עד כה, הטייקונים השולטים בענף הדלק המקומי יכולים להיות מרוצים משנת 2008. בניגוד למתרחש בענפים אחרים בהם הם פועלים, בתחום הדלק רשמו צדיק בינו, יצחק תשובה, דוד עזריאלי ודודי ויסמן עלייה ממוצעת של 40% בהכנסות ו-36% ברווחיות התפעולית. כל זה קרה מבלי שנוספה ולו תחנת דלק בודדת אחת לכ-1,000 התחנות הפעילות בישראל, אבל בזמן שבו מחירה של חבית נפט גולמי עלה ב-113%. אין ספק, תחום הדלק הוא מקור נחת לבעלי השליטה בחברות הגדולות בתחום - ובכל זאת, מי מהם הוא המנצח הגדול שמשכיל לנצל יותר מאחרים את הגאות, ומי משתרך מאחור?
לראשונה, מנסה "גלובס" לערוך השוואה זהירה בין ביצועי ארבע החברות החולשות על 88% מתחנות הדלק בישראל: פז שבשליטת צדיק בינו; דלק ישראל שבשליטת יצחק תשובה; סונול שבבעלות גרנית מקבוצת עזריאלי; ודור אלון מקבוצת אלון של דודי ויסמן ושרגא בירן. ההשוואה נעשית בין המחצית הראשונה של 2008 לתקופה המקבילה ב-2007.
הזהירות מתחייבת מפני שמדובר בארבע חברות עם מבנה הכנסות שונה ורמת פירוט ושקיפות של דיווחים כספיים שאיננה אחידה. לכן, ועל מנת לא להשוות תפוחים לאגסים, השווינו בין ביצועי החברות בשני מגזרים בלבד - מתחמי התדלוק וחנויות הנוחות ומגזר השיווק הישיר (שיווק דלקים ישירות בהזרמה או באמצעות מיכליות ללקוחות מוסדיים).
כאן המקום לסייג ולהזכיר כי בעוד שדלק מכרה את פעילות הגז שלה, חברת אמישראגז, לפני כשנה, ופז מדווחת על פעילותה זו במסגרת מגזר התעשיות, התרומה של סגמנטים אלו לרווחי סונול ודור אלון עדיין נזקפת למגזרים שבחנו. מלבד זאת, דור אלון מדווחת על הכנסותיה מרשת AM:PM שאינה פועלת כלל בתוך תחנות הדלק של החברה במגזר מתחמי התדלוק וחנויות הנוחות, תוך התייחסות אליהן כרשת מקבילה לרשת "אלונית" שלה.
עוד עניין המקשה על השוואה בין החברות הוא סיווג ההוצאות השונה ביניהן. חלק מהחברות למשל מחשיבות כעלות מכר רק את עלות המוצרים שנמכרו, בעוד אחרות מייחסות לסעיף זה גם הוצאות כמו שכירות התחנות והוצאות תפעוליות נוספות. לכן, בבואנו לבחון את רווחיותן של החברות התעלמנו מזו הגולמית והתייחסנו לרווח התפעולי בלבד, במאמץ לנטרל עד כמה שאפשר את השונות ו'רעשי הרקע' בניתוח.
אז כיצד השיגו חברות הדלק עלייה כה מרשימה בהכנסות? מי מהן הציגה את היעילות התפעולית הגדולה ביותר במהלך התקופה, איזו חברה רשמה את השיפור הגדול ביותר בביצועים ומהם מנועי הצמיחה של כל אחת מהחברות? התשובות לפניכם.
1. ההכנסות גדלו, אז מה?
ארבע חברות הדלק שולטות ב-88% מאלף תחנות הדלק הפרוסות ברחבי הארץ. את הלוגו הצהוב של פז נושאות 26% מתוכן, תחת המותג דלק חוסות 23% מהתחנות, סונול חולשת על 21% ודור אלון, בעלת נתח השוק הקטן ביותר, על 18%.
ההכנסות המצרפיות של החברות במגזרים שבדקנו עלו לעומת התקופה המקבילה אשתקד בכ-38.5% לסך של 13.8 מיליארד שקל, לעומת 10 מיליארד שקל במחצית 2007. חברת פז, בניהולו של יונה פוגל, היא הגדולה ביותר בענף ורשמה גם את העלייה המרשימה ביותר - 1.9 מיליארד שקל, תוספת של 50% להכנסות בין התקופות. חלקה של פז בהכנסות המצרפיות עלה מ-37.7% ל-40.9% בין המחציות, והיא זו שמשכה את ממוצע הגידול בהכנסות כלפי מעלה. שאר החברות, למרות שהציגו עלייה בשיעור דו ספרתי, נמצאות מאחוריה בפער ניכר. דלק ישראל בניהול אייל לפידות צמחה ב-37%, סונול בניהול תמיר פוליקר הציגה עלייה של 34% בסגמנטים הנבדקים ודור אלון, בניהולו של ישראל יניב, צמחה ב-23%.
