עובדים סוציאליים

1. השבוע היה תורו של מאיר קמינסקי להגיע לאפסנאות ולהזדכות על המשרוקית. מאמן קרית אתא היה המאמן החמישי העונה בליגת העל בכדורסל שהולך הביתה. לפניו היו רובי בלינקו (ר"ג), זיו ארז (ראשון לציון), אפי בירנבוים (מכבי ת"א) ומשה ויינקרנץ (בני השרון). ההישג היחיד של קמינסקי זה שהוא שרד שישה משחקים, חבריו לרשימה החזיקו בין 3 ל-5 משחקים. השורה התחתונה היא שיותר מ-40% ממאמני הליגה כבר פוטרו/עזבו ואנחנו רק במחזור השישי.

האצבע הקלה על ההדק של הבעלים היא סיבה אחת. אנלוגיה פשוטה: לא מנצחים, המאמן אשם. בכך מסירים הבעלים והיו"רים את האחריות למצב הקבוצה. העניין השני הוא שבסופו של דבר מי שהביא את מאמני הכדורסל לדרגה של סמרטוטים, הם המאמנים עצמם. קל מאוד לפטר היום מאמן כדורסל, כי מאמן כדורסל בלא מעט קבוצות בליגה הבכירה מוכן לעבוד עבור 6,000 או 7,000 שקל בחודש. כשאני שואל בכיר בארגון מאמני הכדורסל איך קרה שהמאמנים שעובדים בארגון הגיעו למצב כזה, הוא יוצא למתפרצת משלו: "למה מקצוע העיתונות שלך נראה כמו שהוא נראה והידרדר לזנות? כי גם אצלכם מרוב שאנשים רוצים לעבוד אז הם מוכנים לקחת ג'וב בשביל 2,000 שקל". צודק.

אין היום שום דבר שיעצור את זה. אין כמובן שכר מינימום למאמנים, ואין מאמן שיכול לעמוד מול פיתוי של משרה שהתפנתה, ולבוא ולהעמיד דרישות שכר לגיטימיות. הנורמה בבניית הקבוצה, בעיקר בקבוצות הקטנות, היא שהכסף שמוקצה למאמן מראש עומד על סכום אפסי. את הכסף המועט עדיף להשקיע בזרים סוג ג', ועוד להשאיר קצת בצד לימים שהזרים האלו יוחלפו ובמקומם יגיעו זרים סוג ד'. לא מעט מאמנים בכירים מעדיפים לצאת לחו"ל בגלל פערי השכר שנפערו כאן, ואלו שנשארו בארץ כבר למדו להפנים את חוקי המשחק החדשים - הסיכויים שלך לקבל קבוצה יגדלו משמעותית ככל שדרישת השכר שלך תהיה מינימלית יותר.

רוב המאמנים היום בליגה, גם בקבוצות הבכירות, מוכנים לבוא בשכר מאוד נמוך גם בגלל העובדה שהכדורסל הוא מקור הכנסה נוסף. לפעמים אפילו חלטורה. רובם לא מתפרנסים מהקבוצה אותה הם מאמנים. אחד הוא בעלים של חברה מצליחה לשירותי הפצה, אחד משמש ככביר בתחום הלוגיסטיקה בחברה אחרת, אחד אפילו מתפרנס כברוקר בבורסה.

על הדרך הם לוקחים קבוצה בליגה בשביל עוד קצת פאן ועניין בחיים.

2. בכדורגל מצב המאמנים לא בהרבה יותר טוב. ביחד עם מישל דיין שפוטר השבוע מקרית שמונה, עולה מאזן המאמנים המפוטרים בליגת העל לארבעה. שליש מהמאמנים פוטרו, ורק שליש ליגה מאחורינו. רק שבמקרה של הכדורגל הסיבה העיקרית היא לא שכר נמוך. שם אלו חוקי הג'ונגל ששולטים והרחוב שמתנחל על אוזנם של הבעלים.

