ד"ר דוד פסיג ל"גלובס": "המיתון בישראל יימשך רק שנתיים-שלוש, וזו תהיה האטה ולא התרסקות; כשנצא ממנו נוכל לצמוח כשהעולם המערבי עדיין במיתון"

בכנס שערכה חברת המט"ח איזי פורקס בשבוע שעבר בנושא תחזיות כלכליות עולמיות, הופיע ד"ר דוד פסיג, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר פסיג, שבאוגוסט האחרון יצא לאור ספרו "צופן העתיד - מבחן העתיד של ישראל", הציג התבססות על מודלים של צפיית העתיד לפי מדדים שהוכחו במשך עשרות, מאות ואף אלפי שנים - ולפיהם הוא מזהה מגמות כלכליות בעתיד.

פסיג הוא בעל דוקטורט בחיזוי, תחום שנקרא היום בעולם "חקר עולמים", והיה בין העתידנים שהזהירו מפני המיתון הנוכחי, בהציגו מודל שחזה אותו כבר לפני למעלה מעשור. עכשיו הוא מנסה להסביר לנו, שאם לא הקשבנו עד כה למודל שחזה את המיתון, לפחות כדאי להקשיב לו מעתה ולראות שייתכן מאוד שהמיתון בישראל יהיה קצר בהרבה מזה שבארה"ב.

"המחזור הפסיכולוגי הוא לא המקור, הוא התוצר"

לפי נתוני ד"ר פסיג, העולם נכנס למיתון של 12-14 שנה ולישראל, בהתנהלות נכונה, יש סיכוי לעבור את העשור הקרוב בצמיחה גדולה. כך שכבר בתוך שנתיים-שלוש תהיה לישראל הזדמנות להתאושש ולהשיג קפיצת דרך כלכלית יוצאת דופן, מול עולם מערבי שעדיין יימצא במיתון קשה.

*ד"ר פסיג, מה חוקר מדע חיזוי העתיד ולמה כדאי לנו להקשיב לו?

"כעיקרון, חקר העתיד מבוסס על הנחה פשוטה אחת: שאם יש אבולוציה, אזי סביר שיש הגיון לאבולוציה. ואם יש היגיון, בואו נחקור אותו ונזהה אותו במודלים שיתייחסו לכל תחום: פיננסים, טכנולוגיה, כלכלה ועוד. התחום החל להתפתח במלחמת העולם השנייה בצבא האמריקני, שזיהה הגיונות בדרך שמערכות מתפתחות. כשזיהו איך מערכות מתפתחות, שמו את השלבים במודלים ונתנו להם תקפות ומהימנות.

"לכל תקפות ניבויי יש שיעור מסוים, מתקפות של "עתיד סביר", שהיא 60%-70%, "עתיד אפשרי" 40%-50% ו"עתיד פרוע" שתקפותו רק 20%-30%. את כל השאר מתחת לזה אנחנו לא יכולים לחקור ובשיעור מעל ל-70% אנחנו לא מבינים כיצד.

"ברור היום שהמין האנושי נמצא בשלב פרימיטיבי מאוד בהבנה של איך מערכות עובדות. במודלים יש היגיון שזיהינו ונתנו לו תקפות לפי כמה שהוא הצליח לחזות ב-50 השנים האחרונות או אפילו במשך אלפי שנים. כלומר, יש מחזורים של מאות שנים ויש מחזורים של עשרות".

*כיצד חזית את המשבר הכלכלי?

"השתמשתי במודל בשם 'מודל גלי הצריכה' שפותח בתחילת שנות ה-90 ותקפות הניבוי שלו היא בין 60% ל-65%. המודל בא לזהות צמיחה ומיתון 10-20 שנים מראש, לאחר שממציא המודל, הארי דנט, זיהה כוחות שמניעים צמיחה ומיתון בכלכלה.

