הנקראות ביותר

"כדי לתפעל את ויקיפדיה צריך 8 מיליון דולר בשנה"

פלורנס דווארד, יו"ר ויקימדיה לשעבר, מסבירה מהם מקורות ההכנסה של האנציקלופדיה המקוונת "ויקיפדיה", מדוע אין בה עדיין פרסומות, והאם יגיע היום שבו ישלמו לגולשים כדי שימשיכו לכתוב ולערוך ערכים

אתר ויקיפדיה הפך בשנים האחרונות לאחד הבולטים ברשת והוא תושב קבע ברשימת עשרת האתרים הפופולריים ביותר בעולם. האתר מסמל את הכוח הרב שטמון בידי הגולשים, ולמרות טענות שעולות מדי פעם על איכות הערכים והדיוק בפרטים, הוא מהווה מקור מידע פופולרי לגולשים בעולם.

פלורנס דווארד היא אחת מהדמויות שנמצאות אמנם מאחורי הקלעים, אך אחראיות במידה רבה להצלחה המשגשגת של האתר, ויש שיאמרו כי בלעדיה, האתר שמתבסס רק על תרומות ונדיבות הגולשים לא היה שורד. דווארד, שתהיה אורחת ב"ועידת ישראל לעסקים" של "גלובס", הצטרפה לפרויקט השאפתני של מקים האתר, ג'ימי וולש, כבר בתחילת דרכו.

לדבריה, היא גילתה את הפרויקט "כשהוא היה עדיין בחיתוליו. זה היה מיזם קטן, לא מוכר, שעבד רק בשפה האנגלית. מהר מאוד הבנתי שאסור שאתר כזה, המכיל בתוכו מידע חיוני ומעניין, יהיה כה מבודד, וחשוב שהאמריקנים יראו שבמדינות אחרות יכולים אנשים לחשוב גם אחרת".

ב-2004, לאחר שסייעה להקים את האתר המקומי בצרפת, הצטרפה לדירקטוריון של ארגון ויקימדיה, אשר מתפעל את ויקיפדיה ואחראי על גיוס הכספים שמאפשרים את קיומו. דווארד מונתה ליו"רית הארגון, תפקיד שאותו מילאה במשך שנתיים, וכיום היא יועצת אסטרטגית בשוק האינטרנט.

* על מה בדיוק אחראי ארגון ויקימדיה?

"זהו ארגון הפועל שלא למטרות רווח, וכל מטרתו היא לאפשר את קיומו של אתר ויקיפדיה, ולהרחיב את הנגישות שלו בעולם".

במסגרת התפקיד, דווארד חיפשה גופים מסחריים שיסכימו לתרום כספים לאתר, במטרה להמשיך ולתחזק את המודל הייחודי שמאפיין אותו. אולם, עיקר הכסף מגיע מהגולשים, כך שהאתר סומך גם על רצונם הטוב של הגולשים לתרום מזמנם וממרצם במטרה לשפר את תוכני האתר, וגם על כיסם של הגולשים שמוכנים לסייע מתוך הבנה שזה פרויקט קהילתי חשוב.

* כמה עולה לתחזק פרויקט שאפתני כזה?

"על מנת לתפעל את הפרויקט הזה צריך סכום של 8 מיליון דולר בשנה. מרבית הכספים מיועדים למימון מטרות תפעוליות, כגון מימון שרתים, והיתר הולך לאנשי הצוות". כאשר דווארד אומרת "צוות" היא מתכוונת לקבוצה קטנה של 15 איש שאחראים על תפעול האתר, כגון מזכירות, הנהלת חשבונות ואנשים שאחראים על הפלטפורמה. איש מהם, יצוין, לא מקבל כסף עבור עריכת תכנים המופיעים באתר.

"90% מהכספים מגיעים מתרומות, גם מחברות או מארגונים גדולים וגם מאזרחים, ופעם בשנה אנחנו מארגנים ערב גיוס כספים. זה המודל העסקי של הארגון".

