המוזות האמריקניות יוצאות מהארון

סלמן רושדי, טוני מוריסון, הרלן קובן, חאלד חוסייני ומייקל שייבון הם חלק קטן מקבוצה נרחבת של סופרים אמריקנים מובילים שנרתמים לקידום הקמפיין של ברק אובמה ; בנוסף לזיהוי הפומבי שלהם עם המועמד הדמוקרטי, הם תרמו מהדורות נדירות של ספריהם וארגנו אירועים לגיוס תומכים

יום שלישי הגדול בפתח ועדיין לא ידוע עד כמה מדויקים הסקרים, ואכן רוב העם האמריקני יושיב נשיא שחור בבית הלבן. אבל מה שבטוח, שאנשי הרוח והסופרים האמריקנים המובילים כבר החליטו - הם בוחרים אובמה.

מי שכתבה את פרק הפתיחה לתמיכה הגורפת והפתיעה את כולם, במכתבה לברק אובמה (התפרסם ב"ניו-יורק אובזרוור" ב-28.1.08) הייתה טוני מוריסון. הימים, ימי ההתמודדות הצמודה בין הילארי קלינטון לברק אובמה על ראשות המפלגה הדמוקרטית, וזוכת פרסי הפוליצר והנובל, שבעבר כינתה את ביל קלינטון "הנשיא השחור הראשון" עושה את הלא ייאמן, בבחירה שעד אז הייתה חלום רטוב שהליברל הנועז ביותר לא היה מודה בו אפילו בפני עצמו: בחירה בין נשיא אישה לנשיא שחור. וטוני מוריסון, הפמיניסטית השחורה, בחרה אובמה ובחרה להודיע על כך לאומה (ולו עצמו) משתי סיבות כדבריה: "אחת - זו יכולה להיות הזדמנות להביא עוד תומכים. והשנייה - זהו אחד מהרגעים הבודדים שאומות נוטות להתעלם מחשיבותם, לא שזה ישנה את הסכנות שאנחנו עומדים בפניהן, אבל זו הזדמנות להתפתחות (ואפילו למהפכה) של אומה, שכמוה לא תתרחש שנית בקרוב, ואני משוכנעת שאתה (אובמה - א.ס.) האדם לנצל אותה".

בהמשך למשפטים אלו מסבירה מוריסון למה החליטה לתמוך באובמה ולא בסנאטורית קלינטון שלאורך השנים העריצה את הידע שלה ואת כישוריה הפוליטיים: "ההערכה שלי להילארי קלינטון לא נבעה מהיותה אישה, כמו שהערכה שלי אליך לא נובעת מהיותך בן לגזע שלך. לא הייתי תומכת בך אם זה כל מה שהיה לך להציע או כי זה מה שיעשה אותי גאה. חשבתי רבות על הכוח של המועמדים, וזה הכה בי כשהגעתי למסקנה: בנוסף לידע הממולח, היושרה והמקוריות, אתה מייצג משהו שאין לו קשר לגיל, לניסיון, לגזע או למין וזה משהו שאני לא רואה במתמודדים אחרים. הדבר הזה הוא דמיון יצירתי שבא יחד עם חוכמה מבריקה. זה יהיה רע אם נקשור זאת לשיער אפור או לגיל מבוגר. או אם נקרא לכך נאיביות בלבד". מוריסון מסיימת את המכתב במילים: "העתיד בשל, עשיר בהזדמנויות בלתי רגילות, ועדיין העתיד הזה דורש עבודה קשה. יהיו כאלו שכה יפחדו מלידה של עתיד כזה שיסרבו לעזוב את הרחם. בעברנו היו מנהיגים שידעו לעשות זאת, אתה האיש לתקופה שלנו".