"ההנחה הכלכלית היא שככל שיש יותר צריכה יש יותר צמיחה. עד למודל שלו גם סברו שהצריכה היא בגלל פסיכולוגיה. אבל מה שדנט שאל הוא, 'מה ההיגיון בצריכה?'. הוא לקח נתונים מתרבויות מערביות ומתועשות ובדק מתי אנשים נכנסים לסופר, מתי הם קונים חיתולים, מתי הם לוקחים משכנתאות ועוד. הוא מצא שכל אחד מאיתנו בתרבויות מתועשות ומערביות, עובר ארבעה גלי צריכה במהלך חייו (ראה מסגרת). ברגע שזוהה המודל הזה, דנט הסיק שאם ינתחו את נתוני האוכלוסיה של תרבות מערבית כלשהי ויזהו את הפריסה הגילאית בתוכה, אפשר יהיה לדעת שנים מראש אם יהיה מיתון או צמיחה מקומיים (שאינם תלויים בעולם).

"לפי זה הוא מצא, כבר בתחילת שנות ה-90, שמ-1993 עד 2007-2008 תהיה פריחה כלכלית, מפני שקבוצת 'גל ההוצאות' היא הגדולה ביותר שאי-פעם היתה באוכלוסיה האמריקנית (80 מיליון נפש מתוך 265 מיליון אנשים). ואז, כשהקבוצה הזו תגיע לסוף תקופת 'גל ההוצאות' ותרד לכ-30 מיליון נפש, ארה"ב תיכנס למיתון. שכן, הקבוצה 'בגל ההוצאות' מוציאה בערך כפול מקבוצת 'גל הארגון' ואפילו יותר".

*איך ניתן להוכיח שהמודל הזה הוא אומנם ההסבר למשבר הכלכלי העולמי היום?

"לפי המודל הזה, התחום הראשון שחוטף מכה הוא הנדל"ן, ששרשרת הביקוש לו קטנה כשקבוצת האוכלוסיה הזו קטנה. טווח הניבוי של המודל הזה הוא לפחות 100 שנה, כי דנט מצא שמתחילת המאה ה-20 ארה"ב עשתה קפיצה בצמיחה כל 26-28 שנה, ואחר-כך היתה בתקופה של 12-14 שנה של מיתון שלקראת סופו מלחמה, שהביאה גידול בהוצאה ובבנייה, התאוששות וכן הלאה. לפי המודל הזה, ארה"ב תהיה במלחמה בשנות ה-20 של המאה ה-21, לאחר מיתון ארוך שמתחיל כעת וימשך 12-14 שנה. המודל הזה גם מראה שהמחזור הפסיכולוגי של בני אדם הוא לא המקור, הוא התוצר המושפע".

"בישראל המיתון יהיה קצר ומתון יותר"

*מה מצאת מניתוח האוכלוסיה הישראלית לפי מודל חיזוי הצמיחה והמיתון של דנט?

"עליתי על הפתעה גדולה: שבישראל הקבוצה הקטנה ביותר היא זאת שנמצאת בגל הצריכה המסיבי ('גל ההוצאות') 14%; ושהקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הילודה 45% (לעומת ארה"ב שבה 15% מהאוכלוסיה). זה קורה בגלל שבישראל יש רמת ילודה גבוהה וגם בגלל ריבוי הזקנים, שכן 65% מהעולים מרוסיה היו מעל מגיל 65 כך שהם הצטרפו לקבוצת הגיל הזו, כי כשאתה מהגר, לא משנה באיזה גיל אתה, אתה הופך ל'גל הצריכה', בגלל הוצאות הכרחיות.

"כאמור, לפי המודל הזה, התחום הראשון שחוטף מכה הוא הנדל"ן, ששרשרת הביקוש לו קטנה כשקבוצת האוכלוסיה הזו קטנה. במדינת ישראל, המצב שונה לחלוטין. קבוצת הגיל הראשונה של גל הלידה והקבוצה השנייה מתחילים לגלוש לתוך קבוצת גל ההוצאות. לכן, לא משנה איזה מיתון יש בארה"ב ובעולם, בישראל בכל מקרה אנשים יתחתנו, יביאו ילדים, יקנו או ישכירו בתים ויקנו ציוד ויגדלו ילדים וכו', כך שבכל מקרה יהיו ביקושים והתחלות בנייה".

