איך תשפיע ההאטה הכלכלית על ההיי-טק הישראלי?

כעת, כבר קשה לדבר על סימני שאלה או על חוסר ודאות ביחס לשאלה "האם צפויה האטה כלכלית"? התשובה ברורה - היא צפויה ועוד איך. השאלה שבכל זאת נשארת פתוחה - ואולי גם מותירה תקווה מסוימת שהמצב אינו נורא כל-כך, היא איך ישפיע משבר כלכלי על תעשיות ספציפיות - ובמקרה זה, על ההיי-טק הישראלי?

אם יש משהו שבטוח באשר לחברות הישראליות בתחילת דרכן, זה שב-18-24 החודשים הקרובים הן והמשקיעים בהן ייאלצו למצוא דרכים יצירתיות להחזר ההשקעה. מכירה זריזה לענקית טכנולוגיה זרה בעבור סכום גבוה תהיה נדירה. הנפקות כמעט ולא יתרחשו ואלה שכן יתבצעו לא יתאפיינו במכפילים סבירים שיבטיחו החזרים על ההשקעה.

את קרנות ההון סיכון תופס המשבר במצב עדין. אחרי שלוש שנות פריחה היה קל לשכוח את הימים הקשים של 2001-2003, ימי המשבר הקודם. התאמת הציפיות מהחברות, כמו מביצועי הקרנות עצמן, לוקחת זמן. התוצאה באה לידי ביטוי במצב מעניין שבו הקרנות מנסות ללחוץ על חברות הפורטפוליו להתייעל רגע לפני שהמשבר. מהצד השני, חלק מהקרנות המקומיות הגדולות גייסו קרנות חדשות, חלקן כבר החל בשימוש בכספים אלו ומן הסתם מחפשות גם הזדמנויות השקעה אחרות.

"אסור להיסחף", אומר יאיר שוהם, שותף בקרן ההון סיכון ג'נסיס שהצליחה לאחרונה להשלים גיוס של 100 מיליון דולר מתוך 150 מיליון דולר המתוכננים בגיוס של הקרן הרביעית שלה. "למי מועיל שמדברים על פיטורים של עשרות אחוזים בכל חברה? זה לגמרי לא המצב. חברות בוחנות את מצבן על-פי השוק או לפי עמידה ביעדים שהוצבו להן. ההפחדה לא עוזרת לאף אחד, זה מיותר לחלוטין".

שוהם מתייחס למכתבים הפתוחים שבהם פנו אנשי הון סיכון לחברות הפורטפוליו עם בקשה לחסוך. "אם אנחנו לא מאמינים בשיקול הדעת של המנכ"לים שלנו, אולי אנחנו בביזנס הלא נכון", הוא מוסיף, "זאת יוהרה לחשוב שלקרן המשקיעה אכפת יותר מהמנכ"ל מהצלחת החברה".

תקופת משבר היא גם זמן מוצלח לחשבון נפש עבור הקרנות, שאולי לא ביצעו בדיקת נאותות אופטימלית בשנתיים האחרונות שבהן הכול היה נראה אופטימי. "אף אחד לא יודע מה ילד יום", אומר שוהם. "צריך להמשיך לעמוד מול יעדים, להגדיר מחדש חברות שיעמדו ביעדים ובהן להשקיע. בחברות שלא יעמדו ביעדים - כנראה לא היינו צריכים להשקיע בכל מקרה. יכול להיות שזה הזמן לאמץ קווים נוקשים יותר, אבל מצד שני, אסור לשכוח שזמני משבר הם זמנים של הזדמנות".

הקרנות, כמו לא מעט חברות ויזמים, פועלות כבר תקופה ארוכה ב-Mode של משבר, בנויות על התובנות שקיבלו מהפעם הקודמת, כשהשוק לא האיר להן פנים. המשבר בגרסת 2008 אינו שונה מהותית במאפייניו מהמשבר של 2001-2002. קשה להשיג כסף, הביקושים בשוק אינם ברורים והדרך של חברה למעלה הופכת לקשה יותר. ההבדלים ניכרים יותר בסיבות שבגללן הגענו למשבר.

