"אל תיקחו ללב הצעות שכר מעליבות, התפשרו וגלו סבלנות" - כך מוצאים היום עבודה בשוק ההון, בפרסום ובהיי-טק

עד לא מזמן חשבנו במושגי "קריירה". עכשיו חוזרים למילה המקורית - "עבודה" ; 6 מפוטרים ומחפשי עבודה מספרים למגזין G על החיים בין התשובות השליליות להצעות השכר המעליבות

סמדר טופר-ברכה | אדמיניסטרציה

איך הגעתי לראיון: "לפני שנה וחצי יצאתי לחופשת לידה. לפני כן עבדתי במשך 13 שנים במשרד עורכי דין גדול, שם התקדמתי עם השנים למנהלת אדמיניסטרטיבית. לפני חודש וחצי החלטתי לחזור לעבוד. אני מחפשת משהו אתגרי, אולי אפילו במכירות, ולאו דווקא במשרדי עורכי דין".

תובנות: "שלחתי משהו כמו מאה קורות חיים בחודש האחרון. אני יודעת שזאת תקופה לא קלה, אבל קיוויתי שיהיה אחרת. עם זאת, אני יודעת מה אני שווה ואני לא מתפשרת. בינתיים נראה שיש משרות, אבל על כל משרה יש גם הרבה קופצים. פה, בדרום, המצב הרבה יותר קשה מאשר במרכז, אז אני מחכה למשרה שתהיה מתגמלת על-פי הכישורים שלי. בינתיים אני עוד לא בלחץ".

ראיונות: "הייתי בראיון לתפקיד ניהול אדמיניסטרטיבי והציעו לי לעבוד תמורת 24 שקל לשעה. לא הסכמתי. יום למחרת התקשרו אליי והעלו קצת את השכר, אבל זה היה ממש מעליב. זאת משכורת שהייתה לי כשהייתי חיילת, לא למישהי עם יותר מ-13 שנות ניסיון. לאחרונה הייתה איזו משרה באזור הדרום ועברתי את כל הראיונות; כשהגעתי כבר לשלב הסופי, הודיעה לי הפקידה שהיא מתנצלת אבל הם לקחו מישהי מהמשפחה; היא ממש רמזה שאני זה מה שהם חיפשו, אבל זה עניין של פרוטקציות".

דבר המומחה: "אני ממליצה לסמדר לא לקחת באופן אישי את הצעות השכר האלה, כי זה מצב השוק", אומרת אורנה סגל מנכ"לית מנפאואר ישראל. "סמדר מחפשת עבודה יותר רגועה, שמצריכה פחות שעות, מה שמצריך התפשרות גם מבחינת השכר. כאן נדרשת ראייה כוללת על התפקיד. סמדר צריכה להסתכל ארבע שנים קדימה, ולהשתלב בארגון שאמנם לא מכיר עדיין את היכולות שלה, אבל אחרי שתוכיח את עצמה הוא יעדיף להעלות את שכרה ולא לוותר על שירותיה. הניסיון של סמדר נהדר, אבל היום בשוק חובת ההוכחה היא מאפס".

אוהד סונגו | שוק ההון

איך הגעתי לראיון: "לפני שלושה חודשים סיימתי את התואר הראשון באוניברסיטת בן-גוריון, במגמת מימון ופיננסים. עם סיום הלימודים עברתי לאזור המרכז, וכבר שלושה חודשים שאני מחפש עבודה בתחום שוק ההון. כדי לעבוד כיועץ השקעות עליי לעבור חצי שנת התמחות בבית השקעות, אבל השוק קפוא ובלתי אפשרי להיכנס לבתי ההשקעות; הם עצרו גיוסים, והיום מתמקדים בשימור לקוחות. מי שהתחיל לחפש עבודה עוד במהלך הלימודים, לפני ספטמבר, הצליח להיכנס ברגע האחרון, אבל מאז המשבר אין הזדמנויות".

מצב השוק: "אני שולח קורות חיים גם למשרות שלא קשורות ישירות לתפקיד שאני מחפש. למשל למוקדים טלפוניים של בנקים או קופות גמל. אני מחפש את המשרות דרך אתרי האינטרנט ודרך חברות השמה. אני פונה בלית ברירה גם למשרות שלא נדרשים להן כישורים אקדמיים או נגיעה לבורסה, שהיא תחום העניין שלי".

תובנות: "זה מתיש. אחרי שלוש שנות לימוד, ממוצע ציונים 87 ומעבר לאזור המרכז, אני לא יכול להשלים את תהליך קבלת רישיון הייעוץ בהשקעות. בינתיים אני מחפש כל עבודה שתוכל להוסיף לרזומה, ומחכה שהמשבר יעבור. כשהתחלתי את התואר, הענף היה בצמיחה אדירה, ונתח גדול מהסטודנטים בחרו במגמת המימון. לולא המשבר ודאי כבר הייתי עובד היום".

