הזכייניות נותנות לעצמן הקלות, התעשייה מרוסקת, הרשות השנייה נוזפת - כך עובדת הטלוויזיה בישראל

המפיקים והיוצרים עומדים בפני המשבר הגדול ביותר שלהם, והרשות השנייה - שאמורה לפקח שהזכייניות יקיימו את הבטחותיהן - מרימה ידיים ; אז למה בכלל צריך רשות שניזונה מ-60 מיליון שקל בשנה?

תעשיית הטלוויזיה קורסת: על-פי נתוני היוצרים, קרוב ל-38 הפקות בוטלו ונעצרו בן רגע. ללא כל אזהרה או הודעה מוקדמת הכריזו הזכיינים שבשל המשבר הכלכלי והמיתון עליהם לקצץ בתקציב ולעצור הפקות שלפי המכרז של הרשות השנייה הם מחויבים על פי חוק להפיק. חלק מן ההפקות - סדרות דרמה וסרטים דוקומנטריים - היו בשלב מתקדם של הכנה לצילומים ואף בשלבים סופיים של עריכה. בתי הפקה מבוססים נמצאים במצב של קשיי נזילות קשים, ועובדים בתעשייה מדווחים על עיכובים בתשלומים וביטול ימי עבודה שנקבעו מראש. בתי הפקה קטנים נמצאים במצב של פשיטת רגל. מפיק שבחר לא לחשוף את שמו בשל חשש ופחד לשרוף את קשריו עם הזכייניות אמר: "אני חתום על חוזה לסדרה ותסריטאים ששכרתי כבר כתבו כמה פרקים. אני מחויב לשלם להם, אבל אין לי מה לשלם. לקחתי הלוואה מהבנק על חשבון הכסף שהזכיינית התחייבה להחזיר לי. אני נמצא במצב שאני לא מחזיר טלפונים לאנשים שאני חייב להם כסף. לתסריטאים אמרתי שעצרו לי את ההפקה, אבל יש ספקים שבכלל לא מעניין אותם אם עצרו לי או סגרו לי. אני נמצא במלכוד".

פרשת השבוע

איגוד היוצרים ובכירים בתעשיית הטלוויזיה מפנים אצבע מאשימה לרשות השנייה, שהיא הגוף הרגולטורי שאמור לפקח על הזכייניות במקרים כאלה. לדברי הבמאי רני בלייר, שחתום על סדרות איכות כמו "שבתות וחגים" ו"פרשת השבוע" ומשמש יו"ר איגוד הבמאים: "הרשות השנייה היא הכלי במשחק. הרגולטור הוא השריף. הרשות היתה אמורה לעצור כל הפרה של הזכיינים על פי חוק, בהתאם למה שכתוב במכרז. מכיוון שהיא לא מתפקדת, אין לנו עבודה ולכן אנחנו יוצאים לרחובות".

כשבלייר מדבר על לצאת לרחובות הוא כנראה מתכוון לזה: לאחרונה הוקם חדר מלחמה באיגוד הבמאים והתסריטאים, והצטרפו אליו מרבית איגודי היוצרים, ביניהם איגוד המפיקים, פורום היוצרים הדוקומנטריים, איגוד שחקני המסך, ואיגוד עובדי הטלוויזה. האווירה בחמ"ל רותחת, כך אומרים הבאים והיוצאים ממנו.

היוצרים מתכוונים לצאת למאבק שלא נראה כדוגמתו בארץ. השבוע כבר פלשו לדיון של הרשות השנייה והבעיתו את נורית דאבוש, שהתלוננה בתגובה לשר לביטחון פנים. לדברי אדם נוסף שבחר להישאר גם הוא בעילום שם בשל קשרי עבודה עם הזכייניות, "מה שהיה במאבק שלנו בזמנו על זכויות היוצרים עם 'הוט' עומד להיראות כמשחק ילדים לעומת מה שאנחנו עומדים לעשות עכשיו. יש בינינו כאלה שאיבדו את הפרנסה שלהם ואין להם מה להפסיד. הם מתכננים ללכת ולפוצץ את הגמר של 'האח הגדול' כדי שכל המדינה תדע שעושקים את ציבור היוצרים ומאכילים את העם בריאליטי".

מאבק היוצרים בהוט היה אחד ממאבקי הגרילה היותר קיצונים וססגוניים בישראל - היוצרים עצרו פרמיירות של סרטים שהפיקה חברת "הוט" והתפרצו לטלנובלה שהחברה שידרה באותה עת. אך הגימיק של המאבק היה בחורה שקפצה בבגדים תחתונים לתוך משחק של "בית"ר ירושלים" ו"הפועל סכנין" כשעל גופה סיסמת המאבק. בלייר: " בשלוש השנים האחרונות, הזכיינים חייבים סכום של 300 מיליון שקל להפקה מקורית על בסיס המכרז. אין שום אכיפה מצד הרשות השניה. שנתיים אנחנו מנסים להתעסק עם זה בדרכים נעימות. לא קורה כלום. עכשיו הפקות נעצרות וזה מצב עוד יותר גרוע. הגענו לשלב שבו שנת 2009 מתוכננת כשנת אבטלה. כפרילנסרים, אין לנו זכות לקבל דמי אבטלה. וכך למעשה אין לנו אפשרות להמשיך לחיות".

