"קשקוש להגיד שהכל תקין בשוק המשפטנים. חברות מפסידות והכל יישאר בסדר אצל עוה"ד שמייצגים אותן?"

המשבר הכלכלי תפס את שוק הנדל"ן הישראלי בעיצומה של מגמת עלייה במחירי הנדל"ן בערים רבות בישראל. בראשית 2008 עמדו על הפרק שלל פרויקטים עתידיים, שקרצו למשקיעים וליזמים. קרקעות נמכרו ושברו מחירי שיא, יזמים ומשווקים שבנו מגדלים באוויר (תרתי משמע), בעיקר בגוש דן, חגגו. בחגיגה הזאת השתתפו גם עורכי-דין העוסקים בנדל"ן, שליוו עסקאות ענק - של חברות מובילות במשק ובעולם - במאות מיליוני שקלים, כמו גם ליווי מכירות ושכירות של דירות ללקוח הפרטי. כך, כולם כמעט ניזונו מהשגשוג.

בחודשים האחרונים התהפכה המגמה. משבר הסאב-פריים שבתחילת השנה השפיע בעיקר על הנדל"ן בארה"ב, הגיע גם לעוסקים בנדל"ן בישראל, והבשורה שהביא עימו קשה. חברות נדל"ן גדולות נקלעו היום למצוקת אשראי חריפה, ונאלצות להקפיא פרויקטים מתוכננים, כמו גם פרויקטים שעבדו עליהם זמן רב, וכבר התגאו בהם בפני המשקיעים וכלי התקשורת.

היזמים, נוחי דנקנר ויצחק תשובה, נתקעו עם פרויקט ענק בסטריפ בלאס-וגאס; אפי פיתוח, זרוע הנדל"ן הרוסית של לב לבייב, החליטה לצמצם משמעותית את הפיתוח ותתמקד בשלושה פרויקטים בלבד ברוסיה; חברת ההחזקות גמול, שבשליטת ליאון רקנאטי, סיימה את תשעת החודשים הראשונים של השנה בהפסד של 179 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-21 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ויש עוד דוגמאות. המיתון העולמי ומשבר האשראי "חנקו" חברות רבות, וחברות קטנות ובעיקר ממונפות יותר עומדות על כרעי תרנגולת.

ומה קורה לעורכי-הדין שליוו את החברות בעסקאות הנדל"ן המרובות וצמחו יחד ובזכות השוק הגואה? התשובה ברורה - נפח עבודתם קטן, הכנסותיהם ירדו, הם ייאלצו לקצץ ולהצטמצם, וכבר החלו בתהליך הזה.

אלא שבכתבה השישית והאחרונה בסדרת הכתבות על עריכת-דין בצל המשבר, מנסים גם עורכי-הדין בתחום הנדל"ן לשדר אופטימיות מתונה, ולומר כי למרות רעידת האדמה בשוק הנדל"ן, הקרקע תחתם עדיין יציבה. רובם שומרים על "קשר שתיקה" שקשרו עורכי-דין מובילים בארץ (ראו מסגרת), אך יש גם מי שמסתכל למשבר בעיניים ומודה "שנפגע קשות".

מיעוט עסקאות

עו"ד ד"ר הנריק רוסטוביץ, המתמחה בין השאר בדיני מקרקעין ובמיסוי מקרקעין, נמנה עם הבודדים שמודים שלא קל היום לעורכי-דין נדל"ניסטים. "משבר הסאב-פריים לא היה אמור להשפיע על שוק הנדל"ן בישראל, אך יש ועוד תהיה לו השפעה משמעותית ומכאיבה, בגלל 'אפקט העדר'. יש כעת מיעוט עסקאות, כי בעלי דירות מחזיקים אותן קרוב לחזה בתקווה שהגאות תחזור. והם צודקים, הגאות תחזור. רק לא יודעים אם בעשור הקרוב, בשנה הבאה או בחודש הבא. וכך, מי שחייב למכור מוכר, ומי שלא חייב למכור מחכה לימים יפים יותר. זה מצד המוכרים.

"מצד הקונים יש ירידה בביקושים כי אלפי האנשים שפוטרו בחודשים האחרונים, לא מחפשים עכשיו דירות. כולם בשוק הנדל"ן - קונים, מוכרים, יזמים - אומרים Hold your horses, 'בואו נחכה ונראה מתי הכול יתייצב'. זה דבר שקורה במצבי אי-ודאות. החששות מפני הבלתי ידוע גורמים ל'סטופ' ושוק הנדל"ן סובל מזה מאוד".

במצב כזה, אומר רוסטוביץ', ברור שגם עורכי-הדין נפגעים. "יש לנו פחות עבודה. בעסקאות יד שנייה יש ירידה של עשרות אחוזים בעבודה, ולעורכי-דין שעוסקים במכירת דירות של קבלן, אין כמעט עבודה. אנשים פוחדים לקנות היום מקבלן כי לא ברור אם הוא ישרוד בעוד כמה חודשים. רוכשים לא סומכים אפילו על חברה קבלנית כמו אפריקה-ישראל, שעומדת בהתחייבויותיה ויש לה מוניטין נפלא, הון עצמי עצום ומגרשים בכל הארץ, רק משום שהיא קשורה לעסקאות באירופה ובאמריקה, ובכל מיני השקעות שלא ידוע מה קורה איתן. היום נראה שהחברה בצרות נזילות. לא הייתי קונה ממנה דירה מהפחד, על אף שהיא חברה מצוינת, כי הייתי רוצה לראות איך היא עוברת את המשבר.

"ברגע שיש עצירה והמיליונים כבר לא זורמים במשק, גם לכיסם של עורכי-הדין זורם פחות כסף. משק מדמם ופגוע משפיע על כל הסקטורים, כולל עורכי-דין. כשיש פחות עסקאות רכישה ומכירה, יש פחות עבודה, ואם יש עבודה, היא לא מניבה שכר-טרחה גבוה כבעבר".

ירידת מחירים

השחיקה בשכר עורכי-הדין המלווים עסקאות נדל"ן פרטיות, היא חלק מתהליך ארוך שנים, שבו גילו מוכרים ורוכשים פחות נכונות לשלם בעבור "חוזה סטנדרטי" למכירת דירה. התחרות בשוק הנדל"ן הפרטי עצומה, ואם בעבר עורכי-דין גבו שכר-טרחה של 1.5% מעסקה, היום רבים גובים כחצי אחוז מערכה. המשבר החמיר את המצב עוד יותר. רוסטוביץ: "זה סיפור שנמשך כבר הרבה זמן, ועכשיו, בשל המשבר, הפך לקטסטרופה".

גם במחלקות הנדל"ן במשרדים גדולים יותר חשים את המשבר. לדברי עו"ד צחי נרקיס, שותף בכיר וראש מחלקת הנדל"ן במשרד עוה"ד מ. פירון, "עבודת מחלקת הנדל"ן במשרד השתנתה בכל האספקטים של הפעילות. בתחום השכירות חלה ירידה משמעותית במחירים, עד שאפילו בעלי דירות בת"א התחילו להפנים את המצב ולהוריד מחירים. עם זאת, עומק ההפנמה מאוד מצומצם ולא משקף את מה שצריך להיות בעקבות משבר כה חריף. מי שרוצה לרכוש נכס או להתחיל פרויקט, לא עושה דבר היום. אנשים סבורים שהמחירים עוד ירדו, והם לא רוצים לרכוש נכסים במחירים שמחר יהיו יותר נמוכים. חברות שיש להן כסף, ורוצות להשקיע בנדל"ן, מחפשות מחירים ממש טובים, מה שנקרא 'תשואה דו-ספרתית', ולזה מוכרים עדיין לא מסכימים.

