ג'ורג' בוש בנאום לקראת סיום תפקידו: כך השבחתי את המזרח-התיכון אך כשלתי באיראן

"הייתי הנשיא האמריקני הראשון שקרא להקמת מדינה פלשתינית, ובניית תמיכה לפיתרון של שתי מדינות הוצבה תמיד במקום גבוה ברשימת העדיפויות שלי"

באחד מסדרה של נאומי פרידה מהבית הלבן, אומר הלילה (ו') הנשיא היוצא ג'ורג' בוש, כי המזה"ת נעשה "עתיר תקווה וחופשי יותר" מאז שנכנס לבית הלבן, לפני שמונה שנים. הוא מתחייב ש"אמריקה לא תתיר לאיראן לפתח נשק גרעיני", אך מודה שעד עתה לא עלה בידה לבלום את טהראן.

"עדות (למזרח-התיכון החדש) היא העובדה, שנשים יושבות עתה בפרלמנטים באזור, ושבלוגרים במזה"ת מספרים לעולם על חלומותיהם", עומד בוש לומר בנאום בניוזיאום, מוזיאון העתונות של וושינגטון, במסגרת כנס של מרכז סבן למדיניות במזה"ת, בית מחקר במכון ברוקינגס. נוסח מוקדם של הנאום שוחרר הערב לפרסום.

"אנו רואים זאת בגורדי-שחקים שמתנשאים מעל אבו-דאבי, ובעסקים משגשגים במזה"ת שמחוברים לכלכלה הגלובלית", יאמר בוש. "ואנו רואים זאת בהחלטת מלך סעודיה ליזום שיח בין דתות תבל, ברפורמיסטים פלשתיניים שנאבקים בשחיתות ובטרור, ובישראלים שאוהבים את ארצם העתיקה, אך רוצים לחיות בשלום".

והוא מוסיף לרשימת ההישגים גם את ההתפתחויות הפוליטיות הדרמטיות, שעשו כותרות בתקופת נשיאותו: סיום משטר העריצות של צדאם חוסיין בעיראק, הוצאת הכוחות הסוריים מלבנון והסכמת לוב להשמיד את מאגרי נשק ההשמדה ההמונית שצברה במרוצת השנים.

"המזה"ת סוגר עתה פרק של אפילה ופחד, ופותח דף חדש שייכתב בלשון של הזדמנויות ותקוות", יכריז הנשיא.

בולטת במיוחד היא האופטימיות של בוש לגבי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, שאותו הוא מגדיר כ"בעיה המלחיצה ביותר באיזור": "יש עתה קונסנסוס בינלאומי גדול יותר (לגבי הסכסוך) מאשר בכל זמן נתון בשנים האחרונות". ישראלים, פלשתינים וערבים מכירים בכך שהקמת מדינה פלשתינית דמוקרטית שוחרת שלום עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלהם. ובאמצעות תהליך אנאפוליס, הם החלו להתקדם במסלול שיוביל למימוש הפיתרון של שתי מדינות".

"המו"מ שהתנהל מאז (ועידת) אנאפוליס היה נחוש ומהותי", נאמר בנוסח הנאום. "ובעוד שהישראלים והפלשתינים טרם הגיעו להסכם, הם רשמו התקדמות חשובה".

"הייתי הנשיא האמריקני הראשון שקרא להקמת מדינה פלשתינית, ובניית תמיכה לפיתרון של שתי מדינות הוצבה תמיד במקום גבוה ברשימת העדיפויות שלי", יאמר בוש. "כדי לזכת באמונם של המנהיגים בישראל, הבהרנו כי המדינה הפלשתינית לא תקום על יסוד של טרור, תמכנו בהחלטתו האמיצה של אריאל שרון לסגת מעזה ותמכנו גם בהחלטתו להקים גדר ביטחון, שאינה גבול פוליטי אלא אמצעי להגן על הישראלים מפני טרור.

"כדי לסייע לעם הפלשתיני להקים את המדינה שהוא ראוי לה, עמדנו על כך שהממשלה הפלשתינית תדחה את הטרור ותזכיר בזכות הקיום של ישראל. עתה, כשנוצרה הנהגה כזו, אנו תומכים נמרצות במאמציה לבנות מוסדות של מדינה דמוקרטית... הפלשתינים רושמים התקדמות לקראת יצירת כוחות ביטחון בעלי יכולת, מערכת משפטית מתפקדת, מיניסטריונים שישרתו את התושבים ללא שחיתות וכלכלת שוק חופשי".


אבל בוש מודה שלא עלה בידו לבלום את תהליך ההתחמשות הגרעינית של איראן: "אמריקה הכירה בכך שהדרך היעילה ביותר לשכנע את איראן להתנער משאיפותיה הגרעיניות היתה לגייס שותפים לצד שלנו, ולפיכך תמכנו במאמץ בינלאומי שאותו הובילו בעלות בריתנו באירופה". יאמר בוש. "היזמה הדיפלומטית הזו הניבה תוצאה מעודדת, כאשר איראן הסכימה להשעות ייצור אוראניום מועשר. לרוע המזל, לאחר בחירתו של הנשיא אחמדיניג'אד, איראן שינתה את התנהלותה והודיעה כי תחדש את ייצור האוראניום. מאז הטלנו עליה סנקציות נוקשות ותמכנו במספר רב של החלטות או"ם (לגבי איראן)".

"ובעוד שאיראן לא הסכימה עד עתה לקבל את הצעותינו (לגבי תכניות הגרעין שלה), הבהרנו היטב את השורה התחתונה שלנו: אמריקה לא תתיר לאיראן לפתח נשק גרעיני", יכריז בוש בנאומו.