"אחת החברות הציבוריות הגדולות בישראל צפויה להודיע בקרוב מאוד על קיצוץ של 5% בשכרם של 30-40 ממנהליה הבכירים"

"בחברה לא התייעצו איתי כדי שאומר להם האם זה אפשרי מבחינה משפטית, אלא מתוך חשש לאופן שבו המהלך יתפרש בציבור - האם זה יציג אותה כחברה חלשה, או דווקא כחברה חזקה", הוא מספר. לדבריו, המלצתו הייתה לקצץ בשכר בלי לחשוב פעמיים: "קיצוץ בשכר הבכירים מעיד על חוזק, מהווה דוגמה לשאר הרמות בארגון ומשדר לציבור המשקיעים כי יש מי שדואג לכסף שלהם".

פינברג טוען כי בימים האחרונים חברות נוספות פנו אליו באותה סוגיה, ולהערכתו גם הן יודיעו על קיצוץ בשכר הבכירים, ולא רק. "קיצוץ לבכירים הוא איתות לשאר העובדים, על הכוונה להתייעל ולחסוך בהוצאות, כדי לשמר את האיתנות הפיננסית של החברה", הוא מסביר.

כבר מאז אתמול, מנכ"לי החברות כבר לא יכולים להגיד "נראה אחרי החגים". פינברג טוען כי אין כמעט חברה שבה לא החלו כבר דיונים רציניים על שורת צעדים להתמודדות עם המשבר - מהקפאת שכר ועד הפחתות שכר ופיטורים. "ככל שהחברות יתארגנו מוקדם יותר, כך הן יוכלו להתמודד טוב יותר עם המשבר. כי כשיגיע הבלגן האמיתי של קשיי המימון וגיוס הכספים, אז כבר יהיה מאוחר מדי", הוא אומר. "זה כמו התרעה על שיטפון שאמור להגיע לאזור שלך, ולך יש אפשרות להישאר במקום ולראות אם זה יגיע אליך, או לקחת את עצמך ואת המשפחה שלך ולטפס למקום גבוה".

לדבריו, חברות שבהן ישנם הסכמי עבודה קיבוציים שכבר נחתמו, יצטרכו לדון בפתיחת ההסכמים משום שהם כבר לא יהיו רלוונטיים בשנת 2009. "חברות שחתמו על תוספות שכר של כ-6% למשל, עשויות להיקלע לקשיים, בעוד שהעובדים נהנים מתוספת יפה לאור העובדה שהאינפלציה עומדת עכשיו על 0% בלבד", הוא מסביר.

פינברג מגלה כי הוא מכיר מקרוב מנהלים שלא המתינו לאחרי החגים. "יש לי לקוח מאוד חכם שלקח לו בדיוק יומיים מאז פרוץ המשבר בארה"ב, בשביל להודיע על הקטנה של 25% בפעילות הייצור ועל פיטורי 250 עובדים. הוא פועל בענף שמייצא 90% מהייצור לארה"ב, ולכן לא היה טעם לחכות".

על השאלה האם לפטר חלק מהעובדים או להפחית באופן רוחבי את שכרם של כלל העובדים ובכך להימנע מפיטורים, לפינברג יש תשובה מורכבת: "אם אתה מבצע פיטורים, אתה משאיר את הטובים שבעי רצון מבלי לפגוע בשכרם ומבלי שיצטרכו לפזול לכיוון המתחרים, ולכן לכאורה זהו הפתרון הרצוי. אבל אם בחברה שלך אין אבטלה סמויה ואתה רוצה למנוע פליטות של עובדים, אז זה הזמן לאחד כוחות. לפני 30 שנה חברת אלקו נכנסה למשבר, והבעלים רצה להימנע מפיטורים. הוא הוריד את ימי העבודה ל-4 בלבד, ואלקו עלתה על דרך המלך".