"מכירות הדירות מקבלנים ירדו, בעיקר משום שרוכשים פרטיים הפסידו הרבה כסף בחסכונות, ורוכשים פוטנציאלים לא בטוחים שקבלנים יעמדו בהתחייבויות. הדברים האלה מובילים לזה שאין עסקאות בשוק, והצניחה החופשית גוררת גם את עוה"ד שעוסקים בנדל"ן".

*איך אתם מתמודדים עם הצניחה הזאת?

נרקיס: "אנחנו אישית עוד לא צונחים, כי יש לנו פרויקטים שהחלו לפני המשבר, וצריך להשלים אותם. מעבר לכך, בעקבות המשבר יש פעילות מוגברת מול בנקים, יש חוזים שנחתמו וצריך להקפיד על קיומם, ויש פעילות נוספת שהיא תוצר לוואי של המשבר. יש פעילות משברית שהיא פחות יצרנית באופיה".

מתוכננים קיצוצים או פיטורים במשרד בעקבות המצב הזה?

"עוד לא החלטנו מה לעשות, אבל בשום מקום לא יהיה מנוס מלצמצם. לא יכול להיות שמשרד עו"ד לא יושפע מהמשבר, ובמיוחד בתחום הנדל"ן. להוציא את תחום הליטיגיציה שיתחזק, כולם ייפגעו. במותרות ובהוצאות קטנות של ימי השפע כבר מקצצים, ואם המצב ימשיך להידרדר, כולם יצטרכו להצטמצם ולהתכווץ".

גם עו"ד ענת בירן, שותפה בכירה במשרד עוה"ד יגנס, טויסטר, בירן מעורכות-הדין הבולטות בתחומי תכנון ובנייה, מקרקעין ומשפט מנהלי ומוניציפלי, מודעת למצב השוק ולהשפעתו על עורכי הדין: "בתחום העסקאות בנדל"ן ישנה האטה. אין מכירות, אנשים לא קונים, וזה בא לביטוי בעבודת עורכי-הדין שנותנים שירות למוכרים ולקונים. אנחנו בהחלט מרגישים את זה".

עם זאת, לדבריה, צריך לראות את שני צידי המטבע. "מעבר לעסקאות, אנו מלווים לקוחות גם בתחום התכנון והבנייה, שבו המצב שונה. לאנשים שנמצאים בתהליך של תכנון אין סיבה להפסיק אותו. תקופת האטה היא תקופה טובה לטפל בנכסים שלך, ולבדוק מה אפשר להשביח ולקדם. בתחום של קידום תוכניות, בקשות להיתרים, השבחות, הקלות, שימושים חורגים, שינויי ייעוד, אנשים בודקים נכסים ופועלים, בעיקר כיוון שהדלתות עתה נפתחות בפניהם מהר יותר, בהיעדר 200 בקשות אחרות של יזמים גדולים. לכן, ידינו מלאות עבודה".

הכסף הגדול נמצא בעסקאות ולא בתחום התכנון והבנייה.

בירן (צוחקת): "נכון. בסופו של דבר הכסף הגדול נמצא בעסקאות. אך למרות שאין עסקאות חדשות אנחנו עדיין מטפלים בדברים שהחלו בשנה שעברה ובתחילת השנה, ששכר-הטרחה בהם עדיין משולם. עכשיו אנחנו מחכים לראות מה יקרה ב-2009. אם המצב יימשך ותהיה הקפאה, עצירה והאטה בעסקאות כולנו נצטרך להתאים את עצמנו לתחומים נושקים, ולהתפרנס מזה. כרגע כולם במצב של ישיבה על הגדר, ולדעתי מהישיבה הזאת יצוצו הזדמנויות.

"אנשים מחפשים הזדמנויות והשקעות, אבל עוד לא יודעים מה לעשות עם הרצון הזה, כי השיח הוא של אי-ודאות - האם הולך להיות יותר גרוע או שהמשבר יחלוף. כשהמצב יתבהר, שוק הנדל"ן יוצף בהזדמנויות ובעבודה לעורכי-הדין".

עודף היצע

הזדמנות אחת שצפה באחרונה היא רכישת נדל"ן מניב. בשבוע שעבר, שנתיים וחצי אחרי שרכש 100% ממנו - נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי, מכר את קניון גבעתיים (100%) לקבוצת עזריאלי, שבשליטת דוד עזריאלי, תמורת 795 מיליון שקל. לדברי עו"ד רנה שבולת, בעלת משרד עוה"ד ר. שבולת, המייצגת בין היתר את גזית-גלוב, צ. לנדאו, רד-בינת והפניקס במכירת ובמימוש נכסים, תחומי הנדל"ן המניב והמסחרי חמים מתמיד, ומייצרים לעורכי-הדין עבודה.

שבולת: "בנדל"ן מסחרי יש אנומליה בין מצב הנכס לערכו היום. שווי של קניון נגזר בדרך-כלל מדמי השכירות שהוא מקבל. דמי השכירות שהקניונים מקבלים והחוזים שלהם עם שוכרים, לא השתנו, אז לכאורה לא היה צריך להיות שינוי בשווי הנכסים. אך מה שקרה בפועל, יותר מדי גורמים 'זרקו' לשוק למכירה, את הנכסים האלה, קניונים ומרכזים מסחריים, כי הם זקוקים למזומנים מסיבות אחרות, ולא כי הקניון רע. הקונים הורידו להם קצת מהמחיר, עבור 'תוספת סיכון' לשנתיים הקרובות, כי הפסיכולוגיה של הכלכלה עובדת היום לכיוון של פסימיות ולא אופטימיות, ואז נוצרה הזדמנות לרכוש נכס מניב מצוין בפרוטות.

"נוסף לקניון גבעתיים שנמכר לאחרונה יש עוד הרבה נכסים שעומדים על המדף ויוצרים עודף היצע שמוריד את מחירי הנכסים המצוינים, בלי קשר למצבם האמיתי, כי התשואה מהם נשארה כמו לפני המשבר. לכן, בתחום הזה לפחות, יש עבודה לעורכי-הדין דווקא בגלל המשבר".

עסקאות בודדות של רכישת קניון מעידות על הכלל?

שבולת: "נכון שהמקרים האלה מועטים, ובכל זאת יש היום יותר עבודה על עסקאות גדולות של החלפת ידיים".

הערכותיה של שבולת מקבלים חיזוק מהידיעות על חברות המציעות את נכסיהן למכירה שתופסות כותרות בעיתונים הכלכליים. השבוע (א') נודע ל"גלובס" שהחברה-הבת של גמול-השקעות, שבשליטת ליאון רקנאטי, גמול-נדל"ן, מחפשת קונה שירכוש את שטחי המשרדים שלה במגדל לוינשטיין, בדרך מנחם בגין בתל-אביב, תמורת 27 מיליון שקל.

לפני כשבועיים החליט "מעריב", בשליטת עופר נמרודי, להעמיד את "בית מעריב" למכירה במכרז, שיאפשר לעיתון לשכור את הנכס מהרוכש ל-2-4 שנים. ישנן דוגמאות נוספות, אך נראה כי רק נתח קטן מההצעות הללו, קרם עור וגידים עד כה. כך שלא ברור עד כמה טוב באמת מצבם של עורכי-הדין הניזונים מהשוק הזה.

לדברי שבולת, "עצם ההפנמה של המיתון בישראל היא עניין של חודשים ספורים. צריך להמתין עוד חצי שנה לפחות כדי לראות אם באמת יש למשבר השפעה בדמות פיטורים במשרדי עורכי-דין לנדל"ן. מי שרצה להתרחב לא מתרחב, אבל סימפטומים אחרים של הידוק החגורה או ירידת שכר-טרחה עוד לא הרגשנו. הענף הזה ידע הרבה עליות ומורדות, ועורכי-דין שנמצאים בשוק כבר 20 שנה חוו לפחות שתי תקופות של מיתון בנדל"ן. אנחנו שועלים ותיקים שיודעים לעבור את זה. בתקופות כאלה אנחנו מסתמכים על פרויקטים מתממשים שהתחילו מזמן, וצולחים את המשבר".