בעלי המאה שקל

לא הרבה אחרי ש"רשת" ו"קשת" זכו במכרז המדובר לערוץ 2 והדיחו את "טלעד", הן פנו אל הרשות השנייה וביקשו הקלות בתנאי המכרז. הסיבה היתה אז מלחמת לבנון השניה, שהניחו כי תביא אחריה פגיעה עצומה בכלכלה, שבסוף לא הגיעה. משמעותן של ההקלות הללו היא עשרות מיליוני שקלים. בכיר בתעשייה אומר: "זה מהלך ציני שגוף מסחרי, ובמקרה זה גוף שיש לו ניסיון בתקשורת ומאחוריו עומדים בעלי המאה של המשק הישראלי, מבקש הקלות זמן קצר לאחר שהוא זוכה במכרז בגין ההצעה הטובה ביותר. הם קיבלו את הזיכיון ומיד אחר כך התחילו לבכות שקשה להם".

לצורך הגשת המכרז, גייסו החברות הזכייניות את מיטב אנשי התוכן ואנשי התעשייה האיכותיים שיצרו עבורן לוח שידורים אטרקטיבי. כדי לזכות במכרז הן התחייבו להפיק הרבה יותר הפקות מקור מסוגה עלית, מעל לדרישה הבסיסית שהרשות הציבה. בדיחות פנימיות בקרב היוצרים שהיו מעורבים בכתיבת המכרז מספרות כי הבמאי רון חכלילי עובד עד היום על התחקיר המקיף על עמוד האש של המזרחים. ומישהו אחר עדיין עמל על התחקיר של עמוד האש של החרדים.

לידי "פירמה" הגיעו התמלילים של פגישת ועדת המכרזים עם נציגי הזכיינים. עיון בתמלילים המתייחסים לשתי הזכייניות שזכו מעלה תמונה מרתקת של זכייניות המתכוונות למלא את ההצעה שהעלו, מעמידות לנגד עיניהן טלוויזיה איכותית ומבקשות להתמקד בדרמה ובסרטי תעודה ובהצגת קולו של האחר. היום זה נשמע מצחיק. אולי עצוב.

נתחיל ב"קשת": התוכניות שאנשי "קשת" חוזרים ומזכירים הן "מעורב ירושלמי", סדרה שלא שודרה במסגרת "קשת", "בת ים ניו יורק", "האושפיזין" ו"עשרת הדיברות". משום-מה נעדרו שמותיהן של ""ארץ נהדרת" ו"כוכב נולד", שהן תוכניות הדגל של "קשת", וכמובן שלא הוזכר "האח הגדול" שיומצא שנים לא רבות מאוחר יותר. בפגישה שלהם עם ועדת המכרז, אנשי "קשת" מעידים כי קיום ההתחייבויות לגבי התוכן הוא בראש מעיניהם. מנכ"ל "קשת" אבי ניר אמר שם שברגע שהוגדרו התנאים של המכרז, הרי שאלה התנאים שהם משחקים בהם. מוזי ורטהיים, בעלי ב"קשת", אמר בתגובה לשאלה מה תהיה המדיניות של "קשת" במידה ויינתנו הקלות לערוץ 10: "ההתחייבויות שלנו לגבי הפקות ולגבי כל היתר עומדות בפני עצמן ואינן קשורות בערוץ 10. כך היה וכך יהיה". חגי לוי, שעבד אז בקשת: "אין שום היגיון שטלנובלה תוכר כסוגה עלית. אין לנו שום כוונה לבקש הכרה בטלנובלה כסוגה עלית".

לגבי הפגישות של ועדת המכרזים עם נציגי "רשת", התוכניות שאנשי "רשת" מזכירים הן "שבתות וחגים", סדרת התעודה "דרומה" ותוכניות דומות להן, תוכניות שלא ממש מייצגות את לוח השידורים הנוכחי של היום. אנשי רשת מדגישים כי בארה"ב 70% מהפריים טיים הוא דרמה, סיטקום ותוכניות בידור מתוסרטות. כלומר שיש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד כדי להגיע למקום שבו הדרמה, התוכניות הדוקומנטריות ותוכניות הבידור יהיו באמת כמו בטלוויזיה המובילה בעולם, ו"רשת" מתכוונת ללכת למקום הזה. לכן במכרז התחייבו על נתח שמן של סוגה עלית. מנכ"ל "רשת" יוחנן צנגן אמר ש"רשת" הציגה חזון מרחיק לכת בנושא הסוגה העלית, כי הם מאמינים בזה: "אלו נכסי צאן הברזל של הטלוויזיה. קודם כול, שיהיה ברור - אנחנו נעמוד בכל מה שהתחייבנו לגבי לוח השידורים. בכל מה שהתחייבנו במכרז הזה נעמוד, כי זו דרכנו".

