תחקיר G - כך מתקבלות החלטות על מהלכי ענק במינהל מקרקעי ישראל: החברים מצביעים בלי להבין, הפוליטיקאים בוחשים, הקופון נגזר ולציבור אין מושג

תחקיר מגזין G מספק הצצה נדירה למינהל מקרקעי ישראל: הבורות של חברי המועצה, הרשלנות והמאכערים ; חבר מועצה: "אף פעם אנחנו לא יודעים מה המשמעות הכספית של ההחלטה - האם זה יותר הכנסות וכמה. זה מגוחך ומעליב. אם אתה שואל שאלות כמו מה המשמעות הכלכלית או התקציבית - אף אחד לא יודע לענות לך"

רשת השוחד במינהל מקרקעי ישראל, שהתפוצצה לפני כמה חודשים בגל מעצרים מתוקשר, לא היכתה בתדהמה יתרה את חברי ועדת הביקורת במועצת מקרקעי ישראל. זמן קצר קודם לכן הם ביקרו במחוז המרכז, במטרה לבחון את השירות לאזרח, שנוהל אז על-ידי ירון ביבי (שבינתיים מונה למנכ"ל המינהל). את המאכערים ששרצו במשרדים לא היה קשה לזהות. "הסבירו לנו שהם באים בכל יום", מספר חבר הוועדה נחמיה רייבי. "היה ברור ששיטת המאכערים עדיין עובדת לא רע במינהל".

גם כל מי שנדרש לבצע "סידור" כלשהו במינהל, וחווה על בשרו את התורים הארוכים ואת הנהלים המסורבלים עד מעורפלים, לא יתפלא על החשדות שלפיהם עשרות אזרחים שילמו לבכירים במינהל, באמצעות מאכערים או ישירות, שוחד תמורת קיצור תורים והחדרת שינויים למסמכים - שינויים השווים מיליונים. "ראינו שביום אחד מגיעים 580 מבקשי שירות על עשר פקידות", מספר רייבי, "צריך להיות מטאור כדי לטפל בכולם, ואנשים מחכים שעות לשירות. איפה שיש ביורוקרטיה כזו, יש שחיתות". מסקנתו: "אנחנו נדרוש במועצה לקצר משמעותית את הטיפול הביורוקרטי ולפשט את השירות".

גם אם הנהלת המינהל תידרש לנושא, כפי שביבי מבטיח, ספק אם זה יקרה בגלל דרישה מצד מועצת מקרקעי ישראל. המועצה אמורה, לפי החוק, לקבוע את המדיניות הקרקעית של ישראל ולפקח על עבודת המינהל. בפועל, חוסר מקצועיות והשפעות פוליטיות כבדות הפכו אותה עם השנים לגוף הדומה יותר לחותמת גומי של הנהלת המינהל ושל השר הממונה עליו. עדות יוצאת דופן לכך מגיעה ממנהל המינהל בדימוס, שאומר בכנות: "היה לי מאוד נוח לעבוד ככה, בלי דירקטוריון פעיל שמבקר אותי".

באין פיקוח ממשי, ניצלה הנהלת המינהל את המצב כדי להימנע מפרסום רוב החלטותיה, בהסתמך על כך שהחוק אינו מחייבה לפרסם החלטות העוסקות בעניינים פרטניים. לפני חודשים אחדים השיגו ב"אגודה לצדק חלוקתי" - עמותה הרואה בעצמה "כלב שמירה" של המינהל - עשרות החלטות רלבנטיות מאוד לציבור, שנותרו חסויות. הסתרתן מידיעתם של אזרחי המדינה שמרה במשך שנים מידע רב ערך בידיים מעטות, ומקושרות מספיק. מאות החלטות עודן חסויות. "קרה שגיליתי שגורמים פרטיים מחזיקים בהחלטות שאני לא ידעתי עליהן", מודה רייבי. "לפני כמה חודשים דרשתי לקבל את ההחלטות באופן שוטף. טרם קיבלתי תשובה".

איך אתה מסביר את זה?

"המינהל הוא גוף מסואב. אני מקווה מאוד שהמועצה הנוכחית, עם המנכ"ל החדש, יביאו לשינוי. כל הנושא של המקורבים צריך להיפסק".

