"זו תקופה עצובה בשבילי, יש לי הרבה חברים במוסדות שפשטו את הרגל ונעלמו. עד שנת 2000 עבדתי בליהמן, יש לי חברים שעבדו בבר סטרנס או במריל לינץ' ו-AIG".
כך אומר ל"גלובס" ששון דרויש, בכיר בקבוצת בנקאות ההשקעות של בנק אוף אמריקה, מי שאחראי בין היתר על שירותי בנקאות ההשקעות שמקבלת נייס, וניהל הנפקות עבור סרגון ואמדוקס. זה לא שדרויש דואג, חלילה, למקום העבודה האישי שלו, אחרי הכול בנק אוף אמריקה לא רק שלא פשט את הרגל, הוא אף היה זה שרכש את בנק ההשקעות מריל לינץ', בעסקת החלפת מניות מפתיעה בהיקף של 50 מיליארד דולר.
"באופן אישי אני יכול להרגיש רגוע", אומר דרויש, ישראלי ממוצא עיראקי, שגדל באיראן וחי כבר 16 שנים בארה"ב. "אבל למרות שהבנק שאני עובד בו הוא בצד השורד, בצד שקונה מוסדות פיננסיים אחרים, ולא בצד שפושט את הרגל ונמכר, זה לא כיף לעבור את התקופה הזו. זה לא כיף לנצח את המלחמה הזו, ולקנות מוסדות פיננסיים בני עשרות שנים שפושטים את הרגל".
בתקופה האחרונה, קשה למצוא בנקאי השקעות שיסכים להתראיין. גם בנקאי ההשקעות שיושבים בישראל, בנציגויות הלא מעטות של מוסדות פיננסיים בינלאומיים שהתמקמו במרחב הגיאוגרפי הצר שבין מרכז תל אביב להרצליה פיתוח, אינם מדברים לציטוט בחודשים האחרונים. אולי הם למדו מהנסיון המר של לן רוזן, מנכ"ל ליהמן ברדרס ישראל, שהתראיין ל"גלובס" בסוף אוגוסט, ואמר שאינו רואה "תסריט של נפילת בנק השקעות נוסף מתממש", שלושה שבועות לפני שליהמן עצמו קרס.
לדרויש, שמתראיין כעת לרגל ביקורו הקרוב בישראל, במהלכו ישתתף בכנס Journey של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס", וידבר על אסטרטגיות של אקזיט לסטארט-אפים בוגרים, יש הסבר לשתיקתם של העמיתים.
"לנו, בנקאי ההשקעות, יש הרבה ניסיון, ורוב העצות שלנו באות מניסיון", הוא אומר. "מגיעה אלינו חברה, ואנחנו יכולים להיזכר בחמש, שש או עשר חברות אחרות, שבאו אלינו בעבר במצבים דומים, ולייעץ לה לפי מה שאנחנו מכירים מהניסיון. בתקופה האחרונה, אלא אם כן אתה בן 88, אין לך שום ניסיון רלוונטי שאתה יכול להיאחז בו שבכלל דומה למה שמתרחש היום. האמת היא שאפילו המשבר ההוא של 1929 לא דומה למה שקורה היום, והצורה שבה הבעיות נפתרו אז לא דומה לצורה שבה הן ייפתרו היום. אנחנו נמצאים בטריטוריה חדשה לחלוטין, במהלך שמעולם לא נעשה".
"יש בשוק חברות במחירי מציאה"
- בנקאי השקעות מייעץ לחברות בהנפקות, בגיוסים ובעסקאות של מיזוגים ורכישות. איך העבודה שלך נראית במצב הנוכחי?
"המצב כרגע הוא אנומלי, שוק האג"ח ושוק האקוויטי קפואים היום לחלוטין. מאז תחילת אוגוסט לא ראינו ולו הנפקה ראשונית אחת - ולשם השוואה, בשנה שעברה ראינו, בממוצע, קרוב לארבע הנפקות בשבוע. לכל זה יש השפעה עקיפה גם על שוק המיזוגים והרכישות. בתקופות של חוסר ודאות הוא אמור לפרוח, כי אתה יכול פתאום למצוא לא מעט חברות במחירי מציאה. בפועל אנחנו רואים לא מעט חברות שיושבות על הרבה מאוד מזומנים, ולמרות המציאות בשוק הן עדיין לא פותחות את הארנק ולא מבצעות רכישות".
- יש לך הסבר למה לא רואים גל של מיזוגים ורכישות?
