בנק הפועלים: "ברבעונים הקרובים הצמיחה בישראל צפויה להיות אפסית - ואולי אפילו שלילית"

"ככל שנוקף הזמן התחזיות הופכות לפסימיות יותר ומועד היציאה מהמיתון מתרחק" ; "הגירעון התקציבי בישראל עלול להגיע ב-2009 לשיעור של כ-5% בתסריט סביר" ; למשקיעים ממליצים בבנק הפועלים לא להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק - גם אם הבורסה תיסחר בעליות בטווח הקצר

"ההשפעה של הגורמים שייצבו את המשק הישראלי עד כה פוחתת, ואנו סבורים כי ברבעונים הקרובים הצמיחה בישראל צפויה להיות אפסית ואולי אף שלילית" - כך כתבו היום (ה') כלכלני בנק הפועלים במסגרת הסקירה הכלכלית שלהם לחודש דצמבר.

"ככל שנוקף הזמן התחזיות הופכות לפסימיות יותר ומועד היציאה מהמיתון מתרחק", כתבו הכלכלנים בהתייחסם לכלכלה הגלובלית. "הסנטימנט שעולה מוושינגטון כעת הוא שהממשל ישקיע כל סכום שנדרש על מנת למנוע הידרדרות נוספת. ההאטה בצמיחת השווקים המתעוררים מרכזת את מירב תשומת הלב של קובעי המדיניות והם נוקטים הן בצעדים מוניטריים והן בכלים פיסקליים לבלימת המשבר ולעידוד הביקושים המקומיים".

ובחזרה למשק הישראל, כלכלני הבנק כותבים: "זה עדיין לא מיתון כמו בארה"ב או באירופה, אך האינדיקטורים מצביעים על ירידה של ממש בפעילות הכלכלית. "לתחזיות העולמיות שהולכות ונעשות פסימיות יש לכך כמובן השפעה ישירה על ביצועי המשק בשנה הבאה ובעיקר לנושא הפיסקלי. הירידה ברווחיות של המגזר העסקי, ההאטה בצריכה וירידות השערים בשוק ההון גורמות לירידה חדה בהכנסות".

להערכת הכלכלנים, הגירעון התקציבי עלול להגיע ב-2009 לשיעור של כ-5% "בתסריט סביר". לדבריהם, ברוח האירועים המתרחשים היום בעולם, גירעון בסדר גודל זה אינו חריג, אך אינו מותיר בידי הממשלה משאבים על מנת לטפל במשבר בשווקים הפיננסיים או ליצור תוכניות לעידוד הצמיחה.

למשקיעים ממליצים בבנק הפועלים לא להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות - גם אם יירשמו עליות שערים בבורסה בטווח הקצר, כיוון שרמת הסיכון בשווקים עודנה גבוהה.

באשר לריבית בנק ישראל צופים הכלכלנים כי החרפה של ההאטה בכלכלה המקומית וכן ירידה חדה במדדי המחירים לצרכן בחודשים הקרובים יאפשרו המשך הפחתה של הריבית עד לשיעור של כ-2% - ואולי אף מתחת לזה.

אג"ח קונצרניות: השוק "העניש" את חברות הנדל"ן הממונפות מושקעות בנדל"ן בחו"ל

"בשנות הצמיחה המהירות של המשק התרחב מאוד שוק האשראי החוץ בנקאי, ומשקלו היום דומה לזה של האשראי הבנקאי למגזר העסקי", כתבו הכלכלנים. "התרחבות שוק זה באה בין היתר על רקע צמצום ההנפקות של האוצר בשל המצב התקציבי הטוב וההפרטות. השוק מאופיין בריכוזיות גבוהה יחסית, וחלק מהחברות שהנפיקו בשנות הגאות ממונפות מאוד. המיתון הגלובלי פגע באג"ח החברות בכל העולם - שילוב של חשש אמיתי מהיעדר כושר הפירעון, שנאת סיכון של המשקיעים ובעיית נזילות".

את המצב בישראל מאפיינים כלכלני בנק הפועלים כדומה לזה שבעולם - בצירוף מספר מאפיינים מקומיים: ריכוזיות גבוהה, מינוף גבוה והשקעות בנדל"ן בחו"ל. לדבריהם, ניתן לראות שהשוק "העניש" את החברות העונות לפרופיל זה. הריכוזיות הגדולה של החוב הקונצרני, הן מבחינת מספר החברות והן מבחינה ענפית (נדל"ן), מהווה היום גורם סיכון שמעיב על השוק כולו.

אספקט נוסף של הבעיה, עפ"י הכלכלנים, הוא ההפסדים הגדולים שנוצרו למשקיעים המוסדיים - קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה - כתוצאה מהשקעה באיגרות אלו, לאחר ששיעור ההחזקה באג"ח קונצרני הגיע לכ-35% מהנכסים. "נכון לעכשיו, עד שמנגנון "קציני האשראי" של האוצר יוקם ותתברר מידת השפעתו, אנו רואים בשוק האשראי החוץ-בנקאי גורם סיכון" כותבים הכלכלנים.