התלהבות חלוצית

בינתיים המירוץ התחמם, ב-17 בספטמבר התקיים בברום סטריט בניו-יורק אירוע תמיכה באובמה תחת הכותרת "סופרים בעד אובמה", ואייקוני ספרות ניו-יורקים ידועים כמו ג'ונתן לת'ם, קוראים מספריהם בפני קהל נלהב. האירוע נחל הצלחה כה רבה שב-4 באוקטובר התקיים אירוע נוסף בפינה אחרת של ניו-יורק. הפעם הכניסה היתה בתשלום $100 או $250 (ל-V.I.P) לצורכי גיוס תרומות לקמפיין. השמות הנוצצים שהובילו את האירוע היו: סלמן רושדי, ג'ומפה להירי (זוכת הפוליצר 2000), קיראן דאסאי (זוכת מאן בוקר 2006), מאניל סורי (פרס פוקנר 2002), אקהיל שארמה (זוכה פרסי המינגווי, או'הנרי והסיפור האמריקאי הקצר הטוב ביותר).

לא רק ניו-יורק מובילה בהתארגנות סופריה, גם קליפורניה חולמת על אובמה כנשיא, ואיילת וולדמן, רעייתו של הסופר מייקל שייבון פותחת בספטמבר אתר תרומות בשם Books4barak. ההתלהבות הרבה שגרם וההתגייסות העצומה של סופרים ומתנדבים הניבה $66,000 תרומות עד שנסגר סופית ב-15 באוקטובר. בשיחת טלפון טראנס-אטלנטית מספרת וולדמן בהתלהבות איך הכל התחיל: "ארגנתי עם חברתי השפית אליס ווטרס מטיפני'ס מסיבה לגיוס כספים לקמפיין אובמה, ואחד הדברים שחשבנו עליהם היה מכירה פומבית של ספרים חתומים בידי כותביהם. פניתי לעשרה מחבריי באי-מייל וביקשתי שישלחו לי ספרים עם חתימה. חשבתי שייצאו מזה כמה אלפי דולרים. ואז תוך שבועיים היו לי 2,000 ספרים מכל רחבי המדינה. האי-מייל התפשט בפראות מסביב, וכל יום קיבלתי מאות על מאות של ספרים. משרד הדואר השתגע ממני, כל יום היו צריכים להעביר לי ארגזים על ארגזים של ספרים.

*איזה סופרים תרמו מהספרים שלהם?

"היו המון אבל הידועים, לבד מהמדינאים מדלן אולברייט והסנאטורית הילארי קלינטון היו הסופרים סטיבן קינג, הרלן קובן, נורה אפרון, ארתור גולדן (מהדורה ראשונה של "זכרונותיה של גיישה"), אורסולה לה-גווין, ג'ונתן לת'ם, סטיב מרטין, אזר נאפיסי, ניל גיימן, חאלד חוסייני ('רודף העפיפונים' חתום בכריכה קשה), מירנדה ג'ולי, דיוויד לוויט, ארט שפיגלמן, אמי טאן ('בתו של מרפא העצמות' בכריכה קשה וחתומה), טוביאס וולף וכמובן מייקל שייבון (מהדורה ראשונה וחתומה של 'איגוד השוטרים היידים')".

*ואיך זה הפך לאתר?

הייתי מוקפת ב-2,000 ספרים ותהיתי מה לעזאזל אני עושה איתם? ואז החלטתי להקים אתר Books4barak.com ולהגיד לאנשים שישלחו $250 ואשלח להם חבילת של ספרים. החלטתי שאקח באופן אקראי ספר מפה, ספר משם מתוך הכמות הזאת. והיו ספרים שהיו שווים המון כסף. למשל סטיבן קינג שלח לי כמה ספרים אבל אחד מהם ("Hearts in Atlantis") היה מהדורה ראשונה וחתום על-ידו אז השווי שלו היה $1379, היו לי שני ספרים של אליס סיבולד שהיו שווים $500 כל אחד.

"כך שאפשר היה לקבל ספר יקר מאוד או ספרים שהיה להם ערך רגשי, לאו דווקא כספי. ואנשים תרמו ותרמו ותרמו וכשהגענו ל-$65,000, סגרתי את האתר כי לא יכולתי להתמודד עם בקשות 'שלחי לי עוד ספרים' או 'איפה הספרים?'. הבית שלנו שבאופן רגיל מלא ספרים, נראה כמו בית משוגעים. ערימות בכל מקום, וחומרי אריזה".

