עסקה לא אקראית

חובת הדיווח (בדרך כלל) מוטלת במקרים שכאלו על הקונים, וברשימה זו לא נעסוק בכך. בנוסף, נקבע בחוק כי מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי, מהווה עסקת אקראי.

בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 פורטו עשרה מקורות להכנסה החייבת במס בישראל, והראשון שבהם הוא השתכרות או רווח מכל עסק או משלח - יד, או מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי.

מהי, אם כן, עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי? מקובל להבחין, בהקשר זה, בין פעילות עסקית רציפה ומתמשכת (ייצור, מסחר, שירותים עסקיים וכיוצ"ב) לבין פעילות שיש לה סממנים מסחריים אך אינה מגעת כדי ניהול עסק או משלח יד.

פעילות מהסוג הראשון תהווה פעילות עסקית של ממש (הכרוכה בדרך כלל בחובת ניהול פנקסים בהתאם לתקנות מס הכנסה) ואילו פעילות מהסוג השני תיפול מן הסתם בגדר עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי שאיננה כרוכה בהכרח בחובת ניהול פנקסים, אך הפסדים שנגרמו ממנה לא יותרו בניכוי כנגד הכנסות ממקורות אחרים (ראה החלטה בעמ"ה 155/97, צבי ברנר נגד פקיד שומה גוש דן, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב).

מספר דוגמאות לפעילות שעשויה (או עלולה) להיחשב כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, על כל המשתמע מכך:

* אדם הנוהג לרכוש דירות מגורים, לשפצן ו/או לשדרגן, ולממשן ברווח נאה לאחר מכן (יש להתייחס גם למקורות המימון, תדירות הפעולות, תקופת ההחזקה בדירה עד למימושה וכיוצ"ב), עלול להיחשב כמי שעשה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

* אדם הנוהג לבצע רכישות ומכירות קצרות מועד של מכשירים פיננסיים מתוחכמים (לרבות עסקאות עתידיות), שלא למטרת גידור התחייבויות ונכסים "פרטיים" (גם במקרה זה מקובל להביא בחשבון את מקורות המימון ואת תדירות הפעולות), עלול להיחשב כמי שעשה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

* מי שמרבה בהגשת תובענות, שנלווית בקשה להכרה בהן כתובענות ייצוגיות, מסתכן בכך שייחשב כמי שעשה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

החלטה שכזו ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעמ"ה 1109/04 (קרן חיים נגד פקיד שומה גוש דן) ובה כלל השופט מגן אלטוביה, בין היתר, מלים אלו: "השקעת משאבים של הון אנושי ושל ממון, תוך נטילת סיכון, מתוך ציפייה להשאת רווח בסופו של יום, הם ממאפייניה של עסקה בכלל ולרבות עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".

* מי שיצר מפגש עסקי מוצלח בין קונה לבין מוכר עלול אף הוא להיחשב כמי שעשה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, אלא אם כן מדובר באספן מצוות, שבאופן מובהק תורם את שירותיו הטובים שלא על מנת לקבל תמורה או טובת הנאה.

* בשנים האחרונות נפרצו הסכרים, וטושטשו במידה רבה ההבדלים בין פעילות "פרטית" לבין פעילות "מסחרית". בין היתר, נוהגים יחידים תושבי ישראל ללוות קבוצות מטיילים לחו"ל (שלא לדבר על הרצאות ושליחויות בחו"ל מטעמם של אחרים), להחליף דירות ומכוניות עם תיירים, להכין ארוחות ביתיות לאורחים מזדמנים, ועוד כיוצא באלו.

פעילות מתמשכת שכזו, אף אם אינה מלווה בתזרימי מזומנים בפועל, עלולה להיחשב כבעלת אופי מסחרי (הכל בהתאם לנסיבות) ובמקרים קיצוניים יהיו מבצעיה חשופים לסנקציות בשל אי דיווח לרשות המסים בישראל.

שכירים אינם פטורים מחובת הדיווח על הכנסתם מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, ככל שהייתה להם כזו, שהרי הפטור מהדיווח "מכסה" אך ורק הכנסה נוספת ממנה נוכה מס במקור (בהתאם לשיעורים שנקבעו בתקנות או בפקודה), או שחל לגביה פטור ממס.

* הכותב הוא רואה חשבון ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי.