אלישע ינאי: "אני לא יודע אם התנהלות הממשל היא עיוורון, שיתוק או אי-הבנה עד כמה המצב חמור"

"המדינה שלנו מומחית בממשלות איחוד לאומיות כאשר מוצבת מלחמה בפתח", אומר ינאי, אלישע ינאי, נשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר של מוטורולה העולמית, "אבל מספר הנפגעים הכלכליים שיהיו מהמיתון הכלכלי הרבה יותר גדול ממספר הנפגעים במלחמה. כדאי שאלה היושבים שם למעלה יסתכלו קצת על האחות הגדולה אמריקה וילמדו משהו: המחלוקות והמאבקים הפוליטיים בין מקיין לאובמה לא רלבנטיים כאשר הדברים מגיעים לכלכלה. תראי איך הם עוזבים את הכל ונחלצים יחד לעזרת המערכת היצרנית שלהם כשיש משבר. הייתי מצפה שביבי ייכנס כעת לתוך פורום כלכלי יחד עם ציפי ליבני, איווט ליברמן, אלי ישי ואחרים משמאל ומימין, ושישבו יומם ולילה עד שיצא עשן לבן. שיעשו הכל כדי שהמגזר היצרני במדינה, וההיי-טק בתוכו, לא ייעצר".

מה לדעתך צריך להיעשות מחר בבוקר?

"הם חייבים להזרים קווי אשראי לכל המפעלים הקטנים (אלקטרוניקה, היי-טק, אבל לא רק היי-טק), כי החברות הללו משוועות למזומנים ונמצאות בסכנת התייבשות. קובעי המדיניות חייבים לפתוח את כל החסמים הבירוקרטים ולדאוג לכלכלת האמת. לא רק לכלכלת הפיננסים. בעניין זה ההתנהגות חלמאית: הממשלה כבר החליטה על קרן של מאות מיליונים להלוואות לעסקים קטנים, אבל במקום להריץ את זה הם מתעסקים עכשיו בסוגית הבנק שיזכה במרכז. הם לא מבינים שצריך כעת לשים את כל שקי החול נגד הצונאמי שהולך לשטוף אותנו. במקום לשים כעת ארגזים של חול על החוף כדי שלא נוצף, הם מתעסקים בגינה ומנסים לוודא שהגינה תטופל עם מכרז של גנן טוב. לא רק שזה ניהול לקוי, זה חוסר אחריות".

עיוורון בצמרת?

"אני לא יודע אם ההתנהלות הזו היא עיוורון, שיתוק או אי-הבנה עד כמה המצב חמור. קובעי המדיניות בממשלה ובמערכת הפיננסית הם אנשים אינטליגנטים ברובם. אני לא חושב שהם עיוורים למצב, אבל הם מוכרחים להסיר חסמים ולנוע הרבה יותר מהר".

למה לדעתך האינטליגנציה שלהם לא באה לידי ביטוי בשטח?

"כי יש להם פריימריס עכשיו וכל אחד רוצה להיות פופוליסט. הראשונים שצריכים להירתם לטיפול הם ראשי האופוזיציה, בין אם זה איווט, ביבי, ישי וליצמן. לכולם אכפת מהמדינה. הם חייבים לוודא מיד שההיי-טק ייפגע במינימום האפשרי כי זה היה, הווה ויהיה מנוע הצמיחה המהותי של המדינה. אם אוטו שוקע בבוץ ואפשר להוציא אותו עם חבל, נכון שצריך גם לדאוג לווילונות באוטו שלא ייכנסו זבובים ונכון שכדאי גם לדאוג שלא יתלכלך יותר מדי, אבל מוכרחים לחלץ אותו מהבוץ לפני הכל. המדינה והכלכלה משולים עכשיו לאוטו תקוע בבוץ. במקום לחלץ אותו מהר - מתעסקים אצלנו עכשיו בצבע הווילונות שלו".

מה קורה כרגע?