חברי המועצה אולי חלשים, אבל להחלטות שהם מקבלים כוח עצום. הכוח הזה הופך את השליטה בה לאחת הסוכריות הנחשקות במערכת הפוליטית. בזמן שפקידי המינהל יושבים בעמדות מפתח החשופות לפיתויי שחיתות נקודתיים, בסגנון החשדות שעלו בפרשה האחרונה, במועצה הזו מתקבלות החלטות "מאקרו", המניידות גם מאות מיליוני שקלים מצד לצד. רוב הציבור לא עוקב בלהיטות אחר החלטות המועצה, אבל בעלי הון, אינטרסנטים וקבוצות לחץ שונות עושים זאת בקפידה יתרה, ולא לחינם.

"עבור השר", מסביר ד"ר סנדי קדר, יו"ר האגודה לצדק חלוקתי, "זו אחוזה שאפשר לעשות בה המון, כמעט בלי ביקורת ציבורית. השר יכול, בשינוי סעיף, להעביר סכומי עתק למי שהוא חפץ ביקרו. מתקבלות הצעות דרמטיות לגבי זכויות הציבור בקרקע - ואין דיון ציבורי. החלטות ברמה הזו, למשל בכנסת, מתקבלות אחרי תהליכי שיתוף ציבור. המועצה זקוקה להרבה יותר אור שמש, כי אפשר לתת דרכה הטבות מדהימות, והיא מתנהלת במחשכים".

"הקרקע", מזכיר יואב שגיא, חבר המועצה מטעם הירוקים, "היא הנכס היקר, הנדיר והמבוקש ביותר בישראל. לפוליטיקאים יש הרבה דרכים לתת הטבות דרך השליטה במינהל. יש פה אינטרסים גדולים וממון רב. כל מה שכרוך בקרקע, יש עליו השפעות פוליטיות מאוד חזקות".

בוים דוחה את הדיון

כדי להבין כיצד מתנהלת המועצה צריך לגשת למרכזי המפלגות. למשל, לערב החגיגי שהתקיים ביולי השנה במטה המרכזי של מפלגת קדימה בפתח תקווה, לציון גיוסם של 5,000 מתפקדים למפלגה מקרב ההתיישבות. יזמו אותו ח"כ שי חרמש, ראש מטה ההתיישבות במפלגה, ורייבי, שמלבד היותו חבר מועצת מקרקעי ישראל הוא גם פעיל בולט במפלגה. ערימות חציר הובאו מהיישובים ופוזרו באולם, צמד נגנים הנעים ברקע, והשולחנות איימו לכרוע תחת עומס הכיבוד. "היה פיצוץ", מספר שרלי ביבס, רכז המטה בצפון, "קראנו לזה 'לילה על הגורן', ושם יכולת לראות מה זה ההתיישבות בקדימה היום - כבר לא מחלקה קטנה שמחכה שיזרקו לה עצם, אלא גורם עם כוח לא מבוטל".

גורמים אחרים במפלגה טוענים שביבס מפריז בכוח שהוא מייחס למתפקדי ההתיישבות, אבל לאירוע, שנערך לפני הפריימריז לראשות המפלגה, הגיעו כל ארבעת המתמודדים: ציפי לבני, שאול מופז, מאיר שטרית ואבי דיכטר. לא רק הגיעו, אלא גם הפליאו בקולם בשירי ארץ ישראל הישנה והטובה.

ריח הבחירות כנראה נישא כבר באוויר: מלבד ארבעת המתמודדים הגיעו לחגיגת הקיץ החקלאית גם חברי כנסת וראשי מועצות, כששר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, זאב בוים, מפגין ביצוע בלתי נשכח להמנון בית"ר "שתי גדות לירדן - זו שלנו, זו גם כן". בוים, אגב, נחשב לאדם שאינו מתמצא בקרקעות, ולפוליטיקאי שלא ניצל לרעה את התפקיד להובלת מהלכים דרמטיים שבונוסים פוליטיים בצדם. מדובר במקרה נדיר, לאחר שנים שבהן עמדו בראש המועצה שרים דומיננטיים כאריאל שרון ואהוד אולמרט. עם זאת, גם השנה לא הניחה הפוליטיקה למינהל: ראש הממשלה, אולמרט, ניסה למנות למנכ"ל המינהל את מקורבו יואל לביא, ונכשל - המינוי נפסל אצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. אחרי הבחירות הקרובות, כשייפתחו המגעים הקואליציוניים, יש להניח שהמינוי לתפקיד הלוהט ייפתח יחד איתם.

