אהוד אבישי פעם: מעצב גרפי היום: יוצר לילדים

* גיל: 61

* מצב משפחתי: גרוש 2 2 נכדים.

* במקור: בעל חברה למיתוג ולעיצוב אתרים, תערוכות, תקשורת חזותית ועוד.

* כיום: בונה עולמות תוכן ויצירה לילדים - ספרים, דיסק, מופע ועוד.

* איך זה קרה: תמיד עסקתי ביותר מתחום אחד; לפני העיצוב - בפסיכולוגיה ובתיאטרון, ותמיד גם כתבתי. היה לי עסק משלי, אבל לא באמת יכולתי לעשות מה שרציתי. היה לי שותף שלא פרגן מספיק, ולעסק דינמיקה משלו, ולא יכולתי להקדיש די לכתיבה. יום אחד החלטתי לעשות מאמץ אמיתי ולא אקראי - להעמיד את הכתיבה שלי למבחן.

* מסלול: ב-1.1.08 פירקנו את השותפות, מכרתי את חלקי, אבל נשארתי בחדר במשרד. אלא שכשאתה בא למקום שאליו נהגת לבוא במשך 25 שנה, אתה בעצם ממשיך קצת כמו שהיית. לפני שלושה חודשים עזבתי, זרקתי מה שצריך, לקחתי איתי מה שצריך, ופתחתי משרד בבניין שבו אני גר. כעת אני משלים ומקדם את העשייה שהייתה צדדית במשך השנים: התפניתי לספר שלי, ובימים אלה אני מסיים עריכה ראשונית של טרילוגיה בת 500 עמודים לבני נוער, ופונה להוצאות הספרים. לפני שנתיים בני, יונתן, שהוא מוזיקאי ידוע, הלחין, עיבד והקליט שירים שכתבתי לדיסק בשם "הרחק הרחק בארץ כוש". נתנו ל-NMC להפיק אותו, וכשעשיתי את המעבר לקחתי את הזכויות והוצאנו אותו עצמאית. המוצר זכה לביקורות מצוינות, והיו גם ארבעה מופעים שהצליחו, וכעת אני עוסק בשימור המוצר ובפיתוחו: עובד על DVD, מחפש שותפים להפקה בארץ ובחו"ל, ובקרוב יצאו הדיסק והמופע גם בצרפת, מתורגמים. בהמשך אני מתכנן להיכנס לתחומים של אינטרנט, טלוויזיה, וגם של מוצרים לילדים.

* מה יגידו השכנים: תגובות של השתאות - חיובית ושלילית. אמרו שזה לא אחראי, בגילי, איך אני מוותר על הלחם והחמאה. והיו כאלה שאמרו, איזה מעשה אמיץ.

* המחיר: כלכלי, אבל דווקא חוסר הביטחון הכלכלי מלמד אותי כמה הרבה יש לי, כי כמה שאני מוריד, נשאר לי מספיק.

* התמורה: אני עושה מה שאני רוצה, מממש פן של החיים שלי שאיננו סתמי. אבל אני גם מעשי, אני מקווה לקבל תמורה בצורה של הכרה מקצועית ומאמין שאתפרנס בצורה טובה.

* למתלבטים: אל תחפשו עצות, לכו על הרגש האותנטי שלכם, כי מי שמייעץ מגיע מתוך הפחד או ההצלחה שלו ומכניס את השיפוט שלו.