עוד לא אבדה תקוותנו

לשכת המסחר ישראל אמריקה מחלקת כבוד גדול לדמויות מופרכות בהחלט

דייוויד רובינסטיין, המייסד, הפנים הציבוריות והמנהל שעל פיו ישק כל דבר בקארלייל, אחת מחברות האקוויטי הפרטי הגדולות בעולם, היה כוכב עליון בכנס שערכה בשבוע שעבר בוושינגטון לשכת המסחר אמריקה-ישראל לציון 60 שנה לשותפות העסקית בין שתי המדינות. הבעיה היא, שהוא לא היה צריך להיות שם.

לנאום הוא יודע

כוכב אמנם הוא היה. הקהל בכנס רובו ישראלים בלע בשקיקה את הנאום המלוטש של רובינסטיין, עם מינונים מוקפדים של בדיחות ותובנות, ואהב את השטיקים שלו לשיתוף המאזינים. אנשים אכן ניתקו ממכשירי הבלקברי שלהם כדי להקשיב. בעיניי ראיתי. לנאום הוא באמת יודע. כמו מנהיגים עסקיים אחרים ברמת הסטרטוספרה, רובינסטיין הוא שם שמושך אנשים לכנסים שהצליחו לשריין את נוכחותו, כמו ברד פיט לסרט.

אבל מעבר לתשומתו הבידורית, ה"כוכבית", לאדון רובינסטיין לא היה הרבה מה לעשות בכנס של ארגון שעצם קיומו מושתת על שת"פ כלכלי והשקעות הדדיות בין ישראל לארה"ב. לקארלייל, חברה עם השקעות של 91 מיליארד דולר במאות נכסים בעשרות מדינות, אין אפילו סנט שחוק אחד בהשקעות בישראל. שום דבר. ההינזרות הזו אינה מקרית ובוודאי אינה סוד שמור. לשכת המסחר ידעה, או היתה צריכה לדעת, שישראל היא מחוץ לתחום מבחינת קארלייל.

ישראל פסולה להשקעות

תחקיר של ניו יורק טיימס מאוקטובר 2007 (שדוווח בזמנו גם בגלובס) העלה אפשרות, שלקארלייל יש כביכול מדיניות שפוסלת השקעות בישראל. הכתבה, שעסקה בזרימת הכספים הדו-כיוונית בין ארה"ב לעולם הערבי, תיארה בהרחבה מאמצים של קארלייל לגייס כספי נפט במפרץ הפרסי והדגישה יזמות כלכליות קודמות שלה באזור. הכתבה ציינה, כי הודעת ממשלת אבו דאבי מאוגוסט 2007, שבכוונתה לקנות אחזקות בקארלייל, "הפיחה חיים חדשים בשמועות ישנות ובעולם הבלוגים החלו לבצבץ תיאוריות קונסיפירטיביות על החברה".

"מקור נוסף למחלוקות לגבי קארלייל: החברה לא תשקיע בישראל", כתב הטיימס. על פי הכתבה, "דיוויד רובינסטיין, מנכ"ל קארלייל, סירב להסביר מדוע מדינות מסוימות נכללות ברשימת יעדי ההשקעה הפוטנציאליים של קארלייל ומדינות מסוימות אינן כלולות ברשימה. אך אנשים שמעורבים במאמצי גיוס הכספים של החברה אמרו כי הכללת ישראל ברשימת יעדי השקעה תיצור קשיים פוליטיים במאמצים לגייס כספים מדינות מזרח-תיכוניות".

ולא שלרובינסטיין יש הסתייגויות מכלכלת ישראל. להיפך, בנאומו בכנס של לשכת המסחר, הוא התרפק בחיבה על הכלכלה הישראלית. הוא אפילו טען שאמריקה צריכה ללמוד משהו מישראל בתחום הכלכלי על רקע המשבר הפיננסי המעצים.

הכשר רבני

אז ה-pep talk הזה הוא הכשר רבני לדייוויד רובינסטיין? זה הנואם המרכזי בכנס של לשכת המסחר אמריקה ישראל, שעידוד השקעות אמריקניות בישראל הוא תמצית קיומה? חסרות חברות בארה"ב שהשקיעו סכומי עתק בישראל? איפה ברקשיר האתאוויי, שהשליכה כמה מיליארדים לכיוון ישראל בהצבעת אמון מרשימה? (ואגב, וורן באפט הוא נואם בכלל לא רע והיה אפשר לנסות את הפרוטקציה של איתן ורטהיימר כדי להביא אותו); איפה ענקיות ההיי-טק האמריקניות שהקימו מרכזי מו"פ בישראל? איפה קאלפרס שהשקיעה בישראל מיליונים מכספי הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה? איפה קרן מארקסטון של אליוט ברוידי שנהפכה שחקן חשוב במשק הישראלי? (וכשברוידי מדבר, אנשים מקשיבים).

קארלייל דחתה בקשה של גלובס לראיון עם רובינסטיין. כריסטופר אולמן, דובר קארלייל, אמר לנו: לפני כשמונה שנים היו לנו השקעות הון סיכון בהיקף קטן בישראל. מאז אין לנו שם השקעות. אבל אנו חברה גלובלית גדולה. אנו פוקחים עין גם על ישראל ומחפשים הזדמנויות. אם תהיה הזדמנות כזו, נחטוף אותה.

דני איילון, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וחבר בוועדה האקזקוטיבית של לשכת המסחר אמריקה ישראל: אני ארגנתי את השתתפותו של רובינסטיין בכנס. הוא אמר לי בעבר שהוא יבחן ברצינות השקעה בישראל.
נראה לי שבעתיד הוא יכול להיות גשר ביננו לבין מדינות המפרץ, שיכולות להיות שווקים טובים לישראל. קארלייל מושקעת שם עמוקות. חוץ מזה, רובינסטייין הוא יהודי חם. הוא חוזר עתה למקורות. הוא מממן שיפוץ אתרים יהודיים שנפגעו בשואה באירופה ושחזור ספרי תורה. זה נכון שאין לו השקעות בישראל אבל לא איבדנו תקווה. (סוף)

צרו איתנו קשר *5988