מאז אותו לילה על הגורן, התפקדו לקדימה עוד מאות חברי מושבים וקיבוצים, והיד עוד נטויה. ביבס מעריך ש"אנחנו יכולים להגיע ל-7,000 מתפקדים בלי בעיה". מתנגדי החקלאים מצביעים על כוחם הגדול יחסית במרכזי המפלגות כגורם המנפק להם הטבות, אבל במגזר טוענים שהמצב הפוך. "אם אני צריך לטפל בבעיה ברמה הפרטנית, כאיש קדימה יעזרו לי", אומר משה קזולה מרינתיה, שריכז בעבר את מטה ההתיישבות, "אבל ברמה הכללית של החלטות המינהל - אפס תוצאות. אתה יכול להראות לי משהו שנעשה לטובתנו מאז שאולמרט ראש ממשלה? ואולמרט תמך בהתיישבות שחבל על הזמן". ביבס מוסיף: "חוסן הוא מושב בית"רי מובהק. בוים מאוד רוצה לעזור לנו, הוא בית"רי בדם, לא? ציפי בית"רית בדם, לא? אבל היום, לצערנו, לא השרים שולטים".

מי כן שולט? לטענת חרמש, אלה הפקידים והיועצים המשפטיים: "השר שבוי בידיהם ולא יכול להעביר החלטה בניגוד לדעתם. מה שהשר יכול לעשות זה רק דבר אחד: למנוע מנושא לעלות לדיון".

היכולת הזו היא די הרבה. בתחילת ספטמבר הונחו על שולחנו של השר בוים המלצות צוות בין-משרדי, שאם יתקבלו יפגעו משמעותית בחקלאים. הצוות בחן מחדש את החלטת המועצה 969, הקובעת את הפיצוי לחוכרים חקלאיים בעת הפשרת הקרקע והשבתה למינהל. זאת בעקבות עתירות שהגישו נגדה חקלאים לבג"ץ. ההמלצות מתוארות בענף כ"חומר נפץ": החקלאים, שטענו שההחלטה המקורית אינה נותנת ביטוי כספי לתרומתם ההיסטורית, גילו לתדהמתם שההמלצות החדשות מעניקות להם עוד פחות. "הן מנציחות את העוולות והקיפוח כלפינו, ומחריפות את המצב", אומר בארי הולצמן, יו"ר עמותת "אדמתי" המייצגת מושבים וקיבוצים. ההמלצות גם כוללות סעיף שלא ימצא חן בעיני כמה בעלי ההון חזקים במשק (ועל כך בהמשך). תפוח האדמה הלוהט הזה אמור היה לעלות לדיון ראשוני בישיבת המועצה מלפני כחודשיים, אבל השר החליט לדחות את הדיון.

"כשראיתי את ההמלצות נדהמתי לטובה", אומר שגיא, איש הירוקים. "הרגשתי שהן טובות מכדי להיות אמיתיות. ברגע האחרון טענו שזה עלה לסדר היום בטעות". איתמר בן-דוד, המתכנן הראשי בחברה להגנת הטבע, טוען: "כשסוף-סוף מגיעה החלטה נורמלית מורידים אותה מסדר היום, ואילו ההחלטות הלא בשלות, המוגשות ללא חומרי רקע, והאינטרסנטיות עוברות במכה. ההחלטה גורלית לחקלאים, ולדעתי בוחשים בזה בימים אלה".

כשהולצמן נשאל מדוע נדחה הדיון, הוא מאשר ש"הפעלנו גם לחצים פוליטיים. תזכור שהמגזר החקלאי תרם לקדימה כמה עשרות אלפי קולות. זה די חשוב להם כנראה להמשך הדרך. אבל זו דחייה, לא היה ביטול".

יכול להיות שהכוח של המגזר החקלאי בקדימה יעזור לכם לגרום לכך שההמלצות לא יאושרו כלל?

