בהלה עולמית

הנה מה שקורה כשהצרות בסביבה הפיננסית מתרגמות להאטה בכלכלה הריאלית

כשהיה רק משבר פיננסי, הבעיה היתה בהלת משיכת פיקדונות מהבנקים. כעת יש משבר בכלכלה הריאלית, והבעיה היא בהלה בכל מקום. הכלכלה העולמית מקרטעת ואפילו הציפיות הנמוכות מתבטלות. המשקיעים לא רוצים להחזיק שום דבר. הטראומה של המטבעות האירופיים מאותתת שחלק מן המורשת הריאלית של המשבר תהיה אולי מרחב אירו גדול יותר.

הפעילות הכלכלית ברחבי העולם, מארה"ב עד סין ומה שבאמצע, בנסיגה. על-פי כל הגדרה סבירה, בריטניה כבר במיתון. במרחב האירו, סקרי מנהלי הרכש האחרונים מאותתים שהמיתון יהיה חריף למדי.

הירידה בצריכה העולמית משתקפת היטב במחירי הנפט. בתחילת החודש, הנפט נסחר בכ-100 דולר לחבית. צניחה מהירה אל מתחת ל-70 דולר הניעה את אופ"ק, קרטל המדינות המפיקות, להכריז על הפחתת תפוקה של 1.5 מיליון חביות ביום, אך הביקוש העולמי צונח מהר עוד יותר, והמחיר צנח מאז אל קרוב ל-60 דולר לחבית.

שוקי המניות, שהיו די איטיים בתגובתם להתרחשויות בשנה האחרונה, מתחילים להדביק את הקצב. צמיחה חלשה יותר אומרת שתחזיות הרווח של החברות יופחתו. המשקיעים המפוחדים, שכבר סבלו די והותר, מחליטים לחתוך את ההפסדים שלהם. הם רוצים ביטחון; קרנות שוק הכספים היחידות שמושכות כיום משקיעים הן הקרנות שמשקיעות אך ורק באג"ח האוצר האמריקני.

הקטנים נפגעים

ההאטה פוגעת גם בשוקי המט"ח, שצופים הפחתות ריבית גדולות בבריטניה ובמרחב האירו. משקיעים אינם רוצים להחזיק ליש"ט או אירו, ומעדיפים דולרים או ינים, שהריבית עליהם כבר אינה יכולה לרדת בהרבה כי היא נמוכה ממילא.

בינתיים, הין מתחזק גם בגלל יציאה מעסקאות של לקיחת הלוואות בינים. זהו הנוהג של לקיחת הלוואות ביפן, שהריבית בה כמעט אפסית, ורכישת נכסים מניבים יותר במקומות אחרים. מסחר ההמשך הזה הפך זה זמן רב הרבה ינים לזמינים בתמורה למטבעות אחרים, ושמר על מטבע יפני מוחלש. כאשר ההאטה גוברת והמוסדות מחסלים פוזיציות, העסקאות הללו מתייבשות ויפן תתייצב בפני המיתון על ין מחוזק, מה שיציב בעיה לכלכלתה מוטת היצוא.

המדינות הקטנות מתקשות להגן על המטבעות שלהן כאשר המשקיעים בוחרים כלכלות בטוחות גדולות יותר. הונגריה, שתמכה בפורינט שלה באמצעות העלאת הריבית ב-0.75 נקודת אחוז ל-11.5%, לא תתנגד להצטרפות למרחב האירו. דנמרק העלתה ביום ו' את הריבית שלה ב-0.5% כדי למנוע את חולשת הקרונה מול האירו. דנים רבים כנראה מצטערים כעת שהם לא הצטרפו למרחב האירו בפעם האחרונה שהיתה להם הזדמנות לכך. *