ביום שישי האחרון, כשעברנו על רשימת החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב, תוך כדי העבודה על הטקסט שאתם קוראים כעת, גילינו עד כמה מעטות הן הנציגות הישראליות שראויות להיקרא "חברות ענק" ואף "חברות גדולות".
מלבד טבע , שכבר נמצאת בליגה אחרת, יש לישראל רק שבע נציגות בשוק ההון האמריקני ששוויין נספר במיליארדים ולא במיליונים - סלקום (2 מיליארד דולר); צ'ק פוינט (4 מיליארד דולר); אמדוקס (3.8 מיליארד דולר); נייס (1.3 מיליארד דולר); אורמת טכנולוגיות (1.4 מיליארד דולר); פרטנר תקשורת (2.3 מיליארד דולר) וקומברס (1.2 מיליארד דולר). זהו, רק שבע, מספר נמוך יחסית אם לוקחים בחשבון שישראל היא היצואנית מספר 3 של חברות לנאסד"ק, אחרי ארה"ב וקנדה.
ובכלל, אם ננטרל את שתי זכייניות הסלולר, את אורמת טכנולוגיות (שפועלת בתחום האנרגיה החלופית), ואת קומברס, שאלוהים יודע מה קורה ברגעים אלו במסדרונותיה, נותרנו רק עם שלוש ענקיות טכנולוגיה - צ'ק פוינט, אמדוקס ונייס. זה הכול.
הנפקה משנית אחת
לא סתם אנו מהרהרים בנושא. משבר האשראי העולמי וחוסר היכולת של חברות טכנולוגיה ישראליות אחרות לשחזר את ההצלחה של צ'ק פוינט, אמדוקס ונייס, מקטינים את הסיכוי שישראל תמשיך לייצא לנאסד"ק חברות ענק, שיטביעו את חותמן בדפי ההיסטוריה של הטכנולוגיה הישראלית, ושנת 2008 היא הוכחה לכך. אף חברה ישראלית לא הונפקה השנה בשוק ההון האמריקני, ורק אורמת טכנולוגיות, שנישאה על גלי הגאות במחירי האנרגיה, הצליחה להשלים הנפקה משנית, חמישית במספר.
אם לא די בכך, שתי חברות ציבוריות עושות ברגעים אלו את דרכן לזרועות ענקיות בתחומן (אומריקס לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר, וסקופוס להרמוניק תמורת 86 מיליון דולר), ומספר חברות נוספות נלחמות בכוח נגד רוכש פוטנציאלי (פרטים בהמשך).
1. כל הדרך למטה
מאה חברות ישראליות נסחרות כיום בשוק ההון האמריקני, ורק חמש מהן הצליחו לרשום מתחילת השנה תשואה חיובית, גם אם לא ממש משמעותית. בין המניות שבלטו בקריסת שוויין ניתן למצוא את אקס.טי.אל , שחייבת להנהלת נאסד"ק תשובה באשר להגדרתה (מינוס 98%); קיריקס , שיחד עם אקס.טי.אל צמצמה את הסיכויים שתפרח כאן חברת ביופארמה (מינוס 98%); מטאלינק , שמשוועת למזומנים כמו אוויר לנשימה (מינוס 97%); מדיס טכנולוגיות , שנחתה גם היא לקרקע המציאות (מינוס 95%), ותפרון , שעברה בסוף השבוע דירה לרשימת הפינק שיטס, לאחר שלא השכילה לעמוד בתנאי הרישום של בורסת NYSE (מינוס 95%).
64 חברות (שני שליש מהסך) איבדו יותר ממחצית מערכן מתחילת השנה, כשאת הרשימה סוגרת סרגון עם תשואה שלילית של 51%.
באופן לא מפתיע, שלוש ענקיות הטכנולוגיה שהזכרנו לעיל, כמו גם טבע, הצליחו לחמוק מאותה רשימה שחורה. אמדוקס רשמה תשואה שלילית של 45%; נייס רשמה תשואה שלילית של 39%; צ'ק פוינט "הסתפקה" בתשואה שלילית של 16%, ואילו טבע רשמה תשואה שלילית של 10% "בלבד".
2. תירכש או לא תירכש?
שנת 2008, גם על רקע משבר האשראי, קבעה סטנדרטים חדשים בניהול מו"מ בין נרכשת לרוכשת. במקום רכישות "רגילות", שמתחילות בהודעות מלאות אופטימיות לעיתונות על חתימת מזכר הבנות, ומסתיימות בהודעות עוד יותר אופטימיות על סגירת עסקה, קיבלנו רכישות שהפכו למאבקים משפטיים, שסופם לא נראה באופק.
