עצור או שאני מסמס

סיפורים מאמריקה: ב-NFL מצאו דרך מקורית להילחם בהתנהגות אלימה של קהל - מלשינון אס.אם.אסים ; וגם: הדרכים המיוחדות של פיל ג'קסון להוציא יותר משחקני לוס אנג'לס לייקרס, ולמה הקבוצות משחקות עם מספרי הצופים

טלפונים שלוף

אחת הבעיות שאוהדי ספורט סימנו כגורם עיקרי שמונע מהם ללכת למגרשים, היא התנהגות אלימה של הקהל. ודאי כשמדובר בבילוי משפחתי. בארצות הברית מצאו דרך להילחם בתופעה, ומה שנראה הזוי בהתחלה תופס חזק מאוד ב-NFL.

העניין הוא פשוט: אוהדים שנכנסים למשחק פוטבול יכולים לשלוח sms במידה ואוהדים שיושבים לצדם מתנהגים בצורה לא תרבותית, החל מקללות ועד חילופי מהלומות. בהודעה הם צריכים לציין באופן אנונימי היכן הם יושבים באצטדיון, ומהו סוג ההתנהגות ש"גורמת לחוויית הצפייה שלהם להיפגע". ה-sms מגיע לתוך חדר באצטדיון בו נמצאות מצלמות שמרשתות את כל המגרש, אלו מכוונות למקום האמור ואל האוהדים הסוררים נשלחים כוחות אבטחה שבמקרה הטוב מסלקים אותם מהאצטדיון, ובמקרה הגרוע יותר שוללים מהם את כרטיס המנוי ואף מביאים אותם למעצר. בקיצור, מלשינון אוהדים. עובד או לא? נכון להיום 29 מתוך 32 הקבוצות ב-NFL החליטו לאמץ את העניין, וההערכה היא שעד תום העונה כל הקבוצות יהיו מחוברות.

הנה דוגמה קטנה לקללה שמותרת בסלון ונשמעת גם טריוויאלית במגרש, אבל תחת המשטר החדש היא יכולה להיגמר רע: במשחק שבו אירחה וושינגטון רדסקינס את פיטסבורג סטילרס אחד מהאוהדים צעק "!Redskins suck". כמה דקות אחרי שנשלחה הודעת sms נשלחו אנשי אבטחה וזרקו את המקלל החוצה מהאצטדיון. מאז תחילת עונת 2008 התקבלו מעל 1,000 הודעות sms של "מלשינים" שרובן הביאו להרחקת אוהדים מהמגרש.

לא כולם מרוצים. אוהדים מתלוננים שחלק מההנאה של לבוא למגרש היא כמובן האפשרות להתפרק. "זו ליגה שלא נחמד לבוא ולראות אותה כבר", אמר שון מרטין, אוהד בן 43 של אוקלנד ריידרס ל"USA Today". "זה יותר מדי כמו האח הגדול, וזו עוד דרך של הנהלת ה-NFL להוציא החוצה את הייחודיות מהמשחק הזה".

אגב, הסופרבול שייערך ב-1 בפברואר באצטדיון בטמפה שבפלורידה יהיה הראשון בו יוכלו האוהדים להשתמש ב"מלשינונים".

כוכבים יש בשמיים

הנה דוגמה למה שיכול פיל ג'קסון לעשות, אבל מאמנים אחרים לא יכולים. אימון שגרתי של לוס אנג'לס לייקרס בשבוע שעבר. למי ששכח, הקבוצה שהגיעה לגמר הפלייאוף בשנה שעברה ומי שהחזיקה במאזן הכי טוב בליגה ביחד עם הסלטיקס. הקבוצה רצה מצוין, אבל ג'קסון מזהה שהשחקנים מגיעים "עם גישה לא כל כך טובה לאימון", כפי שהוא אומר אחר כך ל"לוס אנג'לס טיימס". הוא מזכיר לשחקנים שלמרות המאזן המצוין, הם קבוצת עונשין רעה במונחים של ה-NBA ומדורגים רק במקום ה-19 באחוזי קליעה מהקו (75.9%).