"הבעיה היא חוסר היכולת לגייס כסף חדש. החברות לא יודעות לכמה זמן - לכמה חודשים או שנים - הכסף שיש להן בקופה אמור להספיק. השוק כרגע נמצא בשיתוק, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד, וברגע שייפתח חלון של גיוס כספים, נתחיל לראות גל של מיזוגים ורכישות. אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל אולי כבר בדצמבר או ינואר".
- ממקומך הנוכחי בתעשייה, מתי לדעתך יסתיים המשבר?
"קשה לדעת. ב-1929 לקח לנו 20 שנה, כולל מלחמת עולם באמצע, בשביל לצאת באמת מהמשבר. ההנחה שלנו היא שאנחנו הולכים כרגע למיתון, ל-Recession, ולא לשפל, או ל-Depression. אני מאמין שאם לא יתרחש שום אירוע דרמטי, כמו חס וחלילה עוד פיגוע ענק בסגנון ה-11 בספטמבר, אז מתישהו במהלך המחצית השנייה של 2009 נתחיל לראות את ההתאוששות וההבראה. אבל צריך לזכור שאני לא כלכלן - אני בסך הכול בנקאי השקעות".
"לכל הלקוחות שלי רשימת קניות ביד"
כאמור, דרויש צופה בקרוב גל גדול של רכישות ומיזוגים. "לכל חברה רצינית וגדולה יש צוותים שזו העבודה שלהם", הוא אומר. "כל הדירקטוריונים וכל המנכ"לים חושבים על זה כל הזמן, אבל השאלה היא שאלה של תזמון. כל החברות שהן לקוחות שלי הן חברות עם רשימת קניות ביד. יגיע הרגע שבו הן יתחילו לעבור על הרשימה ברצינות ולעשות טלפונים לשמות שמופיעים בה".
- וזה עדיין לא קורה רק בגלל החברות בצד הרוכש?
"גם בצד הנמכר יש דברים שמעכבים את הגל הזה של מיזוגים ורכישות. צריך להתרחש איזשהו תהליך של תיאום מחדש של הציפיות, כמו התהליך שראינו ב-2001-2003, בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק. ההתאמה הזו, עדכון הציפיות, חייבת לקרות, כי לסטארט-אפים שמגיעים היום לבשלות אין אופציות אחרות לאקזיט. השוק הראשוני לא מספיק חזק, וגם חברות שמגיעות ל-50-100 מיליון דולר מכירות לא יכולות כרגע להנפיק, ובוודאי שלא יכולות להנפיק לפי שווי כדאי".
בדרך לתיאום מחדש של הציפיות, שאמור לאפשר גל חדש של מיזוגים ורכישות, ישנו מכשול מרכזי שצריך לעבור, מכשול המנכ"ל. "תמיד יהיו לך מנכ"לים שהמציאות לא מדברת אליהם. מי שמציאותי, יבין שהוא לא יקבל בעתיד הקרוב את מה שחברות דומות קיבלו לפני שנה או שנתיים". לדברי דרויש, קרנות ההון-סיכון שמושקעות בחברות אמורות להיות בין הגורמים המציאותיים שילחצו לאפשר מכירה.
עם זאת, דרויש משוכנע שגל הרכישות עתיד להתממש בקרוב: "לא מזמן היו שלוש אופציות לאקזיט - מכירה למשקיע אסטרטגי, מכירה לפרייבט אקוויטי או הכנסת משקיע פרייבט אקוויטי, והנפקה ציבורית. כיום שתי האפשרויות האחרונות פשוט נעלמו. ייקח קצת זמן, אבל בסוף המוכרים יבינו שהם צריכים להתחיל להתפשר על המחיר".
"כולנו רוצים איזו 'נוקיה' ישראלית"
- בשנה האחרונה בארץ אפשר היה לשמוע טענה אחרת, לפיה מרבית הסטארט-אפים מכוונים לאקזיט פיננסי מהיר. יש מי שאומר שישראל זקוקה לפחות אקזיטים ויותר חברות גדולות ועצמאיות.
"הטיעון הזה נשמע לי מאוד סוציאליסטי ולא קפיטליסטי. יש דוגמאות של חברות שהנפיקו מהר מדי, דוגמאות של חברות שמכרו מהר מדי, ובאותה מידה יש גם דוגמאות של חברות שהיו יכולות להימכר וחבל שלא הלכו על זה. אם יש טכנולוגיה אצל חברה קטנה, והמנכ"ל מעוניין למכור אותה לחברה גדולה כדי שהטכנולוגיה תוכל לתפוס בכל העולם, אז אין שום סיבה שהוא לא ימכור את החברה שלו. כמובן שכולנו היינו רוצים לראות איזו 'נוקיה ישראלית', אבל כדי שתקום נוקיה כזו צריך המון המון מזל, והרבה תנאים נוספים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