ראיונות: "הייתי במרכז הערכה למשרה במוקד טלפוני של קופות גמל. להערכתי, 70% מהנבחנים היו סטודנטים ו-30% מהנבחנים היו במצב שלי. מי שכן מנסים לתפוס אותך היום בשוק אלה החברות שמציעות קורסים למסחר במט"ח או באופציות מעוף, אבל הן דורשות תשלום על ההכשרה ובתמורה להזדמנות להיכנס לחברה, כשהסיכוי להשתלב בחברה לרוב לא גבוה, ומחיר הקורסים הוא אלפי שקלים".

דבר המומחה: "אוהד לא צריך לוותר. לשוק יש הדינמיקה שלו, ועכשיו זאת לא תקופה טובה למשרות בשוק ההון", אומרת אורנה סגל. "אם אוהד יעבוד באחד מהמוקדים הפיננסיים הוא ילמד דרכו את עולם שוק ההון, יצבור ניסיון וקשרים, וביום שהשוק יאפשר זאת, יקבל הזדמנות טובה. גם בקורסים המוצעים לו ניתן לראות הזדמנות לייצר ערך והזדמנות, ועבור אדם שמחפש תעסוקה - שניהם חשובים".

ירדן רינסקי | תעשייה

איך הגעתי לראיון: לקראת סוף הקיץ מצא עצמו ירדן רינסקי מחוסר עבודה. הוא מגדיר את פיטוריו "רעם ביום בהיר"; החברה שבה עבד, פאלאס תעשיות, צמצמה את מחלקת היצוא, ורינסקי, מנהל בתחום השיווק, מצא עצמו בחוץ. "בעקבות ירידת שערי המט"ח בשנה האחרונה, ועליית מחירי חומרי הגלם, החליטו לסגור את מערך היצוא של החברה, ופיטרו את כל מי שעסק ביצוא. מאז אני מחפש עבודה בתחום החברות התעשייתיות שמייצרות ושמייצאות".

מצב השוק: "יש משרות פה ושם, אבל כל התהליך לוקח הרבה יותר זמן מבעבר. החברות הן אלה המתמהמהות עם איוש המשרות. הייתי מועמד למשרה רצינית בחברה תעשייתית גדולה, והייתי כבר בקשר עם סמנכ"ל השיווק, אבל בסופו של דבר הוא חזר אליי והודיע לי שהחליטו על הקפאה. קיבלתי גם שתי הצעות עבודה שסירבתי להן, משום שאני מחפש עבודה לטווח ארוך שיכול להיות בה גם קידום מקצועי. סירבתי, למרות שהיום אני כבר מוכן לעשות ירידה לצורך עלייה ומציע את עצמי גם למשרות עם שכר נמוך ממה שאני רגיל, אבל עם אופק מקצועי".

תובנות: "לחפש עבודה זו משרה מלאה, במיוחד כשעושים בחינה מעמיקה של השוק. פתחתי בלוג וכרטיסים ברשתות חברתיות עסקיות, שדרכן ניתן לראות את קורות החיים שלי. זה חושף אותך לאנשים מקצועיים בתחום, מה שהוביל לשתי הצעות, אך קשה להעיד על היעילות כי אף אחת מההצעות לא התממשה".

דבר המומחה: "אכן ניכרת עצירה בתעשייה, אך לא הייתי ממליצה לירדן להתייאש", אומרת אורנה סגל. "התחום שלו הוא תחום מובהק, ותמיד יהיה ביקוש לבעלי ניסיון ביצוא. אולי כדאי לירדן לקחת תפקיד פחות בכיר מתפקידו האחרון, שבו יוכל להתקדם. לשם כך עליו לדלג על מכשלת ה'אובר קוואליפייד'. עליו למכור את עצמו בצורה ריאלית למראיינים, ולשמור על צניעות בכל הקשור לניסיונו ולהשכלתו. לומר למעסיקים: נצלו את הניסיון שלי וראו בו יתרון. לגבי הבלוגים ברשת: זו שיטה יעילה למציאת עבודה וליצירת קשרים, מקום שיכול לקדם אותו".

דפנה מור | פרסום

איך הגעתי לראיון: "עד לחופשת הלידה עבדתי במשרד פרסום גדול, כקופירייטרית. לפני חודשיים וחצי החלטתי לחזור לעבוד והתחלתי לחפש עבודה באותה משבצת. שלחתי קורות חיים, אבל כמעט לא הייתה היענות; פניתי גם לחברות כוח אדם בענף והלכתי לכמה ראיונות עבודה, אבל אלה לא הסתדרו, וגרמו לי לחשוב שאולי עליי לפנות לכיוונים אחרים. בד בבד, משום שאין כמעט ביקוש לשכירים בענף, התייאשתי והתחלתי לחפש לקוחות בעצמי. בימים אלה אני כבר נותנת שירותים עצמאיים בפרסום".