"כרגע לא נעשה כלום, כלום, כלום. לצערי, יש לנו בעיה קשה של הנהגה ובינתיים הסטארט-אפים והחברות הקטנות בסכנת אמיתית של התייבשות.

"ממליץ להעביר עוד שנה-שנתיים באקדמיה"

אבל לא רק בעיית ההנהגה וסכנת ההתייבשות של ההיי-טק מעסיקות היום את מוחו של ינאי. סוגיית החינוך הטכנולוגי בישראל מטרידה את מנוחתו לא פחות. הגם שהוא מדבר על הנושא בהתלהבות ובעיניים נוצצות, מרחפת מעל עננה שהטלטלות העזות בענף ההיי-טק יניאו צעירים מבחירה מקצועית בכיוון הטכנולוגי. "לסטודנטים שמתלבטים היום אם ללמוד היי-טק חרף התהפוכות בענף הייתי אומר להמשיך ללמוד. אם צריך להתפרנס: תהיו נהגי מוניות בלילה, אבל העמיקו את ההשכלה שלכם כי היא הנכס האמיתי. המשבר הנוכחי זמני. קיים ויכוח אם הוא יארך שנה או שנתיים, אבל הצמיחה תתחדש בוודאות. להערכתי, נכון לעכשיו הגענו לקרקעית פחות או יותר, ואני מאמין שתוך כ-12 עד 18 חודש תחול התאוששות. למה? כי היי-טק הוא מקצוע אמיתי, הוא פועל בזירה שמציעה מוצרים אמיתיים נחוצים לעולם. לסטודנטים בהיי-טק, שמודאגים כי לא ייקלטו בתעשייה בזמן הקרוב, הייתי מליץ ללכת ללמוד לתואר שני, להעביר עוד שנה-שנתיים באקדמיה, ולהמתין שהגל יעבור. ושיזכרו: תעשיית ההיי-טק בעולם היא תעשייה של למעלה מ-6 טריליון דולר, כאשר כל התל"ג העולמי הוא 64 טריליון. במילים אחרות: 10% מהתל"ג העולמי זה ההיי-טק".

נשמעת היום טענה שמדובר במשבר וירטואלי, שהמעסיקים בהיי-טק מנצלים את גב העובדים כדי להיות רווחיים יותר.

"קשקוש בלבוש. אין ספק שהמשבר אמיתי ונוגע בכמה מעגלי תעשייה. חברות היי-טק שמספקות ציוד ורכיבים לתעשיית הרכב נפגעות ישירות אם הכלכלה בהשהיה. אין בכלל ספק שכל יום נעצרות הזמנות בארגון כזה. מי שמספק רכיבים לציוד ביטחוני (טנקים, מטוסים וכו'), לא מרגיש את המשבר אבל בוודאות זה יגיע גם אליו. אם התקציב של ארה"ב או של מדינות אחרות יקטן בגלל המיתון, יהיה להם פחות כסף לקנות ציוד מעסקי ההיי-טק".

מה אתה אומר למעסיקים הגדולים בהיי-טק, ששוקדים במרץ על רשימות המפוטרים?

"אני אומר להם חד-משמעית: אל תמהרו לפטר. מי שעוסק בייצוא הרוויח 10% מעליית הדולר, ואני מאמין שהדולר ימשיך לעלות. העלייה הזו מאפשרת להקטין את ההוצאות של היצואן בלי לפגוע בעובדים.

"שנית, תמיד אפשר לקצץ בשומנים ופיטורין הוא פתרון של מוצא אחרון. למרות שאני לא יכול לדבר בשם כולם, יש לי תחושה שיש היום יד קלה על ההדק וזו טעות ניהולית: הנכס היחיד של מפעלי ההיי-טק בארץ מונח בעובדים. ההשקעות במכונות ובציוד בטלים בשישים לעומת ההשקעות בכוח אדם. להכשיר עובד מומחה עולה מאות אלפי דולרים, עד שהוא הופך מג'וניור למומחה בתחום הספציפי שלו. אם מנהל השקיע במהלך השנים במהנדס שעובד אצלו כמיליון דולר, אז איני מבין את הרעיון לפטר אותו ולאבד את ההשקעה כדי להשקיע שוב הון עתק בעובד חדש, כדי להביאו לרמת הכשרה של קודמו.