3. באטיסטה מועמד להיחתך, רודני ווייט נחתך, ג'ייסון וויליאמס גם בדרך החוצה, צ'סטר סימונס מועמד ללכת, מרקוס פייזר, אלמלא החוזה שתקועים איתו, היה נזרק. מה מוזר בכל הסיפור הזה? מישהו ראה כאן איזה שחקן ישראלי שמועמד ללכת? עד כדי ככה הזרים האלו גרועים לעומת השחקן הישראלי שתמיד הם אלו שצריכים לשלם את המחיר. לא זכור לי שראיתי שהאכזבה העצומה במכבי מדרוד חג'ג' הביאה מישהו למחשבה שאולי אותו צריך להטיס מהקבוצה.

מצבו של השחקן הישראלי בעידן החוק הרוסי מעולם לא היה טוב יותר. לא רק זה שהוא הפך לשחקן מבוקש ושכרו עלה, הוא מעולם לא יהיה זה שייזרק מהקבוצה ויצטרך לחפש עבודה. העניין היותר גרוע, הוא העובדה שלשחקן הישראלי כבר באמת אין סיבה אמיתית להשתפר. מעניין יהיה לראות, אם רק למחזור ליגה אחד בלבד, יורידו את החוק הרוסי שמבטיח לשחקנים הישראליים לפחות 40% זמן על הפארקט. מעניין אז יהיה לראות מה באמת חושב המאמן הישראלי על השחקן הישראלי.

4. הסיפור בין ערוץ 10 וההתאחדות לכדורגל, הוא מעבר לסיפור התרסקותו של הערוץ. מי שיספוג את העניין הזה ממש אוטוטו היא ההתאחדות לכדורגל. במארס הקרוב ייפתח המכרז על המשחק המרכזי, עליו שילם ערוץ 10 סכום של 6.5 מיליון דולר בכל אחת מ-3 העונות האחרונות. בנוסף ייפתח המכרז על הליגה הלאומית, גביע הטוטו וגביע המדינה, תוכנית הסיכום, הסלולר והאינטרנט ו"שירים ושערים", חבילה שהיתה שווה עוד 4.8 מיליון דולר במכרז האחרון. אין סיכוי קל שבקלים שההתאחדות תשיג את הסכום הזה. המשמעות היא שאחרי שגם הטוטו הפחית את הסכום שהוא מעביר להתאחדות, עכשיו תיאלץ ההתאחדות לראות איך היא מקבלת פחות כסף גם מטלוויזיה.

הבעיה היא בסופו של דבר לא של ההתאחדות אלא של הקבוצות. ההתאחדות היא רק הצינור שמעביר את הכסף הלאה. בעונה הבאה יהיה הרבה פחות כסף מטלוויזיה ומהטוטו שיצטרך להיות מחולק ליותר קבוצות.

כשאבי לוזון הוציא לאור את תוכנית האב שלו להצלת הכדורגל, עם הרעיון להרחבת הליגה, הוא כנראה לא תיאר לעצמו שזה יהיה המצב. שמבחינה כלכלית הכדורגל לא יכול להכיל ליגה כל כך רחבה. מי שייפגע אנושות מהתוכנית של לוזון הן הקבוצת הקטנות, אלו שאין להן בעלים שמזרימם כסף ותלויות אך ורק בהקצבות מהטלוויזיה ומהטוטו, יגלו שהן לא מצליחות להעמיד תקציב של 2 מיליון דולר.

כשאני מנסה להיזכר איך יכולה להיראות ליגה עם 16 קבוצות, אני נזכר בעונה ההיא עם בית"ר נתניה. בית"ר נתניה סיימה את הליגה עם 10 נקודות ותבוסות אסטרונומיות. גם את הפועל טייבה ב-1996 קשה לשכוח. מה שבטוח, עם תוצאות אסטרונומיות של 10-0 ו-7-0 לוזון תמיד יוכל להגיד שהוא החזיר הליגה הישראלית לימים בהם נכבשו בה הרבה שערים.