מצב השוק: "יש הרבה תחרות בענף, ובמשרדים הגדולים מצפים ממך שתביא את הסיסמה הכי מבריקה בעיר. אני דווקא שמתי לב שעסקים מחפשים משהו אחר - הם מעדיפים לדבר עם הלקוח בגובה העיניים. עוד הבנתי שבתחום הקופירייטינג, כשכיר, אם אתה לא רווק בשנות העשרים המוקדמות, בלי מגבלות משפחתיות, אין לך הרבה סיכוי. אני מאמינה שהמצב המשפחתי שלי הכשיל אותי כמועמדת".

תובנות: "אילו מצב השוק היה נראה אחרת, אולי הייתי מוצאת את עצמי היום שכירה במשרד גדול. בחיים לא חלמתי להיות עצמאית, אבל כנראה בגלל המשבר, או יותר נכון בעזרתו, יצאתי לדרך חדשה, ואני שמחה על כך".

דבר המומחה: "בימים אלה זאת תופעה מוכרת שאנשים פותחים עסק קטן, כי יש בו גמישות, הן בשעות העבודה והן בתנאים", אומרת אורנה סגל. "אני חושבת שזה נכון להחזיק כיום עסק קטן בתחום הפרסום והשיווק, משום שזה כלי מרכזי עבור עסקים, והצורך בו עוד יגבר. הייתי ממליצה לדפנה לפנות לעסקים קטנים ובינוניים, כי לעסקים הגדולים יש משרד קבוע, ואילו הקטנים זקוקים לשירות יותר מאי-פעם, והם קהל יעד אידיאלי עבורה. אני מאמינה שתהיה לשירותיה דרישה. עם זאת, לא כל אחד בנוי להיות עצמאי, ודפנה תצטרך לבדוק את עצמה בכל יום מחדש".

איילת קרבצקי | ביו-טק

איך הגעתי לראיון: "עד יוני עבדתי כמנהלת תחום אפליקציות בסטארט-אפ ביקנעם. את הבעיות אפשר היה להריח עוד לפני הפיטורים, משום שהחברה עובדת רק מול השוק האמריקאי. אחרי ההודעה על הקיצוצים חשבתי שבתוך חודשיים אמצא עבודה, ומיד התחלתי לחפש. מאז שלחתי המון קורות חיים, והייתי בהרבה ראיונות בחברות השמה למיניהן. אני חושבת שלולא המשבר כבר יכולתי לעבוד עכשיו, אבל מה שקרה הוא שהרבה חברות פשוט הקפיאו גיוסים. אני במצב שבו אני מוכנה להציע עצמי למשרה שמצריכה רילוקיישן, ואפילו חשבתי בינתיים לטפל בילד. דבר אחד אני לא מוכנה לעשות, וזה שיווק רשתי".

מצב השוק: "כשהתחלתי לחפש היו המון מודעות דרושים, וקיבלתי מבול של טלפונים; באוגוסט הייתה האטה, ובספטמבר היא הפכה לדממת אלחוט".

תובנות: "פעם ראשונה שאני בסיטואציה כזאת. עד יוני הרווחתי 17 אלף שקל, עכשיו אני מצטמצמת. הקפאתי את התחביבים שלי - אפילו ספרים אני לא קונה, ואת מה שחייבים אני קונה במבצעים".

ראיונות: "החלק הכי קשה מבחינתי הוא היחס בראיונות. יש מקומות שבהם, לאחר נסיעה מחיפה לאזור המרכז, לא מציעים אפילו כוס מים. הרבה פעמים אתה מרגיש כמו עוד מספר ולא כמו בן אדם. לרוב גם לא טורחים לחזור אליך עם תשובה. בזמן האחרון אני הולכת לראיונות ללא כל ציפיות. בעוד שבועיים נגמרים לי דמי האבטלה, ואני מקווה למצוא עבודה בכל תחום".

דבר המומחה: אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, אומרת ש"הביו-טק תמיד היה ענף סגור מבחינת היצע העבודה ומגוון התפקידים, וכולם מכירים בו את כולם. עבור איילת מדובר בצומת דרכים, ועליה לראות בו הזדמנות ולחשוב אם זה העולם שבו היא רוצה להיות, או שמא זו הזדמנות לצאת לדרך חדשה. תפקידה האחרון כלל בוודאי גם ניהול אנשים ופרויקטים, ומדובר בניסיון שיש לו ביקוש, ולא רק בביו-טק. לאנשים עם כישורים כמו שלה יש ביקוש בענפים כמו מכוני מחקר וקרנות מחקר, גם בסקטור הציבורי. איילת צריכה להיות סבלנית ולנצל את רשת הקשרים שלה - יכול להיות שיש מגזר שלם שהיא יכולה להשתלב בו, אבל היא עדיין לא רואה אותו".

צרו איתנו קשר *5988