הרשות לא נתנה הקלות ל"רשת" ו"קשת", כי ללא ספק מתן הקלות לא היה עומד בשום מבחן משפטי. אבל הזכייניות החליטו להקל על עצמן, על דעת עצמן. הן החליטו שאינן צריכות לעמוד בהתחייבותן במכרז כבר בשנה הראשונה אחרי הזכייה, ופעלו כפי שראו לנכון. כך למשל "רשת", במקום להשקיע 18 מיליון שקל בדרמות שנחשבות להפקות קנויות חיצונית, השקיעה כ-6.7 מיליון שקל. "קשת", שהייתה אמורה להשקיע באותו תחום 26-24 מיליון שקל, השקיעה כ-9 מיליון. מדובר בהפרות בהיקף גדול למדי. בכיר בתעשיית הטלוויזיה אומר: "לדעתי זה קרוב לשחיתות ציבורית, זו שיטה שבה הצעה במכרז איננה אלא נקודת פתיחה לניהול מו"מ על הקלות". דוגמה נוספת: על "רשת" היה להשקיע 4 מיליון שקל בקולנוע ישראלי בשנת 2006, והיא השקיעה כמיליון אחד בלבד. ב-2007 היתה אמורה להשקיע 8 מיליון בקולנוע, ולא ציינה כמה השקיעה. סך כל חובות ההפקה של הזכייניות בשנת 2007, הרבה לפני המשבר הנוכחי: "קשת" 19.6 מיליון שקל, "רשת" 28.6 מיליון שקל וערוץ 10 21.8 מיליון שקל - בסך הכול כ-70 מיליון שקל בשנה כלכלית. מעולה.

לא אפקטיבי

טענת היוצרים בבג"צ שהגישו עו"ד רון דרור ועו"ד אופיר מנצ'ל היא כי הרשות השנייה לא נקטה בשום צעד שהוא נגד הזכיינים בגין הפרת התחייבותם, התירה לזכיינים להעלות לוחות שידורים שאותם אישרה מראש על אף שהיה ידוע לה שאין בהם כדי לעמוד בדרישות חוק הרשות השנייה והמכרז, וכי היא מאפשרת דחייה, מסמוס, והפרה של התחייבות ואינה מקיימת פיקוח אפקטיבי.

היוצרים טוענים גם כי גורמים ברשות השנייה, וביניהם חבר המועצה ויו"ר ועדת הטלוויזיה דוד אלכסנדר, המליצו להם להגיש הליך משפטי נגד הרשות השנייה, כי לדבריהם הניסיונות של הרשות לפקח על התחייבויות הזכיינים ולפעול בדרך ההולמת מקרים של הפרות התחייבות המכרז נבלמים על ידי יו"ר הרשות השנייה. שם נמנעת נקיטת פעולה נגד הזכיינים. גם מתגובתו של אלכסנדר ניכר כי לרשות אין בכלל יכולת אכיפה. - אחרי שהזכיינים לא עמדו במכסה, מדוע לא ניסיתם לנקוט בענישה? "זו השאלה האהובה עליי, ואני אומר לך את זה ברצינות. אתה יודע שאין לנו כלי אכיפה, אין לנו דרך לקנוס אותם. הכלי היחידי שעומד לרשותנו הוא קיצוני מאוד - לקחת להם את הזיכיון".

- אז למה לא לקחת להם את הזיכיון או פשוט לא להאריך אותו כשהוא מסתיים?

"אתה לא מוציא אדם להורג בכיכר השוק על עבירה מינורית. מערכת החוקים במדינה מתוקנת כוללת תמיד רמות ענישה; לנו אין כל כלי לקנוס אותם, וזו אחת הבעיות".

נדבר אחרי הבחירות

דוגמה לאוזלת ידה של הרשות השנייה היא מקרה ערוץ 10, שרק בשנים 2004-2006 צבר חוסר של כ-100 מיליון שקל בתחום הפקות הסוגה העלית. לאחר הקלות לערוץ, שניתנו בוועדת תורג'מן, ואיום מצד הרשות כי תשלול את חידוש הרשיון, החליטו בעלי המניות של הערוץ, יוסי מימן, רון לאודר וארנון מילצ'ן, לממן את הסדרת החוב; ואולם בעקבות המיתון, חזרו בהם מההחלטה. הרשות מצדה הודיעה כי היא אינה מחדשת את הרשיון לערוץ 10, אך בסופו של דבר גלגלה את ההחלטה בעניין הארכת זיכיונו של ערוץ 10 בשנתיים לשר התקשורת אריאל אטיאס.

