אולמרט: "לשקול עסקה הכוללת גם את קרנות הפנסיה - והתנאי לכך הוא העברת התקציב"

חברי הממשלה ובכירי המשק מגיבים לתוכנית ההאצה שהציג שר האוצר בר-און ; יו"ר ועדת הכספים ברוורמן: "לא נאשר את התוכנית שאינה עונה על הבעיות הקשות של המשק" ; סטנלי פישר: "התוכנית מאפשרת לתמוך בצמיחה" ; אהוד ברק: "מעט מדי ומאוחר מדי"

חברי הממשלה וגורמים אחרים הגיבו היום לתוכנית ההאצה למשק שהציג היום שר האוצר רוני בר-און במסיבת עיתונאים מיוחדת.

אולמרט: "לשקול עסקה הכוללת גם את קרנות הפנסיה"

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, השתתף הבוקר בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי שהוקדשה לתוכנית ההאצה. בפתח הדיון אמר ראש הממשלה: "מאז שפרץ המשבר הכלכלי אנו מנהלים אותו בצורה שקולה תוך מעקב יומיומי והשגת תיאום מירבי בין משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. אמרתי אתמול ואני אומר גם עכשיו: בראש מעייניי נמצא האזרח הפשוט, החוסך, שאנו כממשלה מחויבים להבטחת עתידו ומעמדו. כמו כן אנחנו מחויבים להבטחת עתידו של המשק הישראלי ולהמשך צמיחה", אמר אולמרט.

בתום הדיון, ולאחר דברי השרים הנוכחים, אמר ראש הממשלה: "ישנה הסכמה כללית שהתוכנית נכונה, ואני אישרתי את הצעדים שהוצגו לי לפני יומיים על ידי שר האוצר, כי אני חושב שהכיוון נכון. דובר פה על אפשרות של עסקה הכוללת גם את קרנות הפנסיה יש לשקול עסקה כזו, כאשר התנאי לכך הוא העברת התקציב כפי שעבר בממשלה", אמר אולמרט, והוסיף: "חשוב לזכור שאנו צריכים לנהוג באחריות ולא להיות חסם בדרך לאישור התוכנית. יש לראות בראש ובראשונה את צרכיו של המשק ואת צרכי האזרחים, ולא להיכנס לחישובים שאינם מן העניין".

שר הפנים, מאיר שטרית, אמר: "התוכנית חיובית, חייבים בעת הזאת לעשות הכל לטובת האוכלוסיות החלשות שנפגעו. עם זאת, במקום להוריד מס חברות, מבחינה חברתית יהיה יותר נכון להפחית את המע"מ כי זה יעזור יותר לאוכלוסיות החלשות. כמו כן, על הממשלה לתת רשת ביטחון לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות עד שיגיעו לרווח, ואז לגבות מהן מיסים חזרה".

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר: "התוכנית מאפשרת, על בסיס מצבו הטוב של המשק הישראלי, לתמוך בצמיחה של המשק הישראלי. חיוני לנקוט בכל האמצעים האפשריים, במסגרת התקציב, כדי לעודד את הפעילות הריאלית במשק ולהקל על הנגישות של הסקטור העסקי, בעיקר העסקים הבינוניים והקטנים, לגשת למקורות אשראי במשק. לצד צעדים אלה, חשוב להמשיך בהפחתות המתוכננות בשיעורי המס".

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר: "אין מקום להיסטריה או להתלהמויות, המשבר הכלכלי לא ימתין עד תום תקופת הבחירות, ועלינו להתמודד איתו כאן ועכשיו באחריות ומבלי להיגרר לכלכלת בחירות. תנאי הפתיחה שלנו להתמודדות עם המשבר הם טובים, ולהערכתי, ישראל תוכל לעמוד באתגרים שהמשבר הזה מציב באופן שנזקו והשלכותיו יהיו כמה שיותר קטנים".

שרת החוץ, ציפי לבני, אמרה: "למרות פיתויי הבחירות, ההנהגה צריכה להשמיע קול אחד ולפעול בשיתוף פעולה כדי לצמצם את השפעות המשבר. אפשר וצריך לעשות את זה, אם ניצור אבחנה בין הטיפול במשבר הפיננסי, קופות הגמל, הפנסיות וההשלכות על כספי האזרחים לבין המשבר הריאלי, ההתמודדות עם המיתון והקטנת ההאטה. אסור שהתכנית תישאר על הנייר".

יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, אמר: "התוכנית הזו היא מעט מדי ומאוחר מדי. זו הצעה של ערב בחירות. אנחנו לא נוכל לקבל תוכנית שהיא חאפ-לאפ, עשויה מכל מיני סעיפים של חוק ההסדרים. יש לבצע הרחבה תקציבית. יש להשקיע בתשתיות ובפיתוח ולהעניק רשת ביטחון לאנשים שעבדו וחסכו כל ימיהם, ובשנים האחרונות החליטו להמר על כספיהם בבורסות בכל מיני רפורמות. על הממשלה, האוצר, המעסיקים, ההסתדרות, הביטוח הלאומי ונציגי הסיעות החברות בממשלה לשבת סביב שולחן עגול אחד ולהכין עסקת חבילה רחבה".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר: "ניתן לחלוק על פרטי התוכנית, אך חובה לצאת לדרך מיד, מאחר שזוהי ממילא מערכה מתגלגלת. תוכנית כלכלית נבחנת על פי עמידתה במטרות מוגדרות היטב: הפחתה בחומרת ההאטה, יצירת מנועים לצמיחה בת קיימא ומזעור הפגיעה בשכבות החלשות. התוכנית שגובשה משרתת בהחלט את המטרות האלה".

ח"כ ראובן (רובי) ריבלין: "אין צורך באומץ פוליטי כדי לתמוך בתוכנית הזו. תוכנית האוצר מגשימה ברובה יעדים שנתניהו הציב כבר בפתח המשבר, אם מדובר בהשקעה בתשתיות לאומיות, בתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, והמשך קידומה של הרפורמה במיסוי. המשבר מחייב אותנו לקדם תוכנית שיש בה את היעדים האלו, והליכוד אכן יתמוך בה למרות אי-אלו גימיקים שכלולים בה".

נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון: לעסקים הקטנים והבינוניים אזלו המזומנים והביטחונות. הם זקוקים לאשראי מחר בבוקר ולא לתוכניות לטווח הרחוק! "התוכנית היא בבחינת 'מעט מדי ומאוחר מדי' ובעיקר היא חסרה מענה מיידי וישים למחר בבוקר . היא אינה שמה במרכז את העסקים הקטנים והבינוניים, עליהם נשענת הצמיחה במשק והיא אינה נותנת מענה מיידי למצוקת האשראי הקשה". עם זאת, מודה עו"ד טלמון כי "תוכנית זו טובה מלא כלום ופרסומה לכשעצמו, עשוי לתרום להרגעת הפאניקה המתפשטת במשק". לדבריו, גם ראויה להערכה דבקותו של האוצר במתווה הפחתת המסים המתוכנן.

המתנגדים

יו"ר ועדת הכספים, אבישי ברוורמן: "ועדת הכספים לא תאשר את התוכנית, שאינה עונה על הבעיות הקשות של המשק הישראלי. אני מצפה לפעולה נחרצת וברורה לנתינת רשת ביטחון לחוסכים בעיקר למי שמתקרב לגיל הפנסיה. צריך ללכת להרחבה אמיתית של התקציב כדי להתמודד עם הבעיה האמיתית: ההאטה שיכולה להפוך למיתון אם לא נתמודד איתה נכון".

"לצערי, כפי שהתרשמתי גם קודם, התוכנית אינה עונה על הבעיות הקשות שהמשק הישראלי עומד בפניהן ב-2009 ללא הרחבה תקציבית. בארה"ב, הנשיא אובמה הוסיף ל-700 מיליארד דולר של תוכנית החירום 600 מיליארד דולר לתשתיות, שהם 3.5% נוספים של גירעון. השמרנות הקיימת של הממשלה בישראל מביאה לכך שב-2009 אין השקעות מספיקות שמתמודדות עם הפיטורים ועם האבטלה. יש להחליף את הדיסקט, אנחנו חייבים לתת מענה ל-2009 ולכן נדרשת אחריות לאומית", אמר ברוורמן.

"אנחנו יכולים לסכם כבר בשבוע הבא על מציאות אלטרנטיבית מרחיבה שרוב הבית הזה יתמוך בה, כי זה לא הזמן לנקוט במדיניות שמרנית שעבר זמנה. אזרחי ישראל שמעו כבר על תוכניות של מיליארדי שקלים. הם רוצים פתרון כאן ועכשיו. אנחנו עלולים לעמוד בפני צמיחה שלילית לנפש, זה שינוי דרמטי שמחייב מדיניות יותר דרמטית. צריך התייחסות לטוח ארוך". הוא הוסיף: "לתקציב 2009 אין היענות לצורכי המשק. זה הזמן לעשות את מה שעשה רבין ב-92'. התשתיות מאז לא קיבלו תנופה. ששר האוצר יפקח את העיניים ויראה מה קורה מסביבו", הוסיף ברוורמן.

ח"כ סטס מיסז'ניקוב: "לא מדובר בתוכנית ריאלית. שר האוצר מפזר סיסמאות ללא כיסוי ולא ברור כיצד תיושם התוכנית בשטח בעיקר בגלל שאלת מקורות המימון שלה. הגדלת הגירעון והגדלת החוב הממשלתי יציבו את הכלכלה והמשק בפני מצב מסוכן וקריטי. על האוצר לפרוס רשת ביטחון סוציאלית לעובדים כחלק מהותי בתוכנית החירום ובמתווה הנוכחי היא לא קיימת".