תוכנית ההצלה הזולה

בלי רשת, בלי כסף, בלי הגדלת ההוצאה הממשלתית, מזור למיתון ולא כרוך בתקציב

אנו עומדים בפתחו של מיתון לא קל. כבר כעת מורגשת האטה במשק ועמה החל גל הפיטורים. אין זה פלא שההסתדרות נזעקת. אנו חוזרים כעת למראה הקשה של מובטלים שמטה לחמם וכבודם האישי נשברים לפתע.

מה עושים? יש התובעים תקציב מרחיב גירעון שבעזרתו - על-פי תורת קיינס - תבצע הממשלה צעדים אנטי-מחזוריים - תגביר השקעה בזמן האטה, ועם סיומה, יחזור התקציב לתיקנו. לדעה זו לה תומכים רבים. הצרה היא זו: כבר עתה מדובר על מצב כזה, שכן בתקציב 2009 לא נלקחה ההאטה בחשבון וברור שהכנסות המדינה יהיו נמוכות מהצפוי והתקציב יהיה גירעוני.

יתר על כן, בישראל יש לצעד זה של הגדלת הוצאות הממשלה גם חסרון פוליטי ייחודי: כל הרחבה תקציבית ננגסת מיד בכנסת על-ידי האינטרסים המיוחדים, וחלק ממנה זורם למטרות שאין להן דבר עם יעדים כלכליים. אם מוסיפים לכך את העובדה שבישראל מה שניתן קשה ללקחו בחזרה - עובדה המסכלת את הפתרון הקיינסיאני הקלאסי - אפשר להבין את סירוב האוצר ללכת בדרך זו.

שיחרור חוסם העורקים של המשק

מאמר זה מציע דרך אחרת: האצת הפעילות במשק תיעשה על-ידי זירוז הליכים ביורוקרטיים. הליכים אלה בישראל הגיעו לשפל של אי-יעילות ושיתוק הדדי עד שהם מאיטים, ולא פעם אף חוסמים, את הפעילות המשקית. עשרות יזמים עזבו את הארץ בשל חסמים אלה ועקרו לחו"ל. לא, אין מדובר ברפורמה משטרית מקפת שישראל ממש משוועת לה. מדובר בהקלות בביורוקרטיה הקיימת, כדי למנוע את החרפת ההאטה ואת הטרפוד ההדדי שפקידים, חשבים ומשפטנים ישראלים התמחו בה. הקלות אלה יפעלו ממש כמו הגדלת הגירעון, בלי הסיכונים הכרוכים בהגדלה כזו.

למשל, בתקופת מיתון יש צורך דחוף להאיץ את פעולות הבנייה הציבורית והפרטית כדי לאפשר יצירת מקומות עבודה נוספים. אך האצה זו נתקלת בקשיים ובעיכובים שלא ייאמנו. לעיתים קרובות, מתעכב מבצע בנייה דחופה וחיונית משום שאין מי שיקליד את פרוטוקול הוועדה שסיימה דיוניה מקץ חמש שנים של דיונים קטועים בין פקידי ממשלה לראשי רשויות מקומיות.

במינהל התכנון שבמשרד הפנים הוכנה לפני זמן רב תוכנית לייעול הביורוקרטיה של הוועדות השונות - המקומיות, המחוזיות והמיוחדות, אשר ביחד יוצרות צבא אדיר של פקידים ונציגי ציבור המחשקים זה את זה. תוכנית זו יצאה בימים אלה כתזכיר הצעת חוק. יש לעשות כל מאמץ כדי לזרז את הליכי החקיקה - גם ערב בחירות - כמענה חלקי למיתון ולאבטלה.

אך אין מדובר רק בענייני תכנון ובנייה. בכל מקום שיש בו צורך ברישוי, המערכת הממשלתית והעירונית לא מגיבה בזמן ראוי. ייתכן שראש הממשלה, חבריה וראשי הרשויות המקומיות, צריכים לפנות לכל הפקידים בעלי הסמכויות הרגולטוריות בבקשה לא לעכב החלטתם, שכן כל עיכוב כזה משמעותו עוד מובטלים ועוד סבל.

מילה לאנשי היועץ המשפטי

ואולי גם צריך להשמיע מילה אחת אל עבר הצבא הגדול של משפטנים ונציגי היועץ המשפטי לממשלה, המצויים בכל שלוחות השלטון המרכזי והמקומי: תפקידכם לשמור על שלטון החוק אך עקרון זה כולל גם את חובתה של הרשות המבצעת למשול ולבצע החלטותיה. אי-שלטון גם הוא פגיעה קשה בשלטון החוק. ו

חוץ מזה, אתם לא השלטון. לא נבחרתם על-ידי הציבור. תפקידכם למנוע אי-חוקיות. לא לשלוט. ולכן, כשאתם אומרים "לא" הציעו גם דרך חוקית איך אומרים "כן" למשהו חוקי. אם לא תעשו כך, תיפול עליכם האחריות לריבוי המובטלים והסבל בחברה הישראלית. *

הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר שר החינוך וח"כ, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006)