יורם טיץ, מנכ"ל משותף של ארנסט אנד יאנג ישראל, קורא לפרגמטיזם ולתגובה מהירה של החברות. "יש כמה אספקטים: ההון, קצב שריפת המזומנים, הביקושים בשוק, והצורך לשמר את רוח היזמות. בנושא הביצועים התפעוליים, כלומר קצב שריפת המזומנים, פעלו בחברות מהר. הן חותכות בכוח-אדם ובהוצאות, וזה כנראה מתבקש. אין חברה שלא תעשה צעדים לשליטה על ההוצאות שלה ולשמירה על קופת המזומנים. בחלק מהחברות זה יתבטא בפיטורים, בחלק גם בצמצום שכר ובחלק אחר בצמצום בהוצאות".

לא רק החברות הקטנות מפטרות. גם הגדולות, כמו ענקית הבילינג וחיוב הלקוחות אמדוקס, פיטרה בסוף אוקטובר 500 איש, מתוכם 200 בישראל.

עבור חברות מסוימות, הקיצוץ בהוצאות הוא פחות קריטי מאשר לאחרות, ולהן כדאי פשוט ללחוץ על הגז כדי להגיע לצמיחה יותר מהירה ולצאת מחוזקות כשהמשבר ייגמר. שוהם נזכר במשבר הקודם, בהתנהלותו של דב מורן שניהל את חברת אם-סיסטמס.

"ב-2001 דובר במשק על חיתוכים ופיטורים. דב מורן דווקא רצה לצמוח. נכון שהייתה ירידה בהכנסות בין 2000 ל-2001, אבל בגלל שהחברה התחזקה בזמן המשבר, כשהוא הסתיים היא הייתה בשוק עם מוצר מצוין ושרשרת מכירות", הוא נזכר. שוהם משקיע היום גם בסטארט-אפ הטרי של מורן, Modu.

הזדמנויות הצמיחה האלו הפכו לקלישאה המוכרת שלפיה זמני משבר הם גם תקופה של הזדמנויות גדולות. בעיקר בהון סיכון יש מקום להאמין בזה, שהרי השוויים יורדים והצרכים של החברות עולים. מצד החברות, ההזדמנויות תלויות יותר בשוק עצמו.

טיץ מאמין כי החברות הישראליות יכולות למצוא הזדמנויות רבות בתחומי היישומים והשירותים שמתאימים לעולם התקשורת החדש שבו הכול עובר על גבי פרוטוקול ה-IP לכל מקום ולכל התקן. מלבד זאת, הוא מציין כי "למדנו מהמשבר הקודם, שהחברות הגדולות מתמקדות בתקופה כזו בנושאים ספציפיים ואז מספר הנישות גדל ויש יותר מקום לחברות קטנות להיכנס למשחק".

משה ליכטמן, סגן נשיא במיקרוסופט העולמית ונשיא מרכז המו"פ בישראל המעסיק כ-700 עובדים, כיהן בשנת 2001 כמנהל פעילות MSN העולמית במיקרוסופט. הוא חווה את התפוצצות הבועה מקרוב והוא אומר שהמשבר של אז לא היה הפתעה, לפחות לא מבחינה עסקית. "במידה מסוימת, מה שקרה ב-2001 היה נבואות שהגשימו את עצמן כי הייתה הערכה שחלק גדול מהבועה נוצרה ממודלים שלא יתגשמו. הפוקוס הזה מייחד חברות בתקופה של משברים, שכן השוק נע יותר לכיוון של איכות וערך מוסף ברור".

כאשר ליכטמן מדבר על "ערך מוסף ברור", הוא מתכוון בעיקר לטווח הקצר. בשווקים הטכנולוגיים הולכת להיות תקופה מאתגרת עקב הצטמצמות ההשקעות וההוצאות של החברות הגדולות על שוק ה-IT, ולהערכתו תמיד יש מקום להכניס גם פתרונות שמביאים ערך מוסף גבוה. "יש דגש מאוד חזק על מוצרים וטכנולוגיות שעוזרים להקטין הוצאות. אני מעריך שחברות שיתמקדו בכיוון הזה יהיה להן סיכוי גבוה יותר מאשר מי שממוקד לטווח היותר ארוך", הוא מוסיף.

