מופז: "ההתנהגות של חלק מהנהגים בישראל דומה מאוד לטרור"

"גדלתי בתרבות שמחשיבה מאוד את התכנון ארוך הטווח, ובישראל לצערי היציבות השלטונית היא מאוד בעייתית. האופק של המערכת השלטונית הוא בין שנה וחצי לשלוש שנים וחוסר היציבות השלטונית מקשה עלינו הן לתכנן לטווח הארוך והן ליישם לטווח הארוך". כך אמר הערב (א') שר התחבורה וסגן ראש הממשלה שאול מופז, בכנס השנתי של לשכת שמאי המקרקעין בישראל שנערך באילת.

עוד אמר מופז כי "התכנון הרב שנתי הוא הכרחי אבל האם יש לנו קשיים בתהליך? כן, ולא רק חוסר היציבות השלטונית מכרסם ביישומו של התכנון ארוך הטווח אלא גם החסמים הביורוקרטיים, שכן המשק סובל מרמה מאוד גבוהה של ביורוקרטיה שהפכה לאבן ריחיים על צווארם של מקבלי ההחלטות, גם בנושאים הקשורים לחיי אדם".

"חשובה לנו גם ההלימה בין האחריות לסמכות ולצערי הרב בישראל ההלימה הזו נמצאת ברמת סמך מאוד נמוכה ולעיתים הרבה מאוד נושאים שאתה אחראי עליהם, הסמכות לגביהם נמצאת במקומות אחרים - אנחנו חייבים להגיע להלימה מקסימאלית. צריך להיות פיקוח על משרדי הממשלה אבל חוסר ההלימה הזו מחזק את רמת הפקידות ומחליש את רמת קובעי המדיניות ויוצר מציאות של חוסר יכולת לממש את הנושאים בתחום אחריותך". הוסיף מופז.

מופז דיבר גם על יעדי משרד התחבורה בנושא הפחתת תאונות הדרכים. "שר הפנים ואני היינו היום פגישה בנושא אגף התנועה וקבענו לנו יעד של ירידה רב שנתית בנושא תאונות הדרכים. כל שנה נעשה יותר ויותר קשה לעמוד אל מול המציאות ולהוריד את מספר הנפגעים אבל אנחנו עומדים בה מבחינה נומינאלית ביחס לשנה החולפת. בשלוש השנים האחרונות יש לנו ירידה של מעל 10% ואני מקווה שנוכל להגיד, כמו על 2007, שהיתה שנה נמוכה מבחינת מספר נפגעים והרוגים, שגם 2008 היא שנה שבה חלה הפחתה".

השר יצר אנלוגיה בין התנהגות הנהגים בכבישים לבין התנהגותם של מחבלי טרור. "ההתנהגות של חלק מהנהגים בישראל דומה מאוד לטרור. זה טרור בכבישים והם גובים את אותם המספרים, אבל שלא כמו במלחמה בטרור, פה לא נוכל לגייס 40 אלף אנשי מילואים. אני שואל אנשים מה הם יכולים לעשות כדי למנוע את הקטל, ונהגים רבים אומרים לי 'אילו הייתי יכול הייתי עושה את הכל'. האם כולנו עושים את הכל? התשובה היא לא".

מופז התייחס גם להשפעתו של המשבר הכלכלי העולמי על המדינה ואמר כי "תשתיות הן לא רק מקור לצמיחה אלא גם מקור ליצירת מקומות עבודה. בשנה הבאה ככל הנראה אנחנו נחזה במשבר הכלכלי במלוא העוצמה ואנחנו חייבים להכין תוכנית שנראה אותה כבר בתחילת השנה הבאה. התוכנית הראשונה היא כמובן רשת הביטחון לקרנות הפנסיה, שתוכל לסייע בראש ובראשונה פסיכולוגית. יחד עם זאת הבסיס של התוכנית הכלכלית מדברת על תשתיות, על השקעה של 5.5 מיליארד שיישומה יתחיל ב-2009 כאשר הזמינות קיימת. אנחנו מסוגלים לצאת לדרך היום עם קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה הבאה".

בנושא התחבורה הציבורית אמר השר כי "בנושא זה אנחנו נמצאים במרחק של 30 שנה ממדינות המערב ועלינו לעשות מאמץ עליון כדי לסגור פער זה. יש פה היבטים כלכליים והיבטים של יכולת להתייעל וכן השפעה על הכלכלה, על חיי החברה במדינת ישראל ועל איכות החיים. כשמדברים על הכניסות והיציאות למטרופולינים של מדינת ישראל, אם לא נדע לקדם את היציאות המטרופוליניות האלה, יהפכו אלה למגרש חנייה אחד גדול".

לאחר שדיבר השר על חשיבות התחבורה הציבורית מתח ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, ביקורת קלה על היעדר תשתית רכבת לאילת באומרו "השר סיפר בתחילת דבריו על רגשותיו בכל פעם שהוא חוזר לעיר ילדותו, אילת, אבל אם היתה רכבת לאילת זה היה מקל על כולם להגיע לכאן, היה חוסך למשק מיליארדים ומפתח את הפריפריה".

יצחק הלוי ציין גם כי "בשונה מרוב חבריי ראשי העיריות, אני טוען שלא צריך לתת סמכויות יתר לוועדות התכנוניות, אלא לצמצם סמכויות, כי הוועדות התכנוניות הן הסרטן של המערכת השלטונית וצריך לייצר מנגנוני חסימה כדי לא העמיד במבחן את הכישורים המוסריים של אותם פוליטיקאים שבינם לבין הבנה בתכנון ובנייה אין שום קשר. צריך למקצע את הוועדות התכנוניות. כל אלה שהם הקשר בין הון לשלטון נמצאים בדיוק בוועדות הללו".