 יום).
השגת היתרי בניה: 120 (111 בסקר הקודם). הסקר מראה, שנדרשים 20 הליכים מנהליים ו-235 יום לבניית מחסן בישראל בעלות של 112.7% מההכנסה הלאומית לנפש. להשוואה: סינגפור, השיאנית, מחייבת רק שני הליכים, אבל סוריה, לעומת זאת, דורשת 132 הליכים.בעלות של 697% מההכנסה הלאומית לנפש.
העסקת עובדים: 92 (ללא שינוי מאשתקד). מדד זה נשען על שני מדדי משנה (כל אחד מהם בסולם של 1 עד 100): מדד קשיחות התעסוקה (קשיים בשכירת עובדים, העדר גמישות בנושאי שעות עבודה וקשיים בפיטורי עובדים), שבו מקבלת ישראל ציון 24, ומדד עלויות הפיטורים, שבו הציון של ישראל 91. להשוואה: מדד העסקת העובדים בארה"ב: 1; בטורקיה: 138).
רישום רכוש: 160 (158 בסקר הקודם). שבעה הליכים ו-144 ימים נדרשים לרישום רכוש בישראל, כשהעלות היא 7.5% משווי הרכוש שנרשם. זה אחד הציונים הגרועים ביותר בכל מדינות תבל. אמת, בבלגיה נדרשים 168 יום ובצרפת 166 יום, אבל בארה"ב חמישה ימים בלבד, בדרום אפריקה יומיים, בסוריה 19 ואפילו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המדינה הכי פחות ידידותית לעסקים, אפשר לרשום רכוש ב-154 יום.
קבלת אשראי: 5 (כמו בשנה שעברה). מדד זה נשען על שני מדדי משנה: רישום והפצה של מידע על יכולת לווים לעמוד בתשלום הלוואות (ציון 5) והזכויות המשפטיות של לווים ומלווים (ציון 9). ישראל נמצאת אפוא במעלה הטבלה של קבלת אשראי, יחד עם סינגפור, ניו-זילנד וארה"ב, אבל במקום הראשון נמצאת מלזיה, עם ציון 1.
הגנה על משקיעים: 5 (כמו בסקר הקודם). שוב ישראל נמצאת במעלה הטבלה, יחד עם קנדה ואוסטרליה, כשבמקום הראשון נמצאת ניו-זילנד עם ציון 1. שני נתונים מפתיעים: שווייץ נמצאת במקום ה-164, אלבניה, במקום ה-14.
תשלום מיסים: 77 (74 בסקר הקודם). הציון מבוסס על שלושה מדדי משנה: שיעור המס הכללי (33.9%), מספר התשלומים בשנה (34) ומספר השעות השנתי שנדרש לטיפול אדמיניסטרטיבי בתשלומי המס (230). השוואה אזורית: מספר השעות הנדרשות בירדן: 101; בלבנון: 180; בסוריה: 336).
סחר-חוץ: 9 (8 בסקר הקודם). מדד זה מושתת על כמה מדדי משנה, לרבות עלות משלוח מכולה בעסקת יבוא (605 דולר לעומת 560 דולר בסקר הקודם) ובעסקת יצוא (665 דולר לעומת 560 דולר בסקר הקודם). להשוואה: בלנון, עם נמל בים התיכון, עלות משלוח מכולה ליבוא היא 1073 דולר; בסוריה: 1625 דולר; בטורקיה: 1063 דולר).
אכיפת חוזים: 102 (100 בסקר הקודם). מדד זה מושתת על שקלול של שלושה נתונים: הזמן שעובר מהגשת תביעה לבית-המשפט ועד לקבלת תשלום (890 יום !), מספר ההליכים הנדרשים (35) ועלות האכיפה באחוזים מהתביעה (25.3%). מיקומה של ישראל בטבלת מדד זה הוא מהגרועים ביותר. מהמדינות המתועשות, רק איטליה מדורגת במקום נמוך יותר (156) וכן רוב מדינות ערב. בדירוג טוב יותר מזה של ישראל נמצאות אפילו זימבאבווה (77), טאג'יקיסטאן (23) ומאוריטניה (84).
סגירת עסק: 39 (43 בסקר הקודם). מדד זה עוסק ביעילות החוקים שמסדירים פשיטות רגל במטרה להשיג התאוששות החברה שנמצאת בתהליכים: הזמן שנדרש לתהליך (ארבע שנים), עלותו באחוזים משווי החברה (23%) ושיעור החברות שצלחו את התהליך והחלו בחיים חדשים (44.9%). להשוואה: באירלנד, תהליך פשיטת רגל נמשך 4.8 חודשים. ביפן, שיעור החברות שיוצאות לחיים חדשים בעקבות פשיטת רגל הוא 92.5%. ביפן, עלות התליך היא 1% משווי החברה.
הדו"ח מציין, שב-2008 לא בוצעו בישראל שום רפורמות במדדים שנסקרו.
בראיון לגלובס אמר סופר, כי צריך להביא בחשבון שהמתודולוגיה של הסקר נבחרת לפעמים לא בגלל הרלוונטיות שלה למדינה ספציפית אלא בגלל יכולתם של משתנים מסוימים לשמש מכשירי השוואה בין מדינות. לדבריו, המתודולוגיה הזו נמצאת בדיון מתמיד, שלפעמים נושא אופי פוליטי. מדינות שונות, שאינן מאושרות מדירוגן, לוחצות לשנות מדדי משנה מסוימים במאמץ לשפר את דירוגן.
סופר ציין, עם זאת, כי למרות מגרעות המתודולוגיה, הסקר מצליח לזהות נקודות תורפה. כך, למשל, הבעיות ברישום רכוש בעייתיות בכלכלה הישראלית מזה שנים רבות בגלל תפקודיות לקויה של הוועדות המקומיות. "כל מי שבנה בית יודע על כמה מכשולים צריך להתגבר", אמר סופר.
לדבריו, נודע לו שמשרד האוצר מתכנן להשתמש בסקר הידידותיות לעסקים ובכמה מדדים אחרים לדרבון רפורמות בוועדת אריאב בשנה הקרובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