המועצה ביקשה מאטיאס הארכה עד ל-1 במארס 2009 לצורך קבלת ההחלטה בנושא הארכת הזיכיון של ערוץ 10, למרות שלפי תקנות שנקבעו בישיבת ועדת הכלכלה לפני מספר חודשים הוחלט כי התאריך האחרון להארכת הזיכיון בשנתיים יחול ב-1 בדצמבר 2008.

חברת מועצת הרשות השנייה עו"ד נורית אמיתי, שמהווה כהגדרתה אופוזיציה ליו"ר הרשות נורית דאבוש, סבורה כי מדובר בעוד תרגיל של השהיה בסגנון הרשות: "הכוונות של רוב היושבים במועצה מראות שיש התגמשות יתר, שלא לומר התרפסות לפני זכיינים". במועצה יש אנשים שמעדיפים למעשה שפשוט לא נעשה כלום. השיטה היא פשוט לדחות, כדי לא ליצור מצב שיסגרו. אני אגיד לך איך זה מתנהל. קח לדוגמה את הישיבה האחרונה, אז שהחליטו מה שהחליטו בנושא ערוץ 10. היא (נורית דאבוש) הגיעה עם ההחלטה מודפסת ומוכנה".

תגובת הרשות השנייה לדברי אמיתי: "עו"ד נורית אמיתי, חברת מועצת הרשות השנייה, השתתפה בכל הדיונים בנושא עתידו של ערוץ 10. בישיבת המועצה האחרונה שאליה מתייחסת עו"ד אמיתי, היא נכחה והצביעה בעד ההחלטה, ואף בירכה על הפנייה לשר התקשורת. שוב, תמוהה העובדה שעו"ד אמיתי בוחרת להעביר לעיתונאים דברים שנאמרים בישיבות. זה שוב מוכיח כי עו"ד אמיתי, באופן העצוב ביותר, תאמר כל דבר כדי לקבל חצי שורה בעיתון".

הרשות מגיבה: 'החוק אשם'

תגובת הרשות השניה לכתבה: "באשר לשימוע שפורסם לעניין אופן ההסדרה של ערוצים 2 ו- 10, הרי שהעבודה שבבסיסו החלה בתחילת שנת 2008 ועתה התגבשו הנושאים שמועצת הרשות בוחנת אם לערוך בהם שינויים. יודגש כי המועצה טרם קיבלה החלטות כלשהן ואלו יתקבלו רק לאחר בחינת העמדות שיוגשו במסגרת השימוע. הרשות פעלה במהלך שנת 2008 לגביית חובות עבר מהזכיינים ואף חולטו כספים בהקשר זה".

"מועצת הרשות השנייה פעלה במשך 3 שנים באינטנסיביות רבה לתיקון החוק באופן שיאפשר הטלת קנסות על הזכיינים בדומה לסמכות המוקנית למועצת הכבלים והלווין בעניין זה. לצערנו החוק לא תוקן, דבר שמקשה מאוד על האכיפה מול הזכייניות. נוסיף ונזכיר, שאך לפני שבועיים החליטה מועצת הרשות שלא להאריך את זיכיונו של ערוץ 10 כיוון שלא הוגשה לה התחייבות מטעם הערוץ ובטחונות לכך שהוא ישלים את חובות העבר שלו".

מערוץ 10 נמסר: "למן השקתו השקיעו בעלי המניות של ערוץ 10 למעלה ממיליארד שקל מכספם הפרטי, והכסף הופנה להפקות מקור בשיעור של מאות מיליוני שקלים. כמו בכל חברה בעולם כרגע, גם אצלנו המיתון מחייב התאמה מחודשת בכל הרמות. אנו נאלצים לקצץ בכל תחום, גם בתחום התוכן, ולהקפיא תוכניות מכל הז'אנרים. בזמן שבו עובדי החברה הבכירים מקצצים בשכרם, ולאור הפסדי העתק של הערוץ, מגוחך לטעון שהערוץ משתמש במיתון כבתירוץ לקיצוץ בתוכניות. לפני מספר חודשים הגיע ערוץ 10 להסדר עם היוצרים, ובו יש התחשבות במצבו הכלכלי של הערוץ מחד גיסא, ובצורך להבטיח את מקומה של היצירה הישראלית ואת פרנסתם של היוצרים מאידך גיסא. לצערנו המתווה טרם אומץ ואנו מקווים שהגורמים הממונים יצליחו לקדם הסדר דומה בעתיד".