יש מי שאומר שהוא "צולח" את המשבר ויש כאלה שטוענים שההזדמנויות הרבות שצומחות על ענפי המשבר רק ממתינות שעורכי-הדין יבחינו בהן ויקטפו אותן בעבור לקוחותיהם. עו"ד דיויד אמיד, שותף בכיר במשרד ש. בירן, מהמובילים ומהוותיקים בתחום הנדל"ן, נשמע כמעט נלהב מריבוי ההזדמנויות. "המשבר הוא בעצם הזדמנות אדירה בתחום הנדל"ן. כשאין פרויקטים והכול תקוע, אתה יכול להחליט לעשות אחד משני דברים, או להכניס את הראש לתוך הסחף ולהרים אותו בעוד איקס שנים, או שאתה מתמודד איתו ראש בראש כבר עכשיו".

יוזמות חדשות

משרד בירן בחר להתמודד עם המשבר באמצעות יצירת יוזמות חדשות, סוג של יש מאין. אמיד: "אנחנו מנסים לייצר מסלול חדש של השקעה לדירות מגורים, כדי שכל הכסף העצום שנפדה מההשקעות של אנשים פרטיים יוטה למסלול של השקעה בדירות מגורים. אם נצליח לייסד מהלך כזה, ולייצר אפיק השקעה כזה, שיזכה להטבות, להכרה ולשיתוף פעולה מהמדינה, באמצעות חברה ממשלתית שתחבור לחברה פרטית, נצליח - אנחנו, לקוחותינו וגם הציבור שישקיע במסלול הזה - לצאת מחוזרים מהמשבר.

"הדירות שבהן ישקיע הציבור נמצאות באותם פרויקטים שהולכים עכשיו קיבינימט. יש איזה 10,000 יחידות-דיור בפרויקטים שנמצאים על סף אי-קיום, ויוזמה כזאת יכולה להיות סיפור הצלחה מדהים. זאת הקלאסיקה של המשבר כהזדמנות".

עוד יוזמה שהמשרד מנסה לקדם נוגעת לדיור בר-השגה. "בתקופות זוהר קשה לדבר על דיור בר-השגה, כי יזמים רוצים למכור למרבה במחיר, ולא לממעיט במחיר. אבל בתקופת משבר זאת ההזדמנות של ישראל לקחת את מלאי הקרקעות האדיר שלה, ולייצר פרויקטים לדיור בר-השגה".

מי שרוקח את היוזמות הללו עבור המדינה והחברות הטובעות בביצת הנדל"ן, הם עורכי-דין יצירתיים יותר, שרואים בעצמם גם סוג של יזמים, וטוענים שזו הדרך היחידה לשרוד את המשבר. הכסף הגדול, כך הם סבורים, מחכה להם מעבר לפינה.

לדברי עו"ד אמיר חן, שותף בכיר ומוביל תחום הנדל"ן במשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון, בעולם של נדל"ן במשבר אסור לשבת בשקט ולחכות שהסערה תחלוף. "זוהי תקופה לקחת יוזמה. המשבר יסדר את הכלים מחדש על הלוח בשנה-שנתיים הקרובות. חברות, פרויקטים ונכסים גדולים יחליפו ידיים, בין מרצון ובין מכורח, והאתגר של עורך-דין מסחרי בעת הזו, במיוחד מי שעוסק בנדל"ן, הוא להיות שותף להליכים האלה. זה מחייב אותנו, בשונה מתקופה רגילה שאנחנו מחכים לעסקאות מלקוחות, ליותר אקטיביות, יוזמה, דינמיות וניידות".

