פרופ' פול קרוגמן: אנו נכנסים לעידן של פיקוח על כל מה שנראה כבנק, נשמע כבנק ומתנהג כבנק

"אנו נכנסים לעידן של פיקוח על כל מה שנראה כבנק, נשמע כבנק ומתנהג כבנק, לרבות מה שקרוי בנקאות הצללים; לא רק מוסדות פיננסיים שלוקחים הפקדות מהציבור צריכים לתפקד תחת רגולציות". כך אמר הלילה (ו') פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל בכלכלה ומרצה באוניברסיטת פרינסטון, בפגישה עם כתבים בניו-יורק.

"אם רפובליקן היה נבחר לנשיא בבחירות האחרונות, היו לארה"ב חילוקי דעות עם רוב העולם לגבי רגולציות על מערכת הבנקאות; חילוקי דעות כאלה לא ייתכנו עתה, אחרי בחירתו של ברק אובמה", אמר קרוגמן.

בתשובה לשאלת גלובס, איך הוא מסביר את העובדה שהמשק הישראלי נפגע פחות ממשקים מפותחים יותר, לפחות בשלב זה, אמר קרוגמן, כי מזה כמה שנים הוא אינו עוקב אחר כלכלת ישראל מקרוב, אך לדעתו ישראל נחשפה פחות ממשקים מפותחים אחרים למכשירים פיננסיים מתוחכמים מדי ומגמת האיגוח, שהפילה קורבנות רבים במדינות אחרות, לא קנתה בה דריסת רגל.

שיעור האבטלה בארה"ב עתה 6.5%, אמר קרוגמן, אבל יש לצפות ששיעור זה יצמח במהירות ויגיע בחודשים הקרובים ל8% או אפילו 9%. שיעור אבטלה כזה מייצג פער של 7% בין התפוקה בפרק הזמן הנתון לבין התפוקה האופטימאלית של המשק. כדי לסגור את הפער הזה, גובה חבילת התמריצים של הממשל צריך להיות לפחות 4% מהתמ"ג, או לפחות 600 מיליארד דולר, "אם כי זה לא מדע מדויק".

אם חבילת התמריצים תהיה גדולה מדי, נזקה למשק עדיין יהיה קטן יותר מאשר הנזק שתגרום חבילת תמריצים קטנה מדי, אמר קרוגמן.

לדבריו, החוב האדיר שייווצר הוא בעיה, אבל "התפיסה שלי היא, שמדינות מתקדמות יוכלו להסתדר, בסופו של דבר, גם עם מצב של יחס חוב תוצר משמעותי מאוד. עכשיו זה לא הזמן לדאוג לדקדוקים כאלה ואני משוכנע ששוק האג"ח לא ידרוש זאת".

את המשבר הפיננסי הגלובלי הגדיר קרוגמן כחלום בלהות של "עליסה בארץ הפלאות... טוב הוא רע, ורע הוא טוב". כדבריו, בזמנים כתיקונם 'דיו אדומה' היא דבר שצריך להישמר ממנו ואחריות פיסקאלית היא מדיניות ברוכה. עכשיו, הדברים הפוכים. כאשר מדבר במדיניות כלכלית בתקופה של מיתן עמוק, זהירות פיסקאלית יתרה עלולה להאריך את המשבר. חיסכון של הצרכנים הוא התנהלות טובה בזמנים נורמאליים, אבל לא עכשיו. וכך הלאה. דברים דומים כתב היום קרוגמאן בטורו בניו יורק טיימס.

כאשר נחזור למצב של שיעור אבטלה בן 5%, נוכל גם לחזור לעקרונות כלכלים מסורתיים, אמר קרוגמן. עכשיו, כאשר הפדרל ריזרב אינו יכול להתניע את המשק בקיצוצי הריבית הפדראלית, כי "כבר אין במה לקצץ, צריך להמשיך לתפקד לפי חוקי עולמה של עליסה בארץ הפלאות".

הוא הדגיש, כי את כספי חבילת התמריצים צריך לנתב בעיקר לפרויקטים גדולים של תשתיות ברמה הלאומית שלהתנעתם תהיה משמעות כמעט מיידית במשק. "פרויקטים בתחום האנרגיה הירוקה הם טובים, אבל יעבור זמן עד שהשפעתם תורגש. הוא הדין ברפורמות במערכת הביטוח הרפואי. אבל כריית מנהרה נוספת מתחת לנהר ההאדסון, שתחבר את מנהטן לניו-ג'רזי, תשפיע מיידית על המשק, וכך גם פיצויי אבטלה".

בתשובה לשאלה אמר קרוגמן, כי סין תרמה במידה מסוימת למשבר הפיננסי, שלא במתכוון, ע"י צבירה של רזרבות דולריות ענקיות והשקעות בלתי זהירות בנכסים אמריקניים. הוא אמר, כי אסור להתייחס כלשונם לנתונים הרשמיים על גובה חבילת התמריצים של ממשלת סין. "איננו יודעים בדיוק מה קורה שם; לפי מה שאני שומע, רק כמחצית מהחבילה היא כסף חדש; השאר זה כסף ישן עם שמות חדשים".

קרוגמן אמר, כי כדי לעזור לכלכלה הגלובלית, צריכה סין להישען פחות על יצוא ולשים דגש חזק יותר על עידוד ביקושים מקומיים.