"יכול להיות, אבל אוי ואבוי שאנחנו נזקקים לדברים כאלה. אנחנו בסך-הכול רוצים מעמד קבוע ותנאים יציבים, אנחנו לא ספקולנטים של נדל"ן".

מנהל המינהל, ירון ביבי, אומר שהעניין הורד כי "זה עוד לא היה בשל", ושהוא עצמו עדיין לומד את החומר. הדיון, לדבריו, נדחה גם עקב הסתייגות ששלחה במפתיע נציגת משרד החקלאות. ימים אחדים קודם לכן חתמה הנציגה על ההמלצות, ולפתע הודיעה כי שינתה את דעתה "לאחר מחשבה נוספת". "אנחנו לא יודעים אם הייתה כאן התערבות של שר החקלאות, שלום שמחון, אבל זה נראה כמו תוצאה של לחץ שהפעילו חקלאים", אומרים במינהל. ייתכן שההמלצות יידונו בישיבה הקרובה; ייתכן גם שלא.

לפני כחודש פרסם עדי ניב, עד לא מזמן חבר מועצה מקק"ל, מאמר שבו טען שבמועצה "מתערבבות ביניהן בלא חשבון (...) החלטות שהאינטרס המרכזי שלהם הוא פוליטי או ציבורי, יחד עם החלטות מקצועיות טהורות (...) התנהלות זו אף מביאה לגלישתן של החלטות מסוימות אל מישורים שאינם בהכרח בראש מעייניה של המדינה, והם תוצאה ישירה של אינטרסים פרטניים".

מנכ"ל המינהל, לטענת ניב, "אינו מעז לצאת חוצץ נגד התערבותם של עוזרי השר, שהם המקורבים האמיתיים לשר (...) וכל עימות עמם עלול לגרום צרות. כך נוצרים בוקה ומבולקה, חששות ופחדים, אי-אמון ורכילויות, כולל התערבויות חיצוניות, שגם אם אין מטרתן המוצהרת לחבל, הן יוצרות קלקולים במערכת קבלת ההחלטות המקצועית".

ניתוח כלכלי? אין צורך

בגורלה של החלטה 979 יכריע בג"ץ, אבל אין מחלוקת בנוגע לחלק אחד במסמך של מורד: ההחלטה התקבלה מבלי שלחברי המועצה הוצג ניתוח שמאי, כלכלי ותכנוני של משמעויותיה. כך נכתב: "שווי ההטבה לא הוצג בערכים כספיים (...) ניתוח כזה היה מייתר את חוות הדעת, או לפחות היה מאיר את עיני הציבור ומקבלי ההחלטות".

דרך קבלת ההחלטות הזו אינה חיזיון נדיר במועצה. "אף פעם אנחנו לא יודעים מה המשמעות הכספית של ההחלטה", מודה חבר מועצה, "האם זה יותר הכנסות וכמה. זה מגוחך ומעליב. אם אתה שואל שאלות כמו מה המשמעות הכלכלית, מה המשמעות התקציבית - אף אחד לא יודע לענות לך".

למה חברי מועצה לא מסרבים להצביע עד שלא יוצגו המשמעויות הכלכליות?

"כי חברי המועצה לא מבינים מה כתוב בניירות, זה לא מעניין את רובם, הם באים ומצביעים, וזהו".

סדר היום לישיבות נשלח לחברים בהתראה של שבוע. לפעמים מדובר בהיקפי חומר עצומים, שאינם מאפשרים דיון מעמיק, וחברים מצביעים מבלי להבין. גם אין להם כלים עצמאיים לבדיקת הנתונים שמציגה לפניהם פקידות המינהל. "הם בעצם קהל שבוי", טוען קוכמן. "כשהם באים לישיבות הם בעצם באים לשיעור ספורט: הרמת ידיים, הורדת ידיים".

אפשר להבין את הקושי. לחברים יש עיסוקים נוספים, המקשים עליהם להשקיע בעבודת המועצה. כמו שאומר חנניה גיבשטיין, בעל חברת נדל"ן גדולה: "שאקרא את השמאויות ואדע את כל הדקויות? אני אשקר אם אגיד שאני עושה את זה. אתה רואה את המהות".

צרו איתנו קשר *5988