הצלחות וכישלונות גדולים בביומד, יציאה לדרך בקלינטק

אמנם גם בתעשיית הביומד לא יתגעגעו ל-2008, אבל אם לוקחים בחשבון רק את ההצלחות והאקזיטים הגדולים, לא הייתה זו שנה דלה באופן מיוחד ; בתחום הקלינטק, 2008 סימנה את תחילת המעבר לביזנס לאחר שלוש שנות הבשלה

אמנם גם בתעשיית הביומד לא יתגעגעו ל-2008, אבל אם לוקחים בחשבון רק את ההצלחות והאקזיטים הגדולים, לא הייתה זו שנה דלה באופן מיוחד. אבוג'ן וטרנספארמה חתמו השנה על עסקאות מסחור נאות שיכולות להגיע להיקפים של מאות מיליוני דולרים ולקראת סוף השנה התרחשו שני אקזיטים נאים במיוחד - מכירת אומריקס לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 450 מיליון דולר ומכירת מדיגייד לסט ג'וד תמורת 300 מיליון דולר במזומן.

היה גם גיוס ענק אחד - 40 מיליון דולר מצד חברת VBL לפי שווי של 100 מיליון. השנה ננעלה בתוצאות טובות בניסוי יעילות רב מרכזי (שלב III) של חברת אנדרומדה, רמז חיובי לקראת 2009, עבור החברה כמו גם המשקיעות שלה - כת"ב וטבע .

לו היינו משווים רגעי שיא בלבד, היינו אומרים ש-2008 אף האפילה על 2007 והתחרתה יפה מאוד אפילו בשנת 2006 הזכורה לטוב. אבל זהו אולי המאפיין העיקרי של שוק הביומד בתקופת משבר - אף שהחברות הצעירות בו נפגעות בצורה הכי קשה, משום שהיעדר ההכנסות הופך אותן לתלויות לחלוטין במקורות הון חיצוניים שהתייבשו, הרי שהחברות החזקות והבשלות יותר יכולות פתאום להפתיע עם השקעה או מכירה בלתי צפויות ולעשות למשקיעים הרבה נחת.

היו גם כישלונות ב-2008, מפוארים אפילו. XTL וקריקס איבדו יחד כ-800 מיליון דולר בעקבות שני ניסויים כושלים. סביינט , שהצליחה בניסוי קליני רב מרכזי, נסקה לשווי של מיליארד דולר ומיד צנחה בעקבות בעיות בטיחות שהתגלו במוצר שלה. גם אצל טופספין , 2008 הייתה שנה מכריעה ולא לחיוב. היא גילתה באיחור כשלים טכנולוגיים במוצר ובמודל העסקי והמניה צללה לתהומות.

על רקע גורלן המצער של כמה חברות ביומד ישראליות, ראוי לומר שכישלונות תמיד היו וגם יהיו. הם חלק מן התעשייה ואינם נובעים בהכרח מן המשבר. ואולם, בעוד שבסיום 2007 חיכתה התעשייה לקצור את פירות ההשקעה ב-2008, הרי שבסוף השנה הזו יש פחות אופטימיות לגבי 2009. רגעי שיא ימשיכו להתרחש כנראה, מאותן סיבות שציינו, אך הרבה חברות צעירות ומבטיחות יותר או פחות, שכרגע נמצאות בשלבים של צמצום או הקפאה, יקרסו סופית ב-2009.

ובכל זאת - הקרנות בארץ ובחו"ל לא התנקו לגמרי ממזומנים ומי שישרוד את 2009 וינצל אותה להמשך מו"פ והשבחה טכנולוגית, יוכל להגיע ל-2010, לגייס ולהמשיך. כל החברות שהגיעו השנה לשיא הן כאלה שכבר שרדו כמה משברים.

בתחום הקלינטק, 2008 סימנה את תחילת המעבר לביזנס לאחר שלוש שנות הבשלה. עד השנה הנוכחית התחום התאפיין בהיערכות של הרגולציה, התעשייה, החברות הטכנולוגיות ומקורות המימון. בשנה האחרונה השחקנים הללו, שעמדו מוכנים על קו הזינוק, יצאו לדרך.

מבחינת הרגולציה, אף שהיא עדיין מפגרת אחרי אירופה ובעיקר אחרי גרמניה וספרד, חלה תנועה בעיקר בתחום של תמיכה בפעילות סולארית במגזר העסקי. האינטגרטורים הרימו את הכפפה והחלו לחזר בהתלהבות אחר המגזר העסקי. בצלע השלישית החיונית של התהליך, הבנקים, החליטו אלו למרות המשבר להצטרף לתהליך ולהציע מימון לחברות מהמגזר העסקי שעוברות לאנרגיה סולארית.

מבחינת המימון לתעשייה, הקרנות הייעודיות התקדמו בגיוסים וביניהן הצטיינה Israel Cleantech, אשר גייסה 75 מיליון דולר, למרות שיצאה לגייס 60 מיליון דולר בלבד.

אצל החברות עצמן, נרשמו מעט גיוסים, למרות שחלקם היו משמעותיים, כמו זה של חברת Brightsource, החברה-האם האמריקנית של לוז 2, אשר גייסה לא פחות מ-115 מיליון דולר. סולל, אשר כמו ברייטסורס היא חברה ותיקה בתחום האנרגיה הסולארית, גייסה 45 מיליון דולר.

רוב התאגידים הגדולים נכנסו השנה במידה כלשהי לקלינטק, בעיקר לתחומי האנרגיה הסולארית והמים. גם חברות קטנות יותר כמו גילת, שנרכשה על-ידי רוני בירם וגיל דויטש, הסבה חלק מן הפעילות לתחום הירוק.

בפאנל שנערך בנושא בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", הייתה תחושה כי המשבר הכלכלי עשוי אפילו לעזור לתעשייה הזו, משום שבתקופות מסוג זה הממשלות עשויות לנסות לתמוך בכלכלה על-ידי התחלת פרויקטים גדולים בתחום התשתית.

בסופו של דבר, ניתן לומר כי אם 2007 הייתה השנה שבה כל הגופים הרלוונטיים הבינו והפנימו את חשיבות הקלינטק, הרי שב-2008 הגורמים השונים החלו לראשונה לפעול. לפחות בתחום זה, אפשר להיות אופטימיים לקראת השנה הבאה.