בית הדין הארצי לעבודה קבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין אישה לבין החברה שבבעלות בעלה, וזאת למרות שהיא ויתרה במשך כשנה וחצי על משכורתה, לאור מצבה הכלכלי הקשה של החברה. נפסק כי ויתור השכר מעיד לכאורה על העסקה פיקטיבית, אולם בחינת כל תקופת עבודתה מעלה כי היא אכן עבדה בחברה.
ניקולה כחלון עבדה כמנהלת חנות "יוניק הלבשה תחתונה" שבבעלות בעלה, מאז הוקמה ב-2001 ועד שפוטרה ב-2005 בשל סגירת החנות. כשנה וחצי קודם לכן נקלעה החברה לקשיים, ולכחלון הונפקו אמנם תלושי שכר והופרשו בגינה דמי ביטוח לאומי, אך שכרה לא שולם לה בפועל. לטענתה, היא הלוותה לבעלה את משכורתה בשל מצבה הכלכלי הקשה של החברה.
הביטוח הלאומי דחה את תביעתה לדמי אבטלה, בנימוק כי אינה מבוטחת בביטוח אבטלה כנדרש, שכן לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה. תביעתה נדחתה בבית הדין האזורי, לאחר שהשופטת נטע רות קבעה שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד, בעיקר נוכח ויתורה על המשכורת במשך תקופה ארוכה. זאת, בעוד עובדים אחרים לא הלוו את משכורתם לחברה, וכן בשל הספק האם עבדה בפועל בתקופה שלא קיבלה שכר.
בחינת היחסים בקפידה יתרה
באמצעות עו"ד דוד חיימוביץ' עירערה האישה לארצי והשופטים עמירם רבינוביץ, רונית רוזנפלד ושמואל צור קיבלו את ערעורה. רוזנפלד הזכירה כי כשם שבהעסקת בן משפחה יש לבחון בקפידת יתר האם נוצרו יחסי עובד-מעביד או שהעבודה שנעשתה היא בגדר עזרה משפחתית, כך "אותה קפידת יתר מתבקשת גם בבחינת מהות היחסים שבין חברה משפחתית לבין עובד שהוא בן משפחה קרוב".
בבדיקת טיב הקשר, הוסיפה, נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד-מעביד מחייבים מטיבם קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה. ואולם, בחינת מערכת היחסים צריכה להיות בחינה כוללת של תקופת העבודה כולה, ובחינה זו הביאה למסקנה, במקרה זה, שכחלון אכן עבדה בחברה.
השופט רבינוביץ ציין כי "עובד רשאי לוותר על חלק משכר עבודתו ואף על כולו, אם אכן הוא סובר שוויתור זה ימנע, דרך משל, את הפסקת עבודתו בשל מצבו הכלכלי הקשה של המעסיק, בתקווה שהמצב ישתפר", קל וחומר כשמדובר בבני-משפחה. (עבל' 604/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