עם זאת, ההסתכלות על הכנסות בלבד מטעה. בתקופת ההשוואה חלה עלייה של 15.3% במחיר הדלק, כך שחלק ניכר מהגידול המדווח בהכנסות הוא תוצאה של עליית מחירים. אך למרות חשיבותו, קשה לכמת את שיעור התרומה של עליית מחיר הדלק לשורת ההכנסות מפני שאף חברה לא ששה לגלות מהו. מה גם, שעלייה במחירי המוצר ללקוחות הקצה, פירושה עלייה זהה אבסולוטית במחירי תזקיקי הנפט אותן רוכשות החברות מבתי הזיקוק. במילים אחרות, הגידול בהכנסות לאו דווקא בא לידי ביטוי במעבר מהשורה העליונה לתחתונה.
2. הרווח התפעולי צומח מהר יותר מההכנסות
נתון מייצג יותר למצב חברות הדלק הוא הרווח התפעולי. ארבע החברות שבחנו הציגו רווח תפעולי מצרפי של 732.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2008 - גידול של 36.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. פז הציגה גידול של 13% ברווח התפעולי, אשר הסתכם ב-235 מיליון שקל, וזאת תוך צמיחה של 50% במכירות בין המחציות המקבילות. את השיפור ברווח מסבירים בפז בגידול בפעילות מתחמי התדלוק, עלייה במכירות בחנויות הנוחות, עלייה בכמות הדלקים שנמכרה בתחנות ובשיפור הרווחיות במכירה ללקוחות פעילות הסחר.
דלק מציגה שיפור של 53% ברווח התפעולי, לסך של 193 מיליון שקל. הנתון מרשים לאור העובדה שדלק דיווחה על צמיחה של 37% בלבד במכירות לעומת התקופה המקבילה. את העלייה ברווח זוקפים בדלק לזכות השיפור במרווח השיווק, גידול במכירות רשת חנויות הנוחות של החברה, מנטה, עלייה בכמויות המכירה במגזר השיווק הישיר והמשך העברת תחנות להפעלה עצמית. בנוסף, תרם הפיחות החד בשער החליפין של הדולר לעלייה של 25 מיליון שקל ברווח הגולמי, שבאה לידי ביטוי גם ברווח התפעולי, וזאת הודות לעסקאות הגנה כנגד החשיפה המטבעית שנוהגת החברה לבצע.
סונול רשמה את הזינוק החד ביותר בשורת הרווח התפעולי - 69% בין המחציות - יותר מכפליים שיעור הגידול בהכנסות. בסונול מסבירים את השיפור באותן סיבות: עלייה במרווחים, עלייה בכמויות שנמכרו והעברת תחנות תדלוק להפעלה עצמית. גם סונול נהנתה (אם כי לא חשפה עד כמה) מהירידה הניכרת בשערו של הדולר, אשר השפיעה על הסכום השקלי של עלות רכישת תזקיקי הנפט על ידה. וכמובן, רשת חנויות הנוחות שלה, SO GOOD, תרמה לשיפור ברווח בשל פתיחתן של 18 חנויות נוספות רק מתחילת 2008.
דור אלון הציגה שיפור של 33% ברווח התפעולי, בהשוואה לעלייה של 23% בהכנסות, כשעיקר התרומה באה מחנויות הנוחות ופתיחתן של חנויות נוספות ברשת AM:PM, אותה רכשה אשתקד בהשקעה של 153 מיליון שקל. כאמור, דור אלון מחשבת את הכנסות AM:PM בנתוני מגזר חנויות הנוחות שלה.
הנתונים הללו מגלים כי פז היא היחידה שהגידול ברווח התפעולי שלה קטן מהצמיחה בהכנסות, ונשאלת השאלה: מדוע נוצר פער כה גדול בין העלייה המטאורית במכירות של פז לגידול צנוע הרבה יותר ברווח התפעולי? ובכן, בפז מאשרים כי רוב הגידול במכירות הוא תוצאה של עליית מחירי הנפט, וזו לא באה לידי ביטוי בשורת הרווח התפעולי - עובדה אשר אינה מייחדת את פז דווקא. מה שכן עושה את ההבדל בינה לבין המגמה הכללית בשוק, הוא שהרווח התפעולי של פז איננו כולל את הכנסות המימון מהגנות מרווח כפי שנהוג ביתר החברות. ולראיה, הפער הזה מצטמצם לקראת השורה התחתונה, כאשר הוצאות המימון של יתר החברות מקזזות את הרווחיות התפעולית העודפת (ראו סעיף 5). בנוסף, ניהול המלאי של פז הועבר החל מ-2008 לחטיבת הזיקוק, ולכן אין ביטוי לעליית הערך שלו בעקבות עליית המחירים בשורת הרווח התפעולי של המגזרים שבדקנו, בניגוד למתרחש אצל המתחרות.