"אני מוטרד מאוד מפיטורים, אבל הרבה יותר מוטרד מעצירת הגיוסים. מסיימים אצלנו בהיי-טק כ-8,000-10,000 איש בשנה. אם הם לא יגויסו לתעשייה, הדור הצעיר ישאל את עצמו בשביל מה להשקיע וללמוד קשה כדי להיות מהנדס תוכנה או מהנדס אלקטרוניקה. הסכנה היא שהם יפנו לכיווני מקצוע הזויים ולא יצרניים, כפי שקרה בתקופות משבר בעבר.

"אגב גם את המהלך הזה הממשלה יכולה להדוף: במקום לשלם למפוטרים דמי אבטלה, שיאפשרו למעסיק להמשיך ולהעסיק את העובדים בחצי עלות, למשל, כאשר החצי השני יגיע מהממשלה ויהיה משול לדמי אבטלה שבלאו הכי היא היתה משלמת".

"לחבר'ה שפוטרו מציע להשתלב באקדמיה"

מה אתה אומר למפוטרים בהיי-טק שיתקשו עכשיו למצוא עבודה?

"לחבר'ה שפוטרו מהתעשייה אני מציע להשתלב באקדמיה כעוזרי הוראה, כמנהלי מעבדות או כמורים בבתי-ספר טכנולוגיים. יש להם את היכולת לחבר בין התעשייה לאקדמיה, ולהפוך את התכנים הנלמדים ליותר פרקטיים".

מה מייחד את ההיי-טק הישראלי?

"יש לנו היי-טק תחרותי מאוד, שמתאפיין בכוח אדם יוצא מן הכלל. יש לנו חינוך טכנולוגי טוב, והצבא מחשל את אנשינו גם ברמה האישית והמקצועית. היותנו כור היתוך של מהגרים מעניק לנו יתרון שיווקי של שליטה במגוון שפות, כך שאנחנו יכולים לשלוח זרועות שיווק לכל העולם. גם ההתמחויות שלנו הן בענפים קריטיים ומבוזרים: תקשורת תוכנה, ציוד רפואי ועוד. יחסית למקום אחרים בעולם, אנחנו יותר גמישים, לומדים מהר, בעלי כושר לעבור בקלות מנישה אחת לנישה אחרת. עובדה: כאשר בכל העולם תחום ההיי-טק צמח ברמות של 6%, ההיי-טק הישראלי צמח ב-15%".

האם ברמה הלאומית כדאי להתוות מדיניות שתעודד סטודנטים לבחור במקצועות יצרניים כמו היי-טק?

"מדי שנה מסיימים את האקדמיה 35 אלף איש, ולמעלה מ-10 אלף מגיעים להיי-טק ולמקצועות לווין שלו. המדינה חייבת לאפשר להם הלוואות, לוודא שכל מי שרוצה ללמוד ילמד. אני לא מזלזל בכלכלנים או במשפטנים. טוב שיש גם מי שלומד באקדמיה תנ"ך, ספרות, היסטוריה ומקצועות אחרים, אבל אנחנו חייבים לתת את הדעת ולטפח במיוחד את המגזר היצרני שתורם ישירות לכלכלה האמיתית. לא רק היי-טק גם מי שמייצר נעליים, קפה או כל דבר אחר. אני חושב שקובעי המדיניות רוצים בגדול לדאוג לכלכלת האמת, והיי-טק מהווה 50% מתוך כל הייצוא של המדינה. יחד עם זאת, צריך לדאוג גם למייצאים בתחומים האחרים".