בהתאם לעובדה שמדובר במיזם אינטרנט, גולשים יכולים לתרום באתר, כאשר בחלקו העליון של העמוד מוצג באנר המבקש מהגולשים לתרום לאתר כל סכום שיחפצו, במטרה לגייס 6 מיליון דולר. כעת מסתכמות התרומות בכ-3 מיליון דולר. גם גולשים מישראל יכולים לתרום למיזם.

* אילו עוד מקורות הכנסה יש לויקימדיה?

"אנחנו מקבלים כסף מחברות אשר עושות שימוש בלוגו של ויקיפדיה. כך, לדוגמה, חברה שרוצה לפרסם את עצמה ולהשתמש בתוכן של ויקיפדיה המוצע בחינם, צריכה לשלם עבור השימוש בלוגו של האתר. אבל לא מדובר בכסף גדול, אלא במקור הכנסה שולי".

יצויין כי ב-2006 העריכו בתעשייה כי אם האתר ישלב בתוכו פרסומות, שווי השוק שלו עשוי להיות גבוה מחצי מיליארד דולר.

* להתבסס על תרומות זה קשה ואולי בלתי אפשרי לאורך זמן. האם יש סיכוי שיום אחד נראה פרסומות בויקיפדיה?

"אני לא חושבת. אמנם, זוהי לא החלטה של הארגון אלא של הקהילה, אבל הקהילה היא זו שהתנגדה נחרצות לרעיון הזה מאז שנוצר הפרויקט, ולכן זה לא סביר שיהיה פרסום בעתיד. עם זאת, אי אפשר להבטיח שזה לא יקרה אי פעם בחיים". בהתאם לכך, וולש, שהקים את האתר תחת הדומיין com, החליט כי האתר לא יהיה מסחרי, ולכן כעת הסיומת שמאפיינת אותו בכל העולם היא org.

האיום של גוגל

ההצלחה המטאורית של ויקיפדיה מעודדת תחרות, כך שגם ענקית האינטרנט גוגל השיקה לפני 4 חודשים מיזם מתחרה בשם Knol. על פניו, צעד זה אמור להלחיץ את יזמי ויקיפדיה, לאור העובדה שגוגל מצליחה לייצר דומיננטיות בכמעט כל תחום שאליו היא נכנסת.

אולם דווארד טוענת, שקשה להשוות בין שני המוצרים. "אי אפשר להשוות את זה לוויקיפדיה, שכן ב-Knol, לכל מאמר יש עורך אחד, ואין את הקטע של השיתופיות. זה רעיון טוב ואני אוהבת אותו, אבל אין מקום להשוואה. בוויקיפדיה כל התכנים הם נחלת הכלל, ובזה ייחודו".

הפלטפורמה של ויקיפדיה פשוטה לשימוש. כל משתמש מן השורה יכול ליצור ערכים חדשים, לאחר שנרשם לאתר בתהליך קל ומהיר, או לעדכן ערכים קיימים. בדיקת המהימנות של התכנים נמצאת בידיהם של הגולשים בלבד, כך שהשחתה של ערכים מסוימים, או הוספת פרטים סובייקטיביים, אפשרית אמנם, אך לשניות ספורות בלבד.

הגולשים מגלים במהירה את הבעיות הללו, מתקנים את הערכים, ומחזירים אותם למצבם המקורי. בנוסף, ערכים מסוימים שקורצים לגולשים המשחיתים, נחסמים ולא מאפשרים לגולשים לערוך אותם באופן חופשי.

לדברי דווארד, קשה לסווג את הגולשים האקטיביים שמאפיינים את האתר. "ניתן למצוא עורכים מכל הגילאים ומכל המדינות - כולם מוסיפים תכנים לאתר, ויש גולשים שמבלים באתר שעות רבות מדי יום. מדובר בעשרות אלפי גולשים מהעולם, ולנו אין מושג מי הם, כי רובם עובדים באנונימיות. זה מה שיפה בפרויקט הזה, הם אחראים על התכנים, לא ויקימדיה".

* יש הטוענים שהאתר מתנהל במודל אנרכי. את מסכימה עם הטענה הזו?

