המחוזי ביטל חיובי ארנונה של אגד בגין סככות ההמתנה לאוטובוסים: שייכות לעירייה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי אגד אינה חבה בארנונה בגין שטחי סככות ההמתנה לאוטובוסים שבתחומה המוניציפאלי של עיריית רחובות, וכי כל שומות הארנונה בגין שטחי הסככות לשנים 1996-2004 בסך כ-1.6 מיליון שקל מבוטלות. בכך התקבל ערעור מינהלי שהגישה אגד על החלטת ועדת הערר, לפיה היא חויבה לשלם לעירייה 50% מתעריף הארנונה בגין שטח הסככות בעיר החל מינואר 2003.

אגד נשאה ב-75% מעלות הקמת הסככות, ואילו העירייה התחייבה לתחזק את הסככות ולקבלן לבעלותה עם התקנתן. ועדת הערר החליטה כי אגד תישא ב-50% מחיוב הארנונה. זאת, לאחר שקבעה שזיקתן של אגד והעירייה לנכס שווה ואין זה הוגן להשית את מלוא החיוב על צד אחד. הוועדה ציינה כי הן אגד והן העירייה נהנות מהסככות, אך לא ניתן לכמת את מידת ההנאה של כל אחת ולא נתן להכריע מי בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

בערעור שהגישה למחוזי בתל-אביב, טענה אגד כי אין לה זיקה לשטח הסככות באופן שבו יש לחייבה בתשלום הארנונה וכי היא אינה "מחזיק" בנכס כמשמעותו בפקודת העיריות. לדבריה, היא אינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לסככות ההמתנה והמחזיק ובעל הזיקה היא דווקא העירייה, שתושביה הם הנהנים העיקריים מהסככות.

העירייה טענה בתגובה כי הסככות אינן אלא תחנות אוטובוס בשטח של כ-600 מ"ר, המשרתות בעיקר את לקוחותיה של אגד, ועובדה זו הופכת את אגד לבעלת הזיקה הקרובה ביותר והנהנית העיקרית מהנכס.

זיקה לנכס

השופטת אסתר קובו קבעה כי מסקנת ועדת הערר היתה שגויה ויש להתערב בהחלטתה. לדבריה, אין להסיק מהשימוש שעושים לקוחותיה של אגד בסככות ומעצירת האוטובוסים בסמוך אליהן, כי לאגד הזיקה הנדרשת לנכס בדיני הארנונה לצורך חיובה.

"התחייבות העירייה לתחזק את הסככות, שהקמתן היתה מיזם משותף של הצדדים, הינה סממן מובהק של בעלים המבקש לשמור על נכסיו ועל השליטה בהם, וכך גם התחייבות העירייה לשאת באחריות כלפי כל צד שלישי וכן התחייבותה לשפות את אגד אם לא תקיים התחייבות מהתחייבויותיה", ציינה השופטת.

השופטת קבעה כי יש לראות זיקה, אחריות ושליטה של העירייה בסככות ההמתנה, ולכן ביטלה את חיובי הארנונה של אגד וחייבה את העירייה בהוצאותיה בסכום של 25 אלף שקל. (עמ"נ 212/05).