הראשונה הייתה תרו פרמצבטיקל , שעוד הרבה לפני ששנת 2008 החלה, ניסתה להדוף מעליה את סאן ההודית, מספר חודשים אחרי שגמרה בליבה לעבור לידיה. תרו, למי ששכח, עדיין מנהלת דין ודברים עם סאן, ומפרנסת בעיקר את עורכי דינה. חצי הנחמה בסאגה ששמה "תרו וסאן" היא שמניית החברה היא בין היחידות שרשמו מתחילת השנה תשואה חיובית.
הבאה בתור היא גילת לווינים ויינים, שאמורה הייתה לעבור לידי קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים מאיר שמיר. כאן, להבדיל מהמקרה של תרו, קבוצת הרוכשים היא זו שהתחרטה, אך התוצאה דומה - מאבק משפטי ופרנסה נוספת לעורכי הדין של שני הצדדים.
אם לא די בכך, מניית גילת סיפקה תירוץ לקבוצת הרוכשים, כשהחלה להידרדר, וכיום היא רושמת תשואה שלילית של 77% מתחילת השנה (פחות או יותר כמו שהתנהגות מניית תרו משמשת תירוץ למשפחת לויט, בעלת השליטה בחברה).
ולבסוף, אלדין , פרי יצירתו של ינקי מרגלית. החברה המספקת פתרונות אבטחה חתמה על מעין הסכם שביתת נשק מול קרן Vector האמריקנית, שניסתה להשתלט עליה, אך כמו כל הסכם שביתת נשק, בכל רגע הוא יכול להיות מופר. בינתיים, אלדין רושמת לחובתה תשואה שלילית של 74% מתחילת השנה, ומחירה הנוכחי הוא בקושי חצי מהמחיר לפיו ביקשה קרן Vector לשים עליה יד.
2009, אם כך, צפויה להיות שנה בה אותם סימני שאלה שמרחפים מעל תרו פרמצבטיקל, גילת לוויינים וגם אלדין יוסרו (או לפחות יקטנו). אי-וודאות סביב עתידה של חברה, קטנה ככל שתהיה, אינה מתקבלת בברכה בקרב ציבור המשקיעים, על אחת כמה וכמה בזמנים שכאלו.
3. סימן השאלה בה' הידיעה
והנה אולי סימן השאלה הגדול מכולם - מה צפוי לקרות לקבוצת קומברס טכנולוג'י בשנה הקרובה? האם תתפרק מנכסיה, האם תמכור את חברות הבת למרבה במחיר, האם תתמזג עם אמדוקס , האם תחדל מלהיות ציבורית, ומה יקרה לאלפי העובדים שמעסיקה החברה בישראל, אם וכאשר יקרה מה שיקרה.
לא מעט שאלות אופפות את אחת מענקיות הטכנולוגיה הישראליות, ותשובות אין. אולי בעוד שנה, כשנכתוב שוב סיכום שנתי, נהיה חכמים יותר. עד אז, קומברס ממשיכה להיסחר ברשימת הפינק שיטס כשהיא רושמת לחובתה תשואה שלילית של 67% מתחילת השנה.
4. הכול בדולר!
ואם כבר פינק שיטס, שימו לב למספר הגדל והולך של חברות ישראליות שעוברות להיסחר ברשימות פחות פופולריות, כמו הפינק שיטס או הבולטין בורד. כיום נסחרות בהן 19 חברות ישראליות (19% מהסך) והיד, למרבה הצער, עוד נטויה.
כזכור, כללי הרישום למסחר בנאסד"ק קובעים כי חברה הנסחרת בה צריכה לשמור על מחיר מניה מינימלי של דולר אחד, שווי אחזקות ציבור מינימלי של 5 מיליון דולר והון עצמי מינימלי של 10 מיליון דולר. מבדיקת "גלובס" עולה כי נכון לרגע זה, 24 חברות ישראליות נסחרות מתחת למחיר של דולר אחד, ולכן מועמדות להדחה מהנאסד"ק.
למזלן, החליטה הנהלת הנאסד"ק לבוא לקראתן ולקראת חברות אחרות, ובשם הדאגה למוניטין שייצא להן (ואולי למוניטין שלה עצמה), האריכה את המועד האחרון ליישום אותן דרישות רישום למסחר עד ל-20 באפריל 2009, "לאור תנאי השוק יוצאי הדופן", דברי הודעת הנאסד"ק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
