מנכ"ל בנק יקר, הנך מתבקש לדון בשכרך ולשקול להפחית אותו

בואו נודה. שכר של אחרים תמיד מעניין אותנו. דירוגי שכר תמיד גורמים לנו להתעכב עליהם, לרפרף עם האצבע על הטבלאות, לחפש את הגדרת התפקיד המתאימה לנו ולמצוא כמה בערך אנו אמורים לקבל מדי חודש. איכשהו, תמיד נצא מתוסכלים מהממצאים אך נשמור את הטבלאות בצד, ליתר ביטחון. אולי פעם הן תעזורנה לנו.

דירוגי השכר, כפי שאנו חוזרים ומציינים, תרמו את שלהם לחבילות השכר הגואות של מנכ"לי החברות הציבוריות במהלך העשור האחרון, ובדיעבד, גם למשבר האשראי הנוכחי. בימים אלו, לאחר שאותם מנכ"לים גרפו לכיסם עשרות ומאות מיליוני דולרים, מנסות הרשויות הרגולטוריות לתקן את הנזקים, ובמילים אחרות - לרסן את חבילות התגמולים שיקבלו מעתה והלאה מנכ"לים. הנרי פולסון, שר האוצר האמריקני, כבר קרא לחברי דירקטוריון לפקח ביתר שאת על שכר מנהלי החברות, ואילו הרשות לני"ע הבריטית (FSA) בחרה להיעזר בדוור לשם העברת מסריה.

בשבוע שעבר שלחה הרשות הבריטית מכתב שנפתח במילים "Dear CEO" (מנכ"ל יקר), ובו היא מאיצה במכותבים לעבור מחדש על מדיניות התגמולים בחברות שהם מנהלים, ואף צירפה הנחיה מהי מדיניות תגמולים טובה בהשוואה לרעה. המכותבים הם 28 מנהלי בנקים באנגליה, אורך המכתב הוא שניים וחצי עמודי טקסט ושני עמודי טבלאות במתכונת "עשה ואל תעשה".

כאילו, דא?!

הקטור סאנטס (Hector Sants), מנכ"ל הרשות, בחר לכתוב מכתב מאוד מסודר (אולי זו התרבות האנגלית) בן 13 פסקאות. "יש דאגה נרחבת שחבילות תגמולים לא ראויות - בעיקר אך לא רק - בענף בנקאות ההשקעות אולי תרמו את חלקן למשבר האשראי הנוכחי", כותב סאנטס בפתח דבריו ואף מגבה אותם במחקרים.

"ה-FSA שותף לדאגה זו. ייתכן שחברות העניקו לעובדיהן תמריצים לחפש אחר סיכונים והתעלמו ממדיניות בקרת הסיכון שלהן", כותב סאנטס את מה שרבים כבר יודעים.

המלצה חמה

סאנטס, תתפלאו או לא, אינו רוצה לקבוע בעצמו את גובה שכר מנכ"לי החברות. "ל-FSA אין שאיפה להיות מעורבת בקביעת רמות השכר. מדובר בתחום אחריות של הדירקטוריון, שאמור לדאוג שלחברה תהיה מדיניות תגמולים אפקטיבית וברת פיקוח. עם זאת, ה-FSA רוצה להבטיח שלחברות תהיה מדיניות תגמולים מבוססת ניהול סיכונים", ממשיך סאנטס להטיף את תורתו (שעדיין אינה ברורה למדי).

הטוב, הרע והמכוער

והנה אולי תשובה חלקית לתורה הלא ברורה של סאנטס. "קשה לקבוע כללים אחידים למדיניות שכר" הוא כותב בסעיף מספר 5. "יש הבדלים בין חברות ובין בעלי תפקידים בתוך החברות, והמדיניות צריכה גם להתאים עצמה לענף שבו פועלת החברה ותרבות פעילותה", ממשיך סאנטס ואז נסוג בו מעט מעמדו. "עם זאת, אנו מאמינים שאפשר לקבוע קריטריונים שונים לבניית מנגנוני שכר", אומר סאנטס ומפנה לנספח הטבלאות (ראו תמציתן בטבלה).

קבלו עדכון

לבסוף, מדגיש סאנטס כי "מכתב זה אינו מהווה הנחיה פורמלית של ה-FSA ונועד לעדכן אותך על עבודתנו בנושא מדיניות תגמולים. אנו נעדכן את החברות הציבוריות בתחילת השנה החדשה על המשך בדיקתנו את הנושא. שלכם, הקטור סאנטס.

בין התיאוריה למעשה

התקשורת הכלכלית באנגליה כבר בחרה בשבוע האחרון להספיד את המהלך לעיל של ה-FSA. "המהלך אמור לשרת שתי מטרות", מציין ה"פייננשל טיימס" במאמר בנושא. "הראשונה, לרסן התנהגות פזיזה בנושא בעתיד, והשנייה, להעניש על מדיניות תגמולים נדיבה מהעבר. בשנות התשעים, כשבארה"ב הגבילו את גובה שכר הבסיס השנתי של מנכ"לים למקסימום מיליון דולר, נולדה תרבות הקצאת האופציות הידועה לשמצה. שקיפות יתר של מדיניות התגמולים, שעוגנה בחוק, יצרה בסיס להשוואה ודחפה מנכ"לים לבקש העלאות שכר כמעט מדי שנה. לכן, יש סיכוי טוב שגם המהלך הנוכחי ייכשל, לא ישיג אף אחת משתי המטרות ואולי אף יגרום נזק", נכתב בעיתון הבריטי.

ואנחנו נוסיף, שווקים נופלים, שווקים עולים אך שכר המנהלים בעינו נשאר. משכורת חודשית, בונוסים, אופציות למניות ומניות חסומות, כל אלו יהוו גם בעתיד חלק בלתי נפרד מחבילות התגמולים של מנכ"לים. הן אולי לא יהיו נדיבות כמו בעבר, אך אם השווקים יתאוששו, אל תתפלאו אם גם הן "תתאוששנה".

הערה אחת לסיום

מאוד אהבנו את התמימות העולה מתוכן המכתב. את האמונה שאותם 28 מנכ"לים ייקחו לליבם את תוכנו, ינהגו לפיו, יחמירו עם עצמם, ירשמו לעצמם הורדה במשכורת החודשית, במספר האופציות או המניות החסומות שהם אמורים לקבל, בשיעור הבונוס מסך רווחי החברה וכך הלאה. מאוד אהבנו.