התאגדויות נוספות תחת השם "סופרים בעד אובמה" צצו בחלקים נוספים של ארה"ב, אבל היו גם התארגנויות נגדיות שבהן סופרים שמרנים תקפו את אובמה וגם פרסמו שני ספרים: The Obama Nation ו-The Case Against Barack Obama.

כששאלתי את וולדמן אם שמעה על ההתארגנויות האלו, נשתררה דממה מעבר לקו ואז היא חזרה בתדהמה "סופרים נגד אובמה? יש כזה דבר? לא ידעתי".

התשובה שלה לא איחרה לבוא, מהדהדת אין סוף דיונים על היכולת (ובעיקר אי היכולת) של יצירה לנבוע מהצד הימני של המפה: "חברי נתן אנגלנדר ניסח להפליא את העניין: 'לכתוב ספרות, ובמיוחד רומנים, אומר שחייבת להיות לך אמפתיה ויכולת לראות עצמך במצבו של האחר. ואם יש לך אמפתיה ויכולת לראות עצמך בנעליו של האחר אין מצב שתתמוך במועמד רפובליקני'. אם אתה סופר אז כל מה שאתה עושה זה להקשיב לדעות של אחרים, לחשוב על אחרים, להבין, ולהיות סובלני, והדעות ההומופוביות והפרו-מיליטריסטיות של המפלגה הרפובליקנית הן בדיוק ההיפך".

עולמות מתנגשים

פול אוסטר וג'ון אפדייק, שמתראיינים באחרונה על הספרים החדשים שהוציאו, משלבים גם הם את מערכת הבחירות בקידום ספריהם.

פול אוסטר אמר ל"גארדיין" הלונדוני (ב-29.10.08) כי ספרו החדש "איש בחושך" נכתב כתוצאה מהתסכול מהמדיניות האמריקנית וממה שממשל בוש גרם לאמריקה ולעולם כולו. "חשתי תסכול ובחילה אחרי בחירות 2000. אל גור ניצח. הוא נבחר לנשיא וזה נלקח ממנו על-ידי תרגילים פוליטיים וחוקתיים, ומאז אני שרוי בתחושה מוזרה של חיים באיזה עולם מקביל. עולם שלא ביקשנו אבל בכל זאת קיבלנו. בעולם האחר אל גור מסיים את כהונתו השנייה עכשיו, מעולם לא פלשנו לעירק, ייתכן שה-9.11 בכלל לא התרחש, כי אנשי קלינטון היו קרובים לגלות את זה, ואנשי בוש התעלמו מכל האזהרות...".

ג'ון אפדייק עונה ב-2.11.08 בראיון מוקלט ל"ניו-יורק טיימס" בהמשך לשיחה על ספרו הטרי "האלמנות מאיסטוויק", כשהמראיין שואל איך לדעתו היה מצביע גיבורו המפורסם מ"טרילוגיית השפן", שפן אנגסטרום, בבחירות הנוכחיות: "אני כל-כך בעד אובמה שקשה לי להיכנס לדמות שתהיה בעד מקיין. לדעתי שפן יראה את הטוב שבמקיין, הוא יראה בו את זה שנלחם בעבר ההירואי שלו, ובחלק הימני שבמפלגתו. למזלי אני לא כותב יותר על שפן ולכן אני לא צריך לחשוב יותר דרך העיניים שלו".

לשאלת המראיין אם הוא מוצא חמלה באובמה עונה אפדייק: "אני חושב שיש בו המון עניין והמון חמלה. אנחנו קוראים רבות על אובמה ואיך הוא מושיט את ידו אל השמרנים. אני חושב שהוא באמת רוצה להכיר ולדעת איך האחרים חושבים, שיש בו המון קבלה של האחר. היה איזה קסם מוזר אצל רייגן שנתן לעניים להרגיש עשירים. דבר שהפך רבים מהם לרפובליקנים והיום יהיה קשה מאוד להפוך את זה. מעניין לראות איך זה יתבטא בבחירות האלו. יש קהלים שמרנים גדולים ביותר יחד עם קהלים גזענים נרחבים שיכולים למנוע את עליית אובמה למרות כל הקסם וההבטחה שבו". *