חן מתאר את המצב בשוק הנדל"ן כ"שקט שלפני הסערה", שימלא את ידם של עורכי-הדין בעבודה. "הולך להיות פה סדר עולמי חדש, ולא רק סדר נדל"ני חדש. הסערה שתגיע לא תהיה חיובית למשק ולחברות שיקרסו וייאלצו למכור נכסים, אבל היא תספק הרבה עבודה לעורכי-הדין. עריכת-דין מסחרית היא ליהנות מהשבבים של העץ כשהמסור חותך אותו, וגם כשהמסור הולך אחורה יש שבבים. עם כל הצער שיש בקריסות, כשיש תנועה, יש העברת חברות, פרויקטים, מגרשים ונכסים מיד ליד, ויש אקשן ועבודה לעורכי-הדין".

* איזה תנועה ואקשן יהיו? התחזיות ל-2009 פסימיות. יש מי שמכנה אותה "שנה מתה".

חן: "באיזשהו שלב תתחיל פה תנועה. משקיעים יתחילו לקנות, והחוכמה שלנו היא להיות ערוכים לכל ההזדמנויות הנכונות ולהיות חלק מהאירועים האלה. אני צופה אקשן גדול ב-2009. אקשן בהסדרי אג"חים של חברות נדל"ן, אקשן במכירת נכסים, ופעילות רבה של מכירת פרויקטים. אמנם למדנו שהיום כבר אי אפשר לחזות כלום, אבל כולי תקווה שב-2009 הבנקאים והאשראים שלהם יתחילו לחזור לתמונה, והמשק יחזור לצמוח. להערכתי, זה יקרה אחרי הרבעון הראשון של 2009". *

בצל המשבר - תמונת מצב

היי-טק

אקזיטים הואטו, השקעות הידלדלו, רכישות הוקפאו - והפיטורים פורחים ומשגשגים. עורכי-הדין בתחומי ההיי-טק שנפגעו מההאטה נערכים לתקופת סגריר: "יש לחץ גדול מאוד על עורכי-דין להוריד מחירים, להוריד שכר-טרחה. הכול נפתח. אלו לא זמנים רגילים".

פירוקים והבראת חברות

בתקופות שגשוג במשק עבודתם מצומצמת, אך היום לעוה"ד המובילים בתחומי פירוקים והבראת חברות אין זמן לנשום. זוהי "שעתם היפה" של כונסים ומפרקים: "העבודה גדלה בחודשים האחרונים במאות אחוזים", "האורות אצלנו דולקים עד השעות הקטנות בלילה".

מיסים

עורכי-דין מומחים למס אומרים שעבודה במיסים "תמיד הייתה ותמיד תהיה", אך עם זאת הם נערכים לצניחה בהכנסותיהם בשל המשבר: "לא ניתן לוותר על עורכי-דין העוסקים בתחום המיסוי גם בתקופות משבר. המס לא בורח מאיתנו אף פעם, אך בסופו של יום לא יעזור שום דבר, וגם עורכי-הדין למיסוי ייפגעו מהמשבר. לכל הפחות הם ירוויחו פחות".

בנקאות

אין אשראים, אין מימון, אין עסקאות, אין חוזים פיננסיים: המשבר הפיננסי מכניס לאובדראפט הן את הבנקים - והן את עוה"ד העוסקים בתחומי בנקאות: "בתחום הפיננסים, אם להיות מאוד קונסרבטיבי, ההכנסות ירדו ב-20%-30%, וזה שמרני. המצב לא טוב".

שוק ההון

משרדי עוה"ד בתחום שוק ההון מנסים לשדר "עסקים כרגיל", אבל מאחורי הקלעים מתגלה האמת: "שוק ההון יבש היום. אין כמעט גיוסי הון, אולי בשוליים שבשוליים, לא במספרים שהכרנו. גם ההנפקות הקלאסיות של מניות של חברות חדשות בבורסה, נעלמו, ואין גם גיוסי אג"ח. לכן, מי שעוסק במגזר הזה, כל סיפור שהוא יספר, שאצלו הכול בסדר, אינו אמיתי. האמת היא שהיום כמעט אין לו תעסוקה. באופן חד-משמעי".

