עכשיו ריבית בנק ישראל תעלה

אלדד ברק, מנהל מחלקת השקעות באפריקה ישראל בית השקעות

הורדת הריבית השבוע היתה צפויה ומבורכת, אולם הנגיד לא יוכל להשאירה בשיעור כה נמוך לאורך זמן. בימים שבהם נרשמות ירידה בייצוא ועלייה בפרמיית הסיכון של מדינות מתפתחות, שיעור ריבית כה נמוך עלול להביא לפיחות חריף בשקל.

ההסתברות הגבוהה לזינוק בגירעון התקציבי עקב ירידה בהכנסות מגביית מסים רק תלבה את המגמה. בתנאים אלה עלול הנגיד לשוב ולהעלות את הריבית, כדי למנוע חזרה לאינפלציה גבוהה.

ירידה בייצוא משמעה שלמדינה ייכנס פחות מט"ח, אשר נחוץ למימון הייבוא. את הייקף הייבוא קשה להפחית במידה ניכרת במשק כה קטן, כמו ישראל והביקוש למט"ח יעלה את שערו.

ביום ב' דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ירידה בשיעור 13.4% בייצוא ברבעון השלישי (בחישוב שנתי). הירידה בייצוא הייתה בעיקר בענפי התעשייה והירידה בייבוא סחורות ושירותים הסתכמה בשיעור 7%. משק הישראלי כמשק קטן, נסמך מאוד על הסחר בינלאומי ולכן (בין היתר) הצמיחה ברבעון השלישי ירדה לשיעור 2.3%.

נתונים המגיעים אלינו מהעולם מלמדים על ירידה משמעותית בייצוא שעוד לפנינו. חודש אוקטובר, למשל, אופיין בירידה משמעותית בפעילות העסקית ברבים משוקי הייצוא שלנו. בחודשים הבאים ייצוא הדשנים צפוי להיפגע ובוודאי שגם ייצוא הטכנולוגיה, והמדינה "תייצר" פחות מטבע חוץ.

כאשר הסביבה העסקית בעולם נחלשת והנזילות יורדת, פרמיית הסיכון עולה. זה נכון למרווחי התשואה שבין אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות, למרווחי התשואה שבין אגרות חוב קונצרניות בדירוגים שונים (למשל, הפער בין אגרות החוב המדורגות בממוצע AA ואלה המדורגות בממוצע A יהיה גבוה בהשוואה לתקופות קודמות) ולפי אותו עיקרון גם למרווחי התשואה בין אגרות החוב הממשלתיות של מדינות שונות.

המשקיעים בעולם אינם מתייחסים לאג"ח מדינת ישראל כאל נכס חסר סיכון וככל שהמיתון יעמיק הם ידרשו פרמיה גבוהה יותר על השקעה באג"ח זה. נסביר, כי שוק ההון שלנו פתוח למשקיעים זרים והשתתפותם בגיוסי אגרות החוב הממשלתיות חשובה.

עליה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל כבר הביאה לפער משמעותי בתשואות אגרות החוב של ארה"ב וישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, אשר נמדדת באמצעות CDS ל- 5 שנים, כבר הגיעה ל- 199 נקודות. המשבר עלול בהחלט להקשות, אם כן, על המשך הורדת הריבית וכמובן על ירידת התשואות באגרות החוב הממשלתיות הארוכות.

ולבסוף, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לגדול. כיון שרווחי החברות צפויים לרדת בעת מיתון, כך תפגע גם גביית המיסים, אשר מממנים את תקציב הממשלה. מהצד השני, בהוצאות הממשלה קשה מאד לקצץ וגם הלחצים הפוליטיים להגדלת ההוצאה צפויים להתגבר. החשש במקרה כזה הוא מגידול בחוב הממשלתי ומליבוי האינפלציה, תנאים שיצריכו אף הם העלאת ריבית.