פסק דין חריג: רופאה שלקתה באירוע מוחי בשעת הרצאה הוכרה כנפגעת עבודה

לפי הפסיקה, אירוע מוחי יוכר כתאונת עבודה רק אם הוכח שהתקיים "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד בעבודה", בסמוך לפני קרות האירוע המוחי. הרופאה הבכירה, ששימשה כמנהלת מכון מטעם קופת-חולים מכבי, העבירה הרצאה בפני רופאים ולפתע התמוטטה. בדיעבד התברר שלקתה באירוע מוחי. הביטוח הלאומי סירב לראות בכך תאונת עבודה, בטענה שהאירוע המוחי נגרם עקב מצבה הבריאותי הקודם ולא עקב ההרצאה.

באמצעות עו"ד אדם עמרני טענה הרופאה כי ההתרגשות הרבה שחשה בשעת ההרצאה היא שגרמה לאירוע המוחי. הרופאה העידה כי במשך חודש היא נערכה להרצאות בפני רופאים מכל המחוז והשקיעה בכך זמן רב, וזאת בנוסף לעבודתה כמנהלת מכון וכרופאה.

מומחה רפואי שמינה בית הדין קבע כי האירוע המוחי נבע בעיקר ממחלת יתר לחץ דם של הרופאה, וההתרגשות מההרצאה היתה רק פקטור שהחמיר את הסיכון.

אירוע חריג

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ פסקה כי למרות שהמומחה קבע שאין קשר סיבתי רפואי, אין בכך לדחות התביעה. "הפסיקה הכירה בשוני בין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי. הרופא והמשפטן מדברים בשפות שונות. הקשר הסיבתי הרפואי הוא הקשר בין מצב רפואי לסיבה פיזיולוגית יחידה וברורה. קשר סיבתי משפטי הינו רחב יותר, קרי מאורע יכול להיגרם ממספר סיבות ואירועים", ציינה.

גילצר-כץ פסקה כי ההרצאה היתה "אירוע חריג" בעבודת הרופאה. לדבריה, "אמנם התובעת העבירה הרצאות כחלק מעבודתה, אך ההרצאה היתה חריגה מבחינת חשיבותה ויוצאת דופן", משום שנכחו בה הממונים עליה ורופאים שהיא חששה מביקורתם. עוד ציינה השופטת כי גם העובדה שהאירוע המוחי התרחש זמן קצר אחרי תחילת ההרצאה "מהדקת" את הקשר המשפטי בין האירוע החריג לאירוע המוחי.

לאותה תוצאה הגיעה השופטת באמצעות מבחן נוסף. "על בית הדין לשאול את עצמו האם לולא העבירה התובעת את ההרצאה, היתה לוקה באירוע מוחי אם לאו. המומחה משיב על כך שיכול להיות שלולא ההרצאה, לא היה נגרם האירוע המוחי במועד בו אירע, והמומחה לא יכול היה לקבוע כי לולא ההרצאה לא היה נגרם האירוע המוחי", קבעה. (בל' 6650/06).