3. דלק הכי יעילה
היעילות התפעולית של החברות, כפי שנמדדה על פי אחוז הרווח התפעולי מסך ההכנסות, מגלה לנו שדלק היא החברה היעילה ביותר במחצית. דלק הציגה שיפור של 0.69 נקודות אחוז ברווחיות התפעולית, שעמדה על שיעור של 6.46%. מיד אחריה, עם שיפור של 0.47 נקודות אחוז, ניצבת דור אלון שרשמה רווחיות תפעולית של כ-6%.
למרות זאת, מי שהציגה את השיפור הגדול ביותר ברווחיות התפעולית בין המחציות היא סונול, עם שיעור רווח תפעולי של 5.75% מההכנסות לעומת 4.55% במחצית המקבילה. לפז, הגדולה ביותר, שיעור הרווח התפעולי מההכנסות הנמוך ביותר כאמור, והיא החברה היחידה שקטנה בשיעור הרווחיות התפעולית. שיעור הרווח התפעולי של פז מההכנסות עמד על 4.14%, בהשוואה ל-5.5% אשתקד. הירידה הזו נובעת מתמהיל ההכנסות של פז במחצית שבדקנו. במהלכה, רשמה פז גידול יפה בפעילות הסיטונאית, מגזר המתאפיין בשיעורי רווחיות נמוכים הרבה יותר בהשוואה לפעילות הקמעונאית של החברה.
4. חנויות נוחות - דלק סוגרת פער ופז יוצאת מהתחנות
לאט לאט הופכות חנויות הנוחות למקור הכנסות חשוב, ולגורם בולט לעין בשיפור הרווחיות של חברות הדלק. דור אלון היתה הראשונה שעלתה על הפוטנציאל והחלה לפתוח חנויות נוחות בתחנות הדלק שלה. אחריה באה פז עם yellow, ושאר החברות התעוררו מאוחר יותר. ההערכות בענף גורסות כי הרווח התפעולי הנותר בידי המפעילות מכל שקל של מכירה בחנויות הנוחות, גבוה לפחות פי 4 ממה שתורם כל שקל ממכירת מוצרי הדלק המסורתיים. למרות שאף אחת מהחברות לא נותנת גילוי לתרומתן הספציפית של חנויות הנוחות לרווח, אפשר להקיש על היקפה מחלקם ההולך וגדל של המגזרים שבדקנו ברווחיות התפעולית של החברות.
מתחמי התדלוק וחנויות הנוחות תרמו לדור למשל 74.4% מהרווח התפעולי במהלך המחצית הראשונה של השנה. פז מובילה אבסולוטית מבחינת כמות חנויות הנוחות, עם 198 חנויות נכון לסוף יוני, ולזכות חטיבת הקמעונאות שלה נזקפו 34.3% מרווחי החברה. לאחר שכמעט מיצתה את פוטנציאל פתיחת חנויות הנוחות בתחנות, החלה פז בפיילוט של הפעלת חנויות נוחות המנותקות ממתחמי התדלוק. נכון להיום פועלות שלוש חנויות כאלו - שתיים בתל-אביב ואחת בהרצליה, ושתיים נוספות מיועדות להיפתח עד סוף השנה.
דלק, מאז מינויו של לפידות, סוגרת פער, והיא זו שפתחה השנה את מירב חנויות הנוחות בקצב של חנות חדשה כל שבועיים. כך, תרמו 94 חנויות הנוחות ומתחמי התדלוק 55.5% מהרווח התפעולי של דלק ישראל.
5. הוצאות מימון - פז מגדרת ומרוויחה
הוצאות המימון של רוב חברות הדלק צמחו משמעותית בעקבות עליית המדד וירידת שער הדולר. דלק רשמה עלייה בהוצאות המימון של 58 מיליון שקל במהלך המחצית בשל השפעת המדד, וכך גם סונול ודור שהוצאותיהן צמחו ב-36 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.
גם הוצאות המימון של פז גדלו בסכום דומה, אך בשל עסקאות הגנה שעשתה, באמצעותן החליפה החברה את חשיפתה לשינויים במדד לשינויים בריבית שקלית משתנה, נהנתה פז גם מהכנסות מימון גבוהות. שערוך ההגנות שעשתה פז על פי כללי ה-IFRS לפי שוויין ההוגן, הביאו לקיזוז ההוצאות, ובסופו של דבר היא רשמה קיטון של 82 מיליון שקל בהוצאות המימון, שהביא בשורה התחתונה לתוספת של 54% לרווח לפני מס. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