*לאור השוני בנתונים בין קבוצת הגיל בישראל, כמה זמן להערכתך ימשך כאן המיתון?

"היות שאנשים צריכים לנסוע, להתלבש, להביא ילדים, לאכול ולקנות, יש גם כלכלה מקומית ובכל מקרה יהיו ביקושים בה, כאמור. אלה יהיו ביקושים שונים מאלה שבארה"ב, ולכן יש סיכוי טוב שישראל לא תעבור את המיתון כמו שארה"ב תעבור. השוני בין המיתון בארה"ב לזה שיתרחש בישראל, הוא שבישראל הוא יהיה קצר יותר וגם מתון יותר: להערכתי הוא יימשך שנתיים-שלוש ויהיה האטה ולא התרסקות. וחשוב מזה, כשנצא ממנו בישראל נוכל לצמוח כשכל העולם המערבי עדיין במיתון".

*מה על העולם ה-3, גם בו הילודה גבוהה?

"בעולם השלישי 'גל הלידה' הוא הכי גדול באוכלוסיה, כמו בישראל, אבל שם זו הקבוצה הכי ענייה והכי לא בריאה, ואילו אצלנו זו הקבוצה המשכילה ביותר והבריאה ביותר, כך שישראל יושבת על פוטנציאל של אוצר בלום".

*איך צריכה ישראל לנצל את התחזית הזו לטובת צמיחה יוצאת דופן מול העולם?

"ישראל צריכה לא להשקיע בכספי העברות ולא לתת להורים עוד 100-200 שקל, אלא להשקיע בתשתיות שיאפשרו לילדים האלה, לכשיגדלו, לייצר יותר. על הממשלה להשקיע, למשל, בכיתות קטנות יותר ובחינוך גבוה חינם, כך שכשהילדים האלה יהיו גדולים הם ייצרו ויכניסו יותר מההשקעה שתתבצע בהם כרגע. אם רוצים לתת כספים להורים, צריך לחייב אותם להעביר את זה להשקעה בעתיד הילדים, למשל, לחיסכון לאוניברסיטה. זו ההתנהלות שתמקסם את ההשקעה היום כך שהילדים האלה יביאו את הפירות כשיגדלו".

*מה התחזית לעתיד הכלכלי אם ישראל תמשיך להתנהל בחלוקת ההשקעות הקיימת?

"אם החלוקה הנוכחית תימשך, נפספס חלון הזדמנויות שבאמצעותו אנחנו יכולים לסגור את העשור השני של המאה הזו כשישראל בין 15 ואפילו 10 המדינות המפותחות בעולם. הגל השני של המאה ה-21 יהיה עשור מבטיח מבחינה כלכלית לישראל. סביר שהצמיחה תעלה על 5%-7%. אם לא נתנהל נכון, בעשור השלישי של המאה הזו אנחנו הולכים לקראת מיתון, כי קבוצת הלידה תגיע אז להיות קבוצת הצריכה והיא כבר תביא פחות ילדים. בשנת 2020 יהיו בעולם, בראשונה בהיסטוריה, יותר מבוגרים בני 65 ומעלה מאשר ילדים מתחת לגיל 5. המאה ה-21 תהיה זקנה מאוד, בין היתר בגלל הארכת משך החיים וירידה בילודה. הירידה בילודה היא תופעה שמתרחשת בכל העולם ואנחנו חלק מהמגמה העולמית. אלא שבגלל שיהוי בזמנים עקב האמונה הערכית והמשפחות היהודיות, הקצב אצלנו היה איטי יותר. צריך להביט בנתונים ולראות שזה הולך ופג. כך שיש לנו עשור שהוא הזדמנות פז. כדאי לקחת בחשבון שלצד מגמת הירידה בילודה יש מגמות נוספות שתומכות בהורדת הצריכה כמו מגמות של מחזור, ירידה בצריכה בכלל ובקניות, טיפול באיכות חיים על חשבון רמת חיים ועוד".