הקצאת יתר

1. בצילו של המשבר, הצרות של קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי מגיעות ממספר כיוונים. אחת הקשות שבהן היא המכה הדרמטית שניחתה על המשקיעים שלהן. אין זה סוד שקרנות פנסיה, קופות הגמל, חברות הביטוח, הקרנות האוניברסיטאיות ואפילו משרדי השקעות של משפחות פרטיות, הן מהנפגעות הבולטות של הטלטלה בשווקים. גופים אלו רשמו מחיקות עצומות, תוצאה של הצניחות בשוקי ההון בעולם.

כך למשל, איגוד קרנות הפנסיה של עובדי קליפורניה CalPERS, כנראה המשקיע המוסדי הגדול בעולם בתחום הפרייבט אקוויטי, רשם, נכון לתחילת דצמבר, הפסד של 31.1% בנכסיו. קאלפרס, יש לציין, היא אחת המשקיעות הגדולות בקרנות ההון סיכון המקומיות. עד היום היא השקיעה כ-130 מיליון דולר בקרנות הישראליות פיטנגו, ג'מיני, כרמל, אייפקס, יזראל סיד פרטנרס, JVP, גיזה וכן גם במרקסטון

קאלפרס אינה היחידה שבימים אלו מלקקת את הפצעים. משקיעים מוסדיים נוספים ברחבי הגלובוס חטפו מכה קשה. הבעיה המתעוררת עם התכווצות הנכסים היא תופעת הלוואי של הקצאת היתר (Over Allocation) לתחומי ההון סיכון והפרייבט אקוויטי. ההקצאות להון סיכון נעשו לפני זמן רב והתבססו על חישוב שהגופים המוסדיים עשו. החישוב גרס כי מתוך סך הנכסים המנוהלים, כ-3%-10% מופנים להשקעות בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי.

אבל בינתיים השתנתה המציאות וההון המנוהל הוא כבר מכווץ. במצב הזה חלקן של אחזקות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי הוא גדול בהרבה. מבלי שתכננו, הגופים המוסדיים מצאו עצמם בהשקעת יתר בתחומים אלו.

איך פותרים את המצב? קיימות מספר שיטות. דרך אחת היא מכירת חלק מהאחזקות לגופים שניוניים. בעטיין של מכירות אלו המוסדיים גם מזדרזים "להיפטר" מהשקעות לא מוצלחות. והרי ברור לכולם שאף גוף מוסדי לא ימהר למכור אחזקות בקרן מצליחה.

אפשרות שנייה, שנראית כרגע פופולארית לא פחות ממכירת אחזקות, היא קבלת אישור מיוחד מוועדת ההשקעות של הגוף המוסדי להמשיך ולפעול תחת התעלמות מהעובדה שהיקף הנכסים המנוהלים התכווץ דרמטית.

אנחנו יודעים על לפחות שלושה גופים מוסדיים ישראליים שקיבלו אישורים מוועדות ההשקעה שלהם להמשיך ולפעול כרגיל. זה לא אומר שהם אינם מצויים בקשר עם הגופים השניוניים, אבל יש אופטימיות מסוימת ותקווה שהשווקים הציבוריים יתאוששו ושוב אפשר יהיה לראות גידול בהיקף הנכסים המנוהלים. כזה שיצדיק בין היתר גם את רמת ההתחייבויות לקרנות ההון סיכון.

המהפכה המקוונת הגיעה גם לפוליצר

2. מועצת המנהלים של פרס פוליצר, פרס העיתונות היוקרתי, הודיעה השבוע על החלטתה לאפשר גם לעיתונים מקוונים להגיש מועמדות לקבלת הפרס. העיתונים המוצאים לאור רק ברשת, יוכלו להגיש מועמדות ל-14 מהקטגוריות של הפרס.

גם בהנהלת הפוליצר הבינו שלא ניתן יותר להתעלם מהמדיה המקוונת. אבל גם עכשיו הפרס פתוח בינתיים רק לאתרי חדשות ולא לגופים כמו Twitter, שלא פעם, כך למדנו לאחרונה, מצליח להביא ראשון את החדשות מהשטח. בחודש אפריל נוכל ללמוד בפעם הראשונה מי הגופים המקוונים המצטיינים.

ההחלטה איננה טריוויאלית, גם אם היא הגיעה באיחור. המדיה המסורתית מצויה במאבק הישרדות. רק השבוע נודע שקבוצת הטריביון מבקשת להכריז על עצמה כפושטת רגל והניו-יורק טיימס לווה הון כנגד בניין המטה שלו במנהטן. מנגד, המדיה המקוונת, שצצה לעולם לפני עשור, משלימה את המהפכה. את ההכרה לכך היא מתחילה לקבל עכשיו גם ממועצת המנהלים של פרס פוליצר. *