"מלבד העובדה שכל אחד יכול לערוך ערכים מסוימים, כל הגרסאות נשמרות באתר, אפילו אם מדובר ב-1,000 גרסאות, והגולשים יכולים לראות את כל הגרסאות. בנוסף, בכל זמן אפשר לדעת מה אחרים עושים באתר ואם מישהו עושה משהו לא טוב, ניתן לשנותו במהרה. יש לנו מבקרים רנדומליים לצד הליבה של הקהילה, שבחלקה מבלה שעות בפרויקט. הם יודעים את הכללים ומוודאים שדברים נעשים בדרך נכונה. לא ראינו ניסיונות רבים להשחית בכוונה את המידע שבאתר, ואנחנו סומכים על הגולשים".

לדבריה, העובדה שכל תוספת לערך מסוים מצריכה מהגולש להוסיף גם את המקור ממנו זה לקוח, נותנת ממד של אמינות למידע שיש באתר ומאפשרת לבדוק אם המקור מהימן מספיק או שמא יש להוריד את התוספת.

דווארד מודה עם זאת, כי בקהילות שונות, בהן האנשים דוברי השפה אינם רבים, יכולות להיות הטעיות מכוונות וניתן למצוא ערכים מוטים. "בקהילות הקטנות ניתן למצוא אי-דיוקים, וזה קיים גם בקהילות פוליטיות קטנות שבהן המחלוקות גבוהות וערכים מסוימים מושפעים מפרשנות פוליטית. בקהילות כאלו אין גם הרבה תכנים, אלא בעיקר תכנים פוליטיים, שמראש קשה לערוך אותם באופן אובייקטיבי".

עבודה ללא תמורה

בעידן שבו תוכן גולשים הוא כבר קלישאה שחוקה, ומרבית האתרים החברתיים כבר הפנימו כי יש לתגמל את הגולשים שתורמים תכנים ומסייעים בהצלחת האתר, ויקיפדיה מתבלט בייחודיות שלו - הגולשים לא מתוגמלים על הוספת התכנים.

* יש סיכוי שבעתיד גולשים יקבלו כסף עבור תרומתם לאתר?

"זה משהו שחושבים עליו, אבל רק בקרב קהילות קטנות, ובפרט הקהילה האפריקנית, שכן רק למעט מאוד אנשים יש גישה לאינטרנט ולא הרבה אנשים דוברים את השפה. לכן, על מנת שיהיה תוכן איכותי וכמותי באתר, שקלנו לשלם לסטודנטים שיעשו את זה.

"יש גם חברות שמשלמות לאנשים מסוימים במטרה שאלו ידאגו ויעקבו אחר המוניטין שלהם בויקיפדיה, אבל הכסף לא מגיע מאיתנו. אני לא מאמינה שגולשים יקבלו כסף בעבור זה. הרבה אנשים מוכנים להצטרף לפרויקט הזה ונלהבים רק מהאפשרות לתרום ולעשות זאת ללא תמורה כספית. אני יודעת שלא כל האנשים מבינים את המוטיבציה שעומדת מאחורי זה, אבל יש מספיק אנשים שכן".

ויקיפדיה - לא רק אנציקלופדיה מקוונת

מלבד ויקיפדיה, לוויקימדיה יש שירותים נוספים שהיא מציעה, כאשר כולם מבוססים על טכנולוגיית ה-Wiki, קרי על תרומת קהילת הגולשים:

* Wiktionary - מילון שמציע מונחים, מילים נרדפות ותרגום של מילים.

* Wikibooks - אוסף חינמי של חומרי לימוד וספרי מקצוע אותם עורכים הגולשים.

* Wikiqoute - אוסף של ציטוטים.

* Wikisource - אוסף חינמי של מסמכים ציבוריים.

* Wikispecies - מידע מקוון על חיות, צמחים ושאר צורות של חיים.

* Wikinews - ידיעות חדשותיות שעליהן מדווחים הגולשים בעולם.

* Wikiversity - חומרי מחקר ולימוד.

ויקיפדיה במספרים

* 262 - שפות שבהן האתר זמין

* 272 מיליון - גולשים מבקרים באתר מדי חודש

* 1,000 - ערכים שהיו באתר ב-2001

* 10 מיליון - ערכים קיימים כיום בויקיפדיה

* 2.6 מיליון - ערכים בשפה האנגלית

* 84,675 - ערכים בשפה העברית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות