מפרץ הראווה

"מפרץ האהבה", ה' 21:00, ערוץ 2

ב"מפרץ האהבה" יש אחד בשם מתן, אחד שיכול לגרום אפילו למלכת החוג ללימודי מגדר להתגעגע לגבר הניאנדרטלי. בשבוע שעבר הוא בכה בזרועותיה של דנה אחרי שפחד לקפוץ באנג'י. לפני כמה תוכניות, במשימה שבה נאזקו הבנים לרפסודה "בלב ים" וחיכו לבנות - המשוחררות והמשחררות - שיבואו להציל אותם, הוא, שנשאר אחרון על הרפסודה, התפייט על "הפחד להישאר לבד בלב ים". מה הבעיה? שהרפסודה הייתה במרחק שחייה קצר מהחוף, וששעון העצר שמנה את משך המשימה, גילה שמתנצ'יק הקטן נשאר לבד ב"לב ים" משהו כמו 17 שניות, לא בדיוק נצח אפילו במושגי פרפר (אבל אולי במושגי גולם).

אני לא רוצה להיתמם. ההפקה של "הישרדות" השאירה את דן מנו בכוח עד לפרק הגמר, תייסיר זרק אבן לגינת הווילה של "האח הגדול" בדיוק ברגע שבחירת ליבו, רנין, התיישבה לה על כיסא נוח, והרומן המנצח בין רוקסן לנמרוד ב"היפה והחנון" פרח בעיקר לעין המצלמה. כבר הבנו שיש לא מעט מציאות מדומה בתוך הז'אנר שנקרא "ריאליטי", אבל בכל אחת מהסדרות שלעיל, חוץ מ"מפרץ האהבה", היו גם לא מעט רגעים אמיתיים שהצדיקו את הצפייה. ל"מפרץ האהבה" אין כלום מזה: לא מנחה כריזמטית, לא רגע אותנטי אחד, אתם יודעים מה? אפילו לא אנשים שכיף לראות בבגדי ים כמו כוכבי "הישרדות", למשל. מה כן יש לה? רייטינג סביר, מה שמוכיח שאולי צדק יצחק בן-אהרון המנוח, וצריך להחליף את העם. *