רוני חזקיהו ל"גלובס": "יש שלב שבו מפקח על הבנקים מפסיק לדבר ומתחיל לעשות. אני מקווה שלא נגיע לשם"

"יש שלב בו מפקח על הבנקים מפסיק לדבר ומתחיל לעשות. כרגע המשק ומערכת הבנקים, לא נמצאים שם, ואני מקווה שלא נגיע. תוכנית האוצר נועדה, בין היתר, לאפשר לבנקים לגייס הון בזול יחסית, ולמנפו במתן אשראי. אם ניווכח שהכוונה לפתור לא מביאה תוצאות, יהיה צורך להגיע למעשים". כך אמר היום ל"גלובס" המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו.

לדבריו, הבנקאות בארץ במצב איתן בהרבה מבנקים רבים בחו"ל, אך מגבלות הון מפריעות לבנקים להרחיב אשראי, ומאלצים אותם לתת הלוואות בריביות גבוהות יחסית. הבעיה נעוצה בקושי לגייס הון, שלפעמים אינו זמין, או שהוא יקר מדי. הדבר מביא את הבנקים למצב בו הם מצמצמים את היקף האשראי.

"אחד המרכיבים של תכנית משרד האוצר מדבר על העמדת ערבויות מדינה לגיוס הון של הבנקים. הכוונה היא להוזיל את עלויות גיוס ההון, וגם להגדיל את הזמינות שלו. גם העובדה שיש מרכיבים המדברים על עידוד גיוס מהשוק, אמורה להקל על מצבם של הבנקים אשר נותרו ספקי אשראי יחידים.

"תוספת הון של 6 מיליארד שקל אמורה להביא, בתנאים רגילים, לתוספות הלוואות בסך של כ-60 מיליארד שקל. זה לא פותר את כל הבעיות במשק, אך זו תרומה לפתרון. על פי מה שידוע לפיקוח על הבנקים, ישנו בנק אחד בלבד שמתנגד לתכנית כפי שהוצגה, אחד שמתלבט ושלשה אשר בעדה.

אין שום תנאים נלווים לקבל את הערבויות של הממשלה, ולגייס הון למתן אשראי. יחד עם זאת חזקיהו ציין כי כוונת התכנית היא לפתור בעיות אשראי במשק, ואם כוונה זו תסוכל, אם מישהו יחשוב שניתן להשתמש בכסף שהועמד בערבות מדינה למטרות אחרות, שאינן קשורות להגדלת האשראי, הרי שיהיה צורך בפעולה מצד הפיקוח על הבנקים, ציין חזקיהו.