נושכים שפתיים: אלפי העובדים שמצפים להעלאות שכר רואים איך החלום להשתדרג מתרחק

אלפי עובדים במשק מחכים כבר חודשים ולעתים שנים לתוספת שכר. אין להם ועד עובדים שידבר בשמם, זה רק הם מול מנהל המחלקה או מנהל משאבי האנוש. ברקע, חמש שנים של כותרות המבשרות על צמיחה מואצת, וגם המנכ"ל נשמע תמיד מבסוט בהרמות כוסית. יריב (שם בדוי), ביקש כבר בינואר האחרון תוספת שכר, אחרי שנתיים של קיפאון ולמרות שמרוצים ממנו בחברה. בכל פעם הוא נתקל בתשובה דומה: אם יהיו תוספות שכר, זה יקרה לאחר דיונים שיתקיימו בדצמבר. לא שוכחים אותך.

והנה, דצמבר ממשמש ובא, אבל יריב החליט לוותר מראש. הדיווחים על המשבר הכלכלי והחשש ממיתון לא פסחו על החברה שבה הוא עובד, כאשר השמועות שהגיעו מקומת ההנהלה מתארות ירידה במכירות ולחץ מהעתיד לבוא. השמועה הכי חזקה דיברה על הקפאת גיוס העובדים וביטול העלאות השכר - שמועה שקיבלה חיזוק בעקבות דוא"ל ששלח המנכ"ל, שקרא "לשלב ידיים בימים אלה ולהפגין נחישות יותר מתמיד". לדברי יריב, "בכל פעם שהמנכ"ל מדבר על נחישות, סימן שהמצב גרוע". דנה, שעובדת לצדו של יריב, מבקשת כבר תקופה ארוכה להגדיל את הוצאות הרכב שלה. "ברור לי שאם אני אחזור על הבקשה הפעם, זה ייראה חסר אחריות, צעד אגואיסטי מצידי בתקופה הזאת", היא מסבירה.

מומחים לשוק העבודה מכירים את התופעה הזאת של דנה ויריב, ומחלקים את המניעים שלה לשניים: מצד אחד ישנה הבנה אמיתית של העובדים למצב שנוצר במשק, ומצד שני ישנו חשש ממראית העין, רצון שלא להכעיס אף אחד בתקופה בה הכיסא של איש לא מובטח. לראיה, הסטטיסטיקה מראה כי בימים של מיתון, שיעור ההיעדרות מן העבודה נמצא בשפל, בעוד שבימי צמיחה עובדים מרשים לעצמם לקחת יותר ימי חופשה ומחלה.

ולמרות זאת, קשה להימנע מהמחשבה שלפעמים המשבר הוא רק תירוץ למעסיקים רבים. א', עובד במוסך, מספר כי לו ולחבריו הובטח זמן רב העלאת שכר, אולם כעת הם התבשרו שזה לא יצא לפועל בגלל המצב. "אמרו לנו שיש מיתון ומשבר, אבל כל בוקר מכוניות נכנסות לכאן כרגיל. פשוט תפסו על זה טרמפ", הוא טוען.

גם יונה אדיר, מנכ"ל חברת כוח האדם דנאל, מכירה את התופעה. "מעסיקים רבים מבקשים לנצל את ההזדמנות כדי להקטין את הוצאות החברה, לפני שהמשבר האמיתי יגיע. כרגע הוא עוד לא כאן", היא מסבירה. לדבריה, העובדים הראשונים שייפגעו הם אלה שמהם היא מתפרנסת - עובדי חברות כוח האדם. "על רקע החוק החדש שנכנס לתוקף בתחילת אוקטובר (המחייב קליטה או פיטורים של עובדי כוח אדם בתום 9 חודשים - ש.נ), יסננו יותר את אלה שאמורים להיקלט, או שיפטרו את אלה שרק לאחרונה נקלטו".

מי שחיכה בקוצר רוח להעלאת שכר או אפילו בנה על כך, יאלץ לנשוך שפתיים ולחכות לפעם הבאה שידברו על צמיחה. אז, יגיע הזמן להסתער על הבוס, ולקטוף את הפירות.