מאותו הכיס בדיוק

חברות בינלאומיות של אותו בעל עניין יכולות לצמצם את תשלום המס במהלכים פשוטים

בעוד עסקאות רבות במשק תקועות, יש עסקאות, שלהן יתרונות עסקיים ומיסויים, הצוברות תאוצה בימים אלה. מדובר בעסקאות בין צדדים קשורים, כמו לדוגמא, בין חברה לבעל השליטה בה, או בין החברה האם לחברה הבת שלה.

פקידי השומה מטפלים בעסקאות אלה בחשדנות רבה. בנוסף לחשדנותם הטבעית של האחרונים יש הוראות חוק חדשות אשר נכנסו לתוקף בשנים האחרונות המקשות על ביצוע עסקאות בין צדדים קשורים.

פעילות בינלאומית

ארגון עסקי הפועל בפרישה בינלאומית ומורכב ממספר חברות, יכול לפזר את הרווחים בין החברות בתוך הקבוצה על מנת לחסוך בתשלומי המס, בדרכים מגוונות. בין היתר:

  1. להעביר את עיקר הרווח לחברה שנמצאת במדינה שיש בה שיעורי המס הנמוכים ביותר.
  2. להעביר הכנסות לחברה שהפסדיה העסקיים גדולים.

אלה רק שתי פעולות שעשויות להניב חסכון אדיר במס לבעלי השליטה.

כששתי חברות, המהוות זרועות נפרדות של אותו גוף מרוויח, מקיימות ביניהן עסקה שסופה העברת כסף מזרוע לזרוע, פקיד השומה עשוי להתעלם מהמחיר שנקבע לעסקה, ולקבוע בעצמו את המחיר "האמיתי". זאת בטענה שמחיר העסקה כפי שקבעו הצדדים אינו מחיר השוק, כפי שהחוק מחייב, ונועד להפחתת מס.

תעריפים הנקבעים בין צדדים קשורים אים מעידים בהכרח על הפחתת מס בלתי כשרה וקיים קושי רב בחשיפת "המחיר האמיתי" של העסקה. לרשות המסים אין מדיניות ברורה בעניין זה, וכך סוגיה זאת מהווה שדה קרב בין רשות המסים לנישומים המנסים לשכנע את פקיד השומה כי המחירים שהם קבעו הם הנכונים.

הלוואות ל"בעלי שליטה"

בעל שליטה בחברה, המקבל משכורת מהחברה שלו, חייב לשלם עליה שיעור מס שולי גבוה (במשכורות המקובלות, בדרך כלל מגיע זה ל-47%) וכן מתחייב בתשלום לביטוח לאומי. אולם, האינטרס של בעלי השליטה הוא לסווג את הכסף שנמשך מהחברה כהלוואה ולא כמשכורת החייבת במס. מהלך זה הוא חיסכון אדיר.

רשות המס, כצפוי, נוקטת במגוון אמצעים כדי למנוע מהלך כזה. פקיד השומה עלול להציג ולהתייחס אל "ההלוואה" כאל קבלת משכורת מבעל השליטה, דבר שיחייב מיסוי בשיעור מס שולי גבוה וכמובן בתשלום לביטוח לאומי.

דיווח על תכנוני מס בין צדדים קשורים

חקיקה חדשה מחייבת לדווח לרשות המסים על מהלכים שמטרתם הפחתת מס, המבוססים על קירבה בין צדדים קשורים. לדוגמא, החוק קובע שחייבים לדווח על תשלום דמי ניהול שנתיים למי שמוגדר כ"קרוב", אם הם עולים על שני מיליון שקלים בשנה, ששולמו מגוף מרוויח לגוף מפסיד.

רשות המסים אמורה לבדוק את הדיווחים ולהחליט האם העסקה כשרה. ביחס להעברת דמי ניהול בין צדדים קשורים קיימת פסיקה של בית המשפט המדריכה כיצד לבצע עסקאות אלה בצורה כשרה למהדרין. להרחבה בעניין זה ראו את מאמרי "עוד קצת רווח מההפסדים" שפורסם במדור זה.

מי שאינו מדווח על תכנוני המס, חשוף לסנקציות שונות ובכלל זה קנסות גדולים וסיכוי לעונשים בשל עברות אזרחיות ופליליות.

ד"ר אבי נוב הוא בעל תואר שלישי בבמיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המכללה למנהל-המסלול האקדמי. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net