"עורכי הדין לא אומרים אמת"

"לא אומרים לך אמת. לא ייתכן שהמשק קורס ועורכי-הדין משגשגים בתקופת המשבר", כך אומר לי אחד מעשרות עורכי-הדין ששוחחתי עימם במהלך כתיבת סדרת הכתבות על השפעת המשבר על עורכי-הדין.

עורך-דין אחר היה יותר ישיר: "זה קשקוש-מקושקש לומר שהכול תקין בפרקטיקה של עורכי-הדין. זה לא משבר ההיי-טק ב-2000, במשבר הזה סדרי העולם משתנים. שוק עוה"ד חי מהכלכלה הריאלית והפיננסית. אז מה, עכשיו יש מאין? חברות מפסידות מיליארדי שקלים, מפטרות מאות עובדים, והכול יישאר בסדר אצל עורכי-הדין שמייצגים אותן?! ויותר הזוי בעיניי זה שחלק מעוה"ד אומרים 'אנחנו עוד נגדל מזה'. נו באמת. הרי אנחנו נגזרים מהכלכלה. כשהיא נוסקת אנחנו עולים איתה למעלה, וכשהיא יורדת אנחנו נוחתים איתה".

עורכי-הדין הללו לא מחדשים לרובנו דבר. ברור שכולם נפגעים, מי יותר מי פחות. בהיי-טק הירידה בנפח העבודה קשה ומורגשת, שוק ההון לא מספק עבודה, מחנק האשראי ומיעוט העסקאות משפיעים גם על העוסקים בבנקאות ובמיסוי, ורק המפרקים והליטיגטורים ממלאים את השורות לקראת עומס העבודה שינחת עליהם ב-2009, שאותותיו נראים כבר היום.

כש"גלובס" החל בפרויקט הכתיבה על עורכי-הדין במשבר קיווינו שנצליח לחדור מבעד לקשר השתיקה שרקמו בלי להתכוון, ולגלות מה באמת קורה בסקטור שנותן שירותים למשק שותת הדם. שש כתבות ועשרות שיחות מאוחר יותר חשפו כי עורכי-דין מעדיפים ליפות את המציאות ולקשט אותה בסיסמאות דוגמת "התחזקות", "פרקטיקה משברית משגשת", ואת הצמצומים, הפיטורים והקשיים הם שומרים לעצמם.

עם זאת, היו כמה "צדיקים בסדום" שהודו בפה מלא בקשיים שעומדים בפניהם, ולא התחמקו מהאמת המרה כי ייאלצו להצטמצם ואפילו לפטר עובדים אם המצב ימשיך להידרדר. אך בדרך-כלל, גם הם העדיפו שלא להיחשף. רובם המוחלט של עורכי-הדין מעדיפים עדיין לשמור את הקלפים קרוב לחזה, ולראות מי יהיה הראשון שימצמץ, יזוהה עם המשבר וידבק בו לכאורה דופי של משרד שנכשל.

נראה שחלק מעורכי-הדין לא מבינים כי לא משנה עד כמה הם ינסו להסוות ולהסתיר את מצבם, ואולי להתעלם מאותות המשבר, המציאות הקשה לא ממתינה למוכנות של אף-אחד. הפיטורים שחלקם מבצעים היום, תוך ניסיון להעלים אותם מתחת לרדאר התקשורת, דולפים החוצה, וגם קולגות, נפשות טובות, חושפים אותם במערומיהם כשהם קוראים את הערכותיהם האופטימיות לגבי המצב.

נכון שעורכי-הדין העומדים בראש המשרדים צריכים לשדר ביטחון, גם לטובת לקוחותיהם וגם לטובת עובדיהם, אך הם צריכים לדעת היכן לשים את הגבול. אף אחד - גם לא הלקוחות - כבר לא קונה היום את ההצגה של "עסקים כרגיל" ו"הכול ורוד".