בעוד בקהילה המשפטית מחפשים דרכים לצמצום מספר עורכי הדין ההולך ומתרבה בישראל, דווקא נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הפתיעה כשתמכה בריבוי הפרקליטים.
ביניש השיבה היום (א') "לאלה החוששים מפני מספרם הרב של המשפטנים בישראל ומפני המספר הרב של המוסדות הקיימים ללימודי משפטים", ואמרה כי "ריבוי אנשי משפט הוא מקור תקווה לכך כי אלה יתפסו את מקומם הראוי במכלול התפקידים שהחברה נזקקת להם, ויתרמו לביצור שלטון החוק, לתקינות המינהל ולאורח חיים בו מוגן ביטחון הציבור ושלומו".
בומבך לבג"ץ: לעצור את הסחף
בתוך כך עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, הגיש הבוקר (א') עתירה לבג"ץ נגד שר המשפטים, בה הוא דורש משר המשפטים לפעול מיידית על מנת "לעצור את הסחף הבלתי פוסק של המוסמכים החדשים למקצוע", "להציל את כבוד מקצוע עריכת-הדין" ולמנוע ממנו "להידרדר לעברי פי פחת".
לדברי בומבך, "מזה שנים עדה החברה בישראל למספרים חסרי תקדים ופרופורציה של מוסמכים חדשים במקצוע עריכת הדין. בתוך שנים ספורות תמנה קהיליית עורכי הדין 50,000 עורכי-דין פעילים. מדובר בשיא עולמי ללא תקדים וללא תחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך פחות מ-200 איש באוכלוסיית המדינה. לא ניתן להתעלם מהתוצאות המסוכנות של 'ההצפה' במקצוע עריכת-הדין, הגורמות לשיבוש חמור של היחס שבין היצע וביקוש בשוק השירותים המשפטיים, וכמובן לירידה ברמתם של עורכי הדין".
לטענת בומבך, הפתרון לבעיית "ההצפה" טמון ביישום דו"ח ועדת גרסטל, שהמליצה על שינוי מקיף במתכונת בחינות הלשכה, אך עד היום לא יושמו ההמלצות. גם החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין מספטמבר 2007 להעלות את הציון העובר בבחינת ההתמחות בכתב מ-65 ל-70 - לא יושמה.
ערעור מוסכמות
ביניש, שדיברה בטקס פתיחת שנת הלימודים במרכז הבינתחומי בהרצליה, שבה ותקפה בדבריה את שר המשפטים דניאל פרידמן, ואת חלק מעמיתיו לשולחן הממשלה, מבלי לנקוב בשמם. "לראשונה בתולדותיו מצא עצמו בית המשפט העליון במוקד של התקפות ישירות וניסיון לכרסם במעמדו, כשמגמה זו באה מצד הממסד ונתמכה בחלקה גם בגיבוי תקשורתי".
לדברי ביניש, "לא זו בלבד שמערכת המשפט לא זכתה להגנה הראויה מצד הרשות המבצעת, אלא היא מצאה עצמה עומדת בפני ניסיון לכרסם במעמדו של בית המשפט העליון, ובתפקידו של בג"ץ כמקיים הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת והביקורת החוקתית לפי חוקי היסוד שחוקקה הכנסת. עיקר הקושי הוא בדרך הפעולה שננקטה, דרך שלא הכרנו כמותה במערכת היחסים שבין הרשות המבצעת לרשות השופטת. התערערו כאן מוסכמות קונסטיטוציוניות שפותחו במשך 60 שנה".
היא שבה וקראה להעניק עצמאות מינהלית למערכת בתי המשפט, שתמנע את התלות שלה בממשלה. לדבריה, "אין חולק בדבר עצם הצורך בעריכת שינויים מסוימים במערכת המשפט", אולם השינויים הם "דיוניים ולא מהותיים" ונדרשות רפורמות מבניות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