דווקא מיקרוסופט - וחברות בינלאומיות אחרות שפועלות כאן בהיקפים דומים - עשויה לראות את המשבר כמייצר הזדמנויות מסוג אחר. הרי המשק הישראלי מייצר מדי שנה כ-8,000 בוגרי אקדמיה בתחומי המדעים - כך על-פי הערכות של חברת המחקר גרטנר. כמו בתיאוריות הכלכליות הקלאסיות של היצע וביקוש, רובם נקלטים בתעשייה המקומית ויוצרים גלי העלאות שכר. אולם מה יקרה אם חלקם לא ייקלטו בגלל ההאטה בביקושים? "תהיה אבטלה", זוהי התשובה הסטנדרטית. בהסתכלות רחבה יותר, ייתכן שירידת המחירים של כוח-האדם דווקא תאיץ את הצמיחה של החברות החזקות, מה שגם יאזן בסופו של דבר את האבטלה שנוצרת.

"בתקופה כזו, הנגישות שלנו לאנשים טובים יותר גבוהה", קובע ליכטמן, "אנחנו שומעים על תקופה קשה שתעבור על התעשייה ויהיו חברות שלא ישרדו וזה ייצור עבורנו הזדמנויות לקבל בקלות יחסית עוד משאבים. אני חושב שמרכזים אסטרטגיים של חברות בינלאומיות ממשיכים להשקיע במוצרים חדשניים וממשיכים להיות מוקד משיכה לכישרונות".

אתה כולל גם מהלכים יותר אגרסיביים, כדוגמת רכישות?

ליכטמן: "אנחנו, וגם חברות אחרות, הרבה יותר שקולים כרגע במה שאנחנו משקיעים בו. אפשר לגזור מזה שעידן הקניות הגדולות כנראה מאחורינו, אבל יהיה מיקוד בדברים יותר אסטרטגיים, בצמיחה אורגנית, וגם בניצול הזדמנויות כמו הרכישות האחרונות שעשינו בישראל".

בעוד הרכישות ממשיכות לעמוד על הפרק גם בתקופה הקרובה, סוגיית המחיר תהיה הרבה פחות נוחה. אולם גם כאן עשויות להיווצר הזדמנויות. "בדקנו את הנושא", אומר טיץ, "ואנחנו חושבים שנראה ב-2009 הרבה חברות בינלאומיות שיבצעו רכישות, אם כי במחירים נמוכים יחסית. יתרון יהיה לחברות ישראליות שיש להן מזומנים, שיהיו גם הן במצב נוח לבצע רכישות. יש כאן הזדמנות, רק שצריך להיות ברור בשביל מה קונים וגם שהחברה מספיק יציבה כדי לבצע את המהלך".

זה באשר לרכישות האפשריות. ומה לגבי מרכזי הפיתוח עצמם? בחלק מחברות ההיי-טק הבינלאומיות ברור שהקשיים בהתנהלות מחייבים לקצץ בעלויות, מה שיכול לעלות להן בסגירת חלק או כל פעילת הפיתוח הישראלית שלה ופיטורי מאות עובדים.

ליכטמן טוען כי "המרכז של מיקרוסופט בישראל הוא אסטרטגי, וזה לא השתנה בעקבות המשבר הכלכלי. מעבר לזה, האיכות של כוח-האדם כאן נשארת אחת הסיבות העיקריות לזה שחברות בינלאומיות מפעילות בישראל מרכז פיתוח. אני מאמין שבשנה-שנתיים הקרובות נראה מיקודים חדשים, כך שהפעילות יכולה גם להתרחב".

טיץ פחות חד-משמעי, אך לא חושב שנראה מרכזי פיתוח נסגרים. "אם מי מהחברות הגדולות תיקלע לקשיים, נהיה בדיוק כמו פאלו-אלטו. מי שחושב על הטווח הארוך לא יכול להרשות לעצמו לוותר על המרכזים פה", הוא מסכם.