רשות ההגבלים העסקיים קובעת בדברי הסיכום שהגישה לבית הדין להגבלים עסקיים בעניין התנגדותה למיזוג בזק ו-yes, כי המיזוג ימנע מבזק להיכנס לתחום השידורים הרב ערוציים.
עמדת הממונה כפי שפורטה בסיכומים, היא שבזק צפויה להפוך שחקן עצמאי בשוק הרב ערוצי אם לא תוכל להשתלט על yes. כניסה שכזו של שחקן כמו בזק תטיב עם הצרכן, בדיוק כפי שהטיבה איתו כניסת הלוויין לפני כעשור וכניסת הכבלים בתחילת שנות ה-90. מנגד, אישור המיזוג יסב לצרכן הישראלי נזק משמעותי ויגזול ממנו את היתרונות המשמעותיים הנובעים מכניסת פלטפורמה רב ערוצית חדשה, אירוע המתרחש בממוצע אחת לעשור.
בדבריו, הממונה רואה את בזק כמי שעתידה להיכנס לשוק התשתית לטלוויזיה רב ערוצית באמצעות התשתית שלה, אשר יכולה (לאחר שדרוגים קלים) להוות תשתית רב ערוצית שלישית (נוסף על הכבלים והלוויין). כמו כן צפתה הממונה שבזק עשויה בסבירות גבוהה להיכנס לתחום השידורים הרב ערוציים. תחזיות אלה מתייחסות למצב בו לא יאושר המיזוג, קרי בזק לא תוכל להשתלט על yes. הערכות הממונה התבססו, בין השאר, על מסמכים פנימיים של בזק.
נוכח ציפייה זו, עמדו בבסיס התנגדות הממונה למיזוג שני סוגי חששות, אופקי ואנכי. החשש האופקי נוגע לגריעה של תשתית רב ערוצית מתחרה לכבלים ולוויין. החשש האנכי נוגע לחסימה האפשרית של מתחריה של yes מלהתחרות ב - yes תוך שימוש בתשתית בזק לשם כך.
הממונה עמדה בסיכומיה בהרחבה על התפיסה התחרותית הרווחת בעולם כולו, הרואה עדיפות מובהקת לתחרות בין תשתיות עצמאיות על פני תחרות על גבי תשתיות משותפות. עדיפות זו היא שבעטייה יגרום המיזוג לפגיעה משמעותית בתחרות, שכן כאשר בזק שולטת הן בתשתית שלה והן בתשתית yes ברור כי שתי תשתיות אלה לא תתחרינה זו בזו.
בהיבט הטכנולוגי הסתמכה הממונה על חוות הדעת שהגיש דניאל רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אשר מונה כמומחה בתיק על ידי בית הדין, כדי להראות כיצד הייתה עמדת הממונה בהקשר זה נכונה ומבוססת, בעוד שעמדתה של בזק (אשר נסתרה כמעט בכל היבטיה על ידי רוזן), הייתה שגויה מראשיתה. כך, למשל, הטענה של בזק לפיה לא ניתן לספק IPTV ללא שידרוג הרשת ל-NGN נסתרה על ידי רוזן באופן חד משמעי, קובעים ברשות.
הממונה הראתה עד כמה משמעותית (מבחינה משפטית ותחרותית כאחד) העלייה של בזק מ-49% ל-58% ב-yes, שכן מדובר ברכישת שליטה. כפי שניתן ללמוד (בין השאר) ממאבק השליטה המתרחש כיום בבזק, 49% של בזק ב - yes כיום רחוקים מלהקנות לה שליטה, ומכאן (בין השאר) משמעותו הגדולה של המיזוג.
נוכח טענות שהעלתה בזק בדבר איסורים רגולטוריים המונעים ממנה כניסה ל-IPTV, לרבות טענה על צורך בשינוי חוק התקשורת על מנת לשנות את המצב, הוכיחה הממונה כי הרגולציה איננה מונעת מבזק כיום לשדרג את התשתית שלה לצורך העברת שידורי IPTV וכן אין כל מניעה רגולטורית מבזק להעביר שידורים של צדדים שלישיים. האיסור הרגולטורי נוגע אך ורק להיותה של קבוצת בזק משדרת בעצמה, כאשר גם אישור זה ניתן להסרה ללא שינוי חקיקה אלא בהחלטה של שר התקשורת ומטעמי תחרות בלבד.
הממונה התייחסה לאפשרות של אישור המיזוג תחת תנאי open access, והביעה התנגדות לאפשרות זו. בין השאר, טענה הממונה כי תנאים שכאלה לא מתייחסים כלל לאובדן של תשתית מתחרה (החשש האופקי). כמו כן, הראתה הממונה כי הדבר יצריך שורה ארוכה של הוראות התנהגותיות, דבר העומד בסתירה גמורה לנהוג והמקובל בתחום ההגבלים העסקיים בעולם כולו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.