בסוף נצטרך הרבה פחות כסף

רונן מנחם הוא מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק המזרחי טפחות

1. 1 בסוף נצטרך הרבה פחות כסף
   
   על היקף סיוע תמיד אפשר להתווכח, אבל הפעם אני סבור שהוצאות המימון תהיינה נמוכות בהרבה מהסכום שעליו הכריז האוצר - המסתכם עתה ב-50 מיליארד שקלים (עם תוכנית ההמרצה, שכבר הוצגה, ותוכנית הסיוע לכספי החוסכים בפנסיה, שתוצג בעוד ימים ספורים).
   
   סכום זה מהווה 8% מהתוצר ולהערכתי, בסופו של דבר, יהיה צורך בסכום נמוך בהרבה, שניתן יהיה לממן אותו בקלות במשאבים שיש למדינה.
   
   זאת ועוד, לנוכח ההאטה המסתמנת, שתלווה בביקוש לנכסים בטוחים, לרבות אג"ח ממשלתיות, יעלה הביקוש לאג"ח שמטרתו מימון התוכניות, כך שעלות הערבות, עוד תרד.
   
   
2. 2 ערבות המערכת הבנקאית: חייבים פיקוח
   
   ערבות המדינה שתינתן למערכת הבנקאית, בסך 6 מיליארד דולר, או 0.9% תמ"ג, מחייבת מנגנון שיוודא שאכן ההון המגויס ינוצל לתכלית אחת: הגדלת האשראי.
   
   אגב, דברים דומים ניתן לומר על מדיניות המוניטארית המרחיבה, שהרי בנק ישראל אומר שחרף הורדות הריבית, עלות האשראי ממשיכה לעלות. הניסיון בעולם מעיד שצעדים דומים לא הצליחו להביא במהירות לשיפור בזמינות האשראי ועלותו לציבור. על האוצר ובנק ישראל לוודא שהפעם תימצא דרך לעשות זאת.
   
   בשנה הראשונה תעמיד המדינה ערבות בסך 1.66 מיליארד שקלים. לפי הערכתי שהאטה תמשך לכל היותר שנתיים, רוב המסגרת לא תנוצל.
   
   
3. 3 חזרה לתמחור נורמלי של אגרות חוב
   
   לתוכנית תהיה השפעה חיובית על שוק האג"ח הקונצרני. זאת בשל עליית הביטחון בכך שהחוב יוחזר. התשואות לפדיון על אג"ח של חברות, לבטח אלו המדורגות, צפויות לרדת.
   
   צעד מעין זה מסיר את עננת הבהלה והחרדה שאפפה את כל איגרות החוב לסוגיהן ללא אבחנה ומאפשר לשוב ולהתייחס למאפייניהן: משך החוב לפדיון, התשואה הנוספת בהשוואה לאג"ח ממשלתית דומה, הדירוג, תחום העיסוק וכו'.
   
   השיבה לשיקולים כלכליים תהווה תוצאה חשובה לטווח ארוך יותר של המהלך, מעבר להשפעה החיובית ההתחלתית. גם הקמת המנגנון שיסייע למחזיקי אג"ח להגיע להסדר מחזור חוב עם מנפיקיהן חשוב וראוי בהקשר זה.
   
   
4. 4 הביקוש לנירות ערך ייעלה ואיתו יעלה חזרה ערך שקל
   
   אשר לצעדי החקיקה בתחום המס, שתעודד הזרמת הון לארץ וניתובו לשוק ההון, ניתן לומר, בהסתכלות כוללת, שהצעד יסייע להגדלת הביקוש לני"ע, כך שמחיריהם יעלו, לרבות אג"ח חברות.
   
   אמנם, מדובר בצעד שתומך בעלייה בשער השקל מול הדולר, אך רכישות המט"ח בידי בנק ישראל תוכלנה לקזז זאת(בהיעדר שינוי בשער הדולר בעולם). לחילופין, אם הרכישות תיפסקנה, או שהדולר ירד בעולם, הדבר יתמוך באג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך, גורם נוסף שיפעל להוזלת עלות התוכניות השונות.
   
   
5. 5 היזהרו מהאינפלציה
   
   חשוב לזכור, שהתוכניות המוצעות, בשילוב עם הורדת הריבית, מהוות מדיניות מרחיבה פיסיקאלית ומוניטארית. מדיניות זו מתבצעת בתקופה בה השקל יורד בערכו כנגד הדולר.
   
   שני גורמים אלו מביאים, בזמנים רגילים, לאינפלציה. אמנם, כרגע מדובר על האטה חריפה וירידה במחיר הסחורות, וכמו כן מוזכרת התרופפות הקשר בין המט"ח לקצב האינפלציה, אך כדאי לזכור שהן הריבית המוניטארית והן ההוצאות המתוכננות נמצאות, מבחינת האינטנסיביות והצירוף של שתיהן יחדיו, בטריטוריה לא מוכרת.
   
   לא ניתן להתעלם מסיכון אינפלציוני ולכן יש צורך לחשוב גם על מנגנונים שיאפשרו להמשיך בתוכנית המוצעת גם אם קצב האינפלציה יעלה.