ג'קסון מעמיד לשחקנים משימה: עומדים על הקו וזורקים. אם הקבוצה יורדת מ-75%, יוצאים לקאדר צבאי מחוץ לאולם בגשם. השחקנים מפשלים, ואת המשך האימון הם עושים עם ריצה בגשם מחוץ לאולם. "הם צריכים לסבול קצת כדי להשיג את מה שהם רוצים. היתה להם גישה לא כל כך טובה הבוקר. אז זה עלה להם בריצה בגשם", אמר המאמן ל"לוס אנג'לס טיימס".

למאר אודם, אחד מהכוכבים של הלייקרס, היה מספיק הוגן להודות: "הדברים האלו הם בסופו של דבר מה שגורם לנו להיות מאוחדים".

בימים בהם מאמנים עפים כמו זבובים בליגה, לג'קסון יש את הלגיטימציה הברורה לעשות מה שהוא רוצה לשחקנים, גם נגד כוכבים, בהנחה שאותם "עונשים" יחזרו אליו בצורת גיבוש בסגל.

דבר דומה אירע באימוני לקראת פתיחת העונה. אחרי אימון מפרך של שלוש שעות, ג'קסון העמיד את השחקנים לסט קליעות מהקו בו היו צריכים להשיג 70% במצטבר. השחקנים נכשלו, ואחרי כל סדרה יצאו לאימון ריצה מחוץ לאולם. גם הקללות שהטיח קובי בראיינט בשחקנים לא עזרו. האימון הסתיים אחרי 3 שעות וחצי, כשהשחקנים בוערים מעצבים. כשהכתבים ניסו להבין מבראיינט מה הוא חושב על ההתנהלות הזאת, הוא אמר במלוא הכנות: "כדורסל זו פשוט עבודה קשה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להשתפר. זה עושה הרגשה טובה לעבוד קשה".

לא מזמן כשנשאל קובי על פיל ג'קסון, כמה הוא מעריך אותו, הוא הגדיר את זה ככה: "אני לא אוהב את פיל ג'קסון כבן אדם, אבל אני אוהב אותו כמאמן. האם הייתי הולך לאכול איתו צהריים? לא, אבל אני אוהב לשחק תחתיו".

קחו מספר

יש כמה פרטים סטטיסטיים שקשה מאוד לבדוק אותם באמת. למשל כמה צופים נכחו במשחק. בליגות המקצועניות בארה"ב נותנים לזה חשיבות מכרעת. קודם כל, סתם בשביל הסטטיסטיקה שיכולה להגיד אם ממוצע הצופים עלה או ירד ביחס לעונות קודמות, מה שמעיד על מצב הליגה או הקבוצה. אבל העניין היותר חשוב הוא עבור המפרסמים או גופים שרוצים לקבל זיכיון להפעיל באולם/אצטדיון או בחניוני הרכב הסמוכים. ככל שהקבוצה מדווחת על כמות צופים גבוהה יותר, היא יכולה להעלות את דמי הזכיינות ובכך להכניס יותר כסף. מעבר לזה, יש קבוצות NBA שעל פי הסכמי השכירות שלהן עם הערים משלמות קנס במידה וכמות הקהל הממוצעת באולם נמוכה מסך מסוים.

כאן מתחילה הבעיה: כמה להאמין למספרים הללו. ב-NBA קבעו שכמות הצופים שנכחו במשחק נרשמת על פי מספר הצופים שהחזיקו כרטיס למשחק. אבל זה לא בהכרח המצב בפועל. לדוגמה, במשחק בחודש שעבר ב"טרגט סנטר" של מינסוטה דווח כי כמות הקהל במשחק מול סן אנטוניו עמדה על 11,112 צופים, אבל לפי בדיקה של ה"סן אנטוניו אקספרס ניוז" מתברר כי זאת היתה כמות הכרטיסים שנמכרה למשחק ובפועל נכחו רק 7,000 צופים באולם.

מצב דומה היה במשחק שאירחה שארלוט את מינסוטה, שם דווח על 9,285 צופים, אבל מבדיקה שנערכה התברר כי מבחינת כמות אנשים נספרו לא יותר מ